ביקורת: משחק החיים – עונג צרוף – חוויה תיאטרלית - תיאטרון בית ליסין
מאת חיים נוי
משחק החיים העולה בתיאטרון בית ליסין היא הצגת חובהסוחפת לכל שוחרי התיאטרון , חוויה ועונג צרוף של משחק ותנועה, עלילה פתלתלה הבאה לידי פתרון רק בסיום ההצגה.
המחזאי והשחקן הצרפתי אלכסי מישליק רקח בכוונה עלילה מופרכת ואולם היא עולה תוך כדי סדנת תיאטרון בבית כלא שאליו מגיעים רק שני אסירים. מציאות ורסיסי עבר שזורים בהצגה ובכל פעימה – צצה לה הפתעה וגילוי נוסף. נדבך לנדבך מתווספים אירועים ובסיום ההצגה, הכל מתמזג ובא לידי פענוח של כל המאורעות.
הבמאית המשובחת תמר קינן להטטה עם להקת השחקנים המעולה והתוצאה היא הצגה תוססת וקולחת שאין בה רגע דל והיא סוחפת עמה את הקהל במתרחש על הבמה בהווה ובעבר .
העלילה עוסקת בליאון, במאי תיאטרון מובטל, העומד להעביר סדנת משחק בכלא שמור. יחד עם ז׳אן, שחקנית שהיא במקרה גם אשתו לשעבר, ועם אליס, עובדת סוציאלית צעירה וחסרת ניסיון, הוא מגיע לסדנה רק כדי לגלות ששני אסירים בלבד התייצבו: קווין, צעיר חמום מוח, ומלאך, אסיר שתקן בן חמישים ומשהו. מכאן מתחילמסע מצחיק, מטלטל ומרגש. הגורלות המצטלבים והסיפורים שנחשפים מגלים לנו שגם בין חומות סגורות, העולם גדול ומפתיע, ושלדמיון יש דרכים לא צפויות לשחרר אותנו לחופשי. המשתתפים בסדנא מחליפים זהויות, בינם לבין עצמם ומספרים את סיפור חייהם, המצטלבים ביחד ליריעת האמת הנחשפת.
מולי שולמן מטובי שחקני הבמה בארץ מגלם את ליאון הבמאי ומשחקו נוטף כישרון. מולי הוא חיית במה והוא מצליח לסחוף עמו את הצופים ולהגיש ממתק תיאטרלי ענוג.
גיל פרנק המצוין מגלם את מלאך האסיר השתקן שלמעשה הוא נוצר עימו זכרונות ועלילות רלבנטיים למתרחש על הבמה. גיל הוא שחקן עטור ניסיון וותק והוא בעצם בית ספר לתורת המשחק.
לימור גולדשטיין הנפלאה מגלמת את ז'אן בטוב טעם וביכולת משחק משובחת. היא מחליפה דמויות כהרף עין ויש לה יכולת מקצועית מוצלחת במיוחד.
כרמל בין המצוינת מגישה משחק מושלם של אליס העובדת הסוציאלית. היא מגלמת מגון טיפוסים באורח נהדר ואין ספק כי משחקה הוא רווי במפגן של כישרון תיאטרלי מרגש ומוצלח עד כדי כך שהיא גורמת לצופים לדמוע ביחד איתה.
שון מונגוזה מגלם את האסיר קווין והוא בהחלט תגלית תיאטרון מעולה. משחקו הוא קולח, אמין ורהוט. הדמויות שהוא מגלם עשויות בקפידה ובטוב טעם. שון הוא פשוט שחקן בדם.
המוזיקה של דפנה קינן היא ענוגה ושמימית. טולה דמארי אחראית לתנועה הנפלאה השזורה לאורך ההצגה והיא חוויה חזותית יפהפייה. מתן פרמינגר אחראי לתאורה הראויה. אדם קלר עצב את התפאורה הסולידית והמוצלחת. יהודית אהרון עצבה את התלבושות היפות. אלי ביז'אווי אחראי לתרגום הקולח והמוצלח.
תמונת הסיום הקפואה על הבמה היא הברקת בימוי נהדרת של הבמאית תמר קינן.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- רדי רובינשטיין