אשלגן - קובי עזרא
הצריכה היומית בפועל הוא 2000 עד 4000 מ"ג ליום. צריכת הנתרן 3000 עד 6000 מ"ג ליום ורצוי שכמות הנתרן בתפריט תהיה כ-1/3. 800-1500 מ"ג. הרבה מחלות של העולם המערבי קשורות לצריכת הנתרן הגבוה כגון: יתר לחץ דם, נטייה לבצקות - משקל יתר וכו'.
-משאבת נתרן אשלגן היא זו שעוזרת לשמור על המצב תקין, ריכוז האשלגן בתא צריך להיות פי 30 יותר מאשר מחוץ לתא. מחוץ לתא 10 אשלגן על 1 נתרן ומחוץ לתאים יש 28 נתרן על אחד אשלגן. הכליות שומרות על האיזון התקין הזה, כל עוד הם פועלות בצורה תקינה - עד שפורצת "תקלה".
-בדיקת אלקטרוליטים בדם, כשרמת האשלגן מופיע בגדר הנורמה זה לא אומר שרמת האשלגן בתאים מספקת.
-האשלגן מצוי בכל תא בגוף, חיוני לתפקוד של מע' העצבים והלב.
-סימני חסר: עייפות שרירים, חוסר תיאבון, עצירות, אי סדירות הדופק, כאב ראש והתכווצות שרירים.
סיבות למחסור:
קלוריל: (תרופה משתנת מתונה, משמרת אשלגן) אך מפרישה את המגנזיום.
פורוסמיד - תרופה משתנת חזקה המסלקת אשלגן. כאשר יש יותר נתרן אז האשלגן מופרש, אספירין, ספיגה לקויה, שמושים במשלשלים לווח ממושך, חמצת בגלל סכרת ושימוש בסטרואידים.
רעילות: 18 אלף מיליגרם יש דום לב, אצל אנשים שיש להם אי ספיקת כליות אז רמת האשלגן עולה בדם - דיאליזה יכולה לסנן ולעזור.
מערכת כלי הדם והלב: טרשת עורקים (מחלת לב כלילית), יתר לחץ דם, עודף שומנים (כולסטרול וטריגליצרידים) בדם.