<!-- /* Font Definitions */ @font-face { panose-1:2 11 6 4 3 5 4 4 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:1627421319 -2147483648 8 0 66047 0;} @font-face {Century Gothic"; panose-1:2 11 5 2 2 2 2 2 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:647 0 0 0 159 0;} @font-face {Guttman Yad"; panose-1:2 1 4 1 1 1 1 1 1 1; mso-font-charset:177; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 1073741824 0 0 32 0;} @font-face { panose-1:2 4 5 2 5 4 5 2 3 3; mso-font-charset:0; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:647 0 0 0 159 0;} @font-face { panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:Guttman-Aram; panose-1:2 1 4 1 1 1 1 1 1 1; mso-font-charset:177; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 1073741824 0 0 32 0;} @font-face { panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic- mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 0 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; Times New Roman"; mso-fareast-Times New Roman"; mso-bidi- mso-fareast-language:HE;} p.MsoHeader, li.MsoHeader, div.MsoHeader {margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; Times New Roman"; mso-fareast-Times New Roman"; mso-bidi- mso-fareast-language:HE;} p.MsoFooter, li.MsoFooter, div.MsoFooter {margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; Times New Roman"; mso-fareast-Times New Roman"; mso-bidi- mso-fareast-language:HE;} a:link, span.MsoHyperlink {color:#00000 text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {color:#00000 text-decoration:underline; text-underline:single;} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:1.0in 37.3pt 1.0in 45.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} -->
הנדסה אזרחית היא השם שניתן למקצוע העוסק בתכנון ופיקוח על בנייתם של מבני תעשייה, מבנים ציבוריים ומבנים פרטים. מקור השם "הנדסה אזרחית" נוצר על מנת להבדיל מהמושג הידוע "הנדסה צבאית" העוסק בתכנון ופיתוח כלי נשק, הגנות וביצורים. הנדסה אזרחית היא תחום רחב הנוגע כמעט בכל פן בחיינו המודרניים. בוגר לימודי הנדסה אזרחית יעסוק לאחר לימודיו בתכנון, בביצוע ובפיקוח על בנייתם של בניינים רבי קומות, גשרים, סכרים, כבישים, תשתיות מים וביוב, מפעלים ועוד.
לימודי הנדסה אזרחית
לימודי הנדסה אזרחית אורכים 4 שנים (8 סמסטרים) וניתן ללמוד אותם באוניברסיטאות הגדולות או במכללות אשר תוכנית הלימודים שלהם קיבלה את אישורה של המועצה להשכלה גבוהה.
לימודים לתואר הנדסה אזרחית מחולקים לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון של לימודי הנדסה אזרחית עוסק ביסודות כלליים לתואר בהנדסה – יסודות המתמטיקה, הפיזיקה והכימיה אשר כל מהנדס צריך לדעת.
בחלקם השני של לימודי הנדסה אזרחית ניתנת לסטודנט האפשרות לבחור בין קבלת תואר הנדסה אזרחית כללית לבין מסלולי לימודים ייעודיים.
מסלולי הלימוד היעודיים הם:
· הנדסה אזרחית – מבנים.
· הנדסה אזרחית – ניהול ובנייה.
· הנדסה אזרחית – תחבורה.
· הנדסה אזרחית – משאבי מים וסביבה.
כמו כן קיימים שני תחומים נוספים ונושקים אשר לא מקנים תואר הנדסה אזרחית – הנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה והנדסת סביבה.
סטודנט המעוניין להשאיר לעצמו את הגמישות לעסוק בכל התחומי ההנדסה האזרחית בעתיד, או שהוא פשוט לא שלם עם ההחלטה לבחור תחום כזה או אחר בשלב מוקדם זה של חייו יכול ללמוד לתואר הנדסה אזרחית כללית. גם לאחר קבלת תואר מהנדס אזרחי, יכול הבוגר להשלים את הקורסים היעודיים לתחום בו הוא יבחר ולקבל את התואר הייעודי של אותו תחום. כמו כן, גם במסגרת לימודי הנדסה אזרחית, בתואר השני, יכול הבוגר להשלים את הקורסים החסרים ולהפוך למהנדס אזרחי בתחום הייעודי בו הוא בחר.
לימודי הנדסה אזרחית – למי זה מתאים?
לימודי הנדסה אזרחית אמנם משלבים לימודים בפן העיוני של מקצועות המדע המתוארים מעלה עם הפן המעשי בדמות הקניית כלים מעשיים ושיטות תכנון שונות, תכנון באמצעות מחשב וכדומה, אך כאמור, לימודי הנדסה אזרחית כוללים בחלק הראשון שלהם לימודים כלליים לתואר הנדסה – מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד. ללומד לתואר הנדסה אזרחית חייבת להיות זיקה ורצון ללמוד מקצועות אלו ברמה אוניברסיטאית על מנת שיפיק הנאה מהלימודים עצמם ומהעבודה בשטח לאחר מכן.
לימודי הנדסה אזרחית – כמה זה עולה?
העלות הכספית של לימודי הנדסה אזרחית כמו של שאר התארים בארץ מתחלקת לשני חלקים – עלות שכר הלימוד ועלויות מחייה כלליות:
עלות הלימודים לתואר הנדסה אזרחית באחת האוניברסיטאות בארץ (בכולן מקצוע זה נלמד) הוא עלות שכר הלימוד האוניברסיטאי הרגיל ועומד על כ- 10,000 שקלים בשנה. לימודי הנדסה אזרחית באחת מן המכללות המציעות מסלול לימודים זה היא כנהוג באותו מוסד לימודים, ובדרך כלל שכר הלימוד בהן הוא כפול משכר הלימוד באוניברסיטה. אמנם שכר הלימוד גבוה יותר, אך במרבית המכללות קיימות מלגות סטודנטים רבות המסייעות בהפחתת שכר הלימוד. כמו כן, במרבית המכללות ניתן לשלב לימודים ועבודה, דבר שקשה יותר באוניברסיטה עקב מערכת השעות הבנויה בצורה שונה.
עלויות המחייה תלויות בגורמים רבים ובסטודנט עצמו – אזור הלימודים בארץ (המרכז יקר יותר מהצפון והדרום), האם גרים אצל ההורים, האם גרים במעונות או האם חולקים דירה עם שותפים ועוד. כמו כן, גם ההוצאות הנוספות, כמו בילויים, ביגוד וכדומה תלויות בסטודנט עצמו ובאורח חייו.
מאמר באדיבות בית ספר להנדסאים – שנקר הנדסאים מקודם ע"י אקטיביטק קידום אתרים