אנ וג'מילה יצאנו החלטנו לצאת לחופשונת קטנטונת חמודונת. את ג'מילה הכרתי פבעם שעברה שיצאתי לחופש, זה היה לפני 24 שנה וג'מילה שקלה אז 45 קילו. מאז ג'מילה פיתחה התמכרות לצ'יטוס ועלתה קצת במשקל. היום היא שוקלת 117 קילו.

בגלל משקלה ג'מילה אינה יכולה לעלות על מטוס ולכן החלטנו לצאת לנופש בארץ, מעין טיול צימרים שכזה. אחרי בדיקה מעמיקה החלטנו לנסוע לכפר הנופש רמות עליו קיבלנו המלצות חמות מחברנו מואיז מגדל הנמלים שגר בסמוך אלינו ומתמחה בכל הקשור לתיירות פנים.

בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון נכנסנו אני וג'מילה למיאטה השחורה ודהרנו על עבר הגולן של נמצא כפר הנופש רמות. כל הדרך  נסענו עם הגג פתוח ונהננו ממזג האוויר המעולה ומהשמש העדינה שנדמה כי התחשבה בנו והייתה חמה בדיוק במידה הנכונה.

הייתה זו הזדמנות ראשונה לבחון את קיט מתלי המזדה ספיד שהזמנתי מבריאן גודווין והתקנתי רק שלשום.

מן הקילומטרים הראשונים קל היה להבחין בשיפור ניכר בהתנהגות המכונית ומדי פעם לא יכולתי שלא להרביץ איזה דריפט לקול צהלותיה של ג'מילה היקרה שלי.

בדרך לגולן ג'מילה התלוננה שהיא רעבה ולכן עצרנו בתל אביב ונכנסו לדיקסי שם נישנשו ארוחת בוקר קלה שכוללת סטייקים, הום פרייז, כנפיים ובורגר פיצה כזה וגמאנו להנאתנו חצי ליטר קולה מהחבית.

המשכנו בנסיעה ונהנו מהנופים עוצרי הנשימה שלאורך כביש החוף. לא מזמן חזרתי מנסיעת עסקים קטנה לפיראוס ואני חייב להעיד שהיא אכן מזכירה את חיפה ובשתיהן יש אותו ריח גופריתי שנהדר שממלא את הריאות וגורם לך להרגיש שוב בן 19, חייל דפ"ר שמשרת בנשקיה טבולת השמן ומבסוט מהחיים.

כשהגענו למקום הנפלא – צימרים כפר הנופש רמות נפערו כל חורי גופנו בתדהמה למראה המקום המדהים ביופיו. נדמה שכל מילימטר במקום פוסל בידי אמן. חדר האירוח שקיבלנו היה מענג ומפנק ושמחנו לגלות שאנשי המקום התחשבו בג'מילה והתקינו לנו מיטת הבי דיוטי מחוזקת המיועדת במקור לשינוע קרונות רכבת במקום המיטות הרגילות שהן יפהפיות אך מעט שבריריות בשביל צרכינו המיוחדים.

אחרי רבע שעה בחדר הרגשנו שאנחנו שוב רעבים וניגשנו לאכול בשל"ה ביסטרו שנמצאת על סף הכינרת. אני לא הייתי כל כך רעב והסתפקתי בעגבניות שרי עם בזיליקום ושמן זית אך ג'מילה הייתה רעבה ופינקה את עצמה בסטייק אנטריקוט, ספריבס, נקניקיות ואבטיח וחצי לקינוח.

אחרי הארוחה הקלה טיילנו על שפת הכינרת ונהנו מהאוויר הטברייני המשובח ומהאוכלוסיה המרשימה במקום. אפילו תקרית קלה, בה ג'מילה דרכה בטעות על אחד מסוסי הפוני ששוכנים דרך קבע בטיילת של טבריה לא העיבה על הנאתנו מהעיר עוצרת הנשימה.

חזרנו אל החדר ולא יצאנו משם עד הבוקר. היה פשוט יום קסום. אני משוכנע ששאר הימים יהיו גם כן טובים לא פחות ולא נותר לי אלא להודות בליבי לעצתו הטובה של יוסי שבזכותו הגענו עד הלום.