תפקידם של סימני מסחר רשומים הינו ליצור קשר מודע בין סימני המסחר, לבעל סימני המסחר, למוצרים. אך מדי פעם פונים לקוחות לעו"ד עם השאלה, האם אריזת המוצר, או המוצר עצמו, יכולים לשמש כסימן מסחר.
לדוגמא, עוגיות המיוצרות במפעל היצרן, ובשלב מסויים נארזות בקופסה ייחודית הכוללת פרטים שונים על היצרן לרבות שמו והלוגו שלו שהם סימני המסחר המסורתיים. על עו"ד שמתבקש ליתן חוות דעת בנושא להשיב האם גם הקופסה או העוגיה, יכולים להוות סימני מסחר תקפים, ולא רק הלוגו או שמו של היצרן המתנוססים על הקופסא?
החסרונות של הגנת פטנט או מדגם
אולם ההגנה המסורתית על מוצר אינה באמצעות סימני מסחר, אלא באמצעות דיני הפטנטים או המדגמים: הגנת הפטנט רלוונטית להיבטים הפונקציונאליים של מוצר, והגנת מדגם רלוונטית להיבטים העיצובים של מוצר. החסרונות של הגנת פטנטים או מדגמים רשומים לעומת סימני מסחר הינן שהראשונות מוגבלות בזמן – עד 20 שנה לפטנט, ועד 15 שנה למדגם רשום. ההגבלה בזמן נועדה לאפשר גם לציבור הרחב ליהנות מהמוצר לאחר שלבעליו ניתנה הזדמנות לכך בתקופת ההגנה.
היתרונות של סימני מסחר תלת מימדיים
משך ההגנה על סימני מסחר לעומת זאת, הינו בלתי מוגבל כל עוד משולמת אגרת חידוש מדי פעם בפעם. גם עלות רישום סימן מסחר זולה יותר מאשר פטנט. מכאן שלכל עסק יש אינטרס ברור להעדיף את הגנת סימן המסחר התלת מימדי על מוצר, מאשר זו של פטנט או מדגם.
זאת ועוד, אם צורתו של מוצר מסויים מאפיינת באופן מובהק עסק מסויים דווקא, מאפשרת את זיהויו בציבור ומבדלת אותו מעסקים אחרים, מדוע לא לאפשר את רישומו כסימן מסחר?
התנאים לרישום סימני מסחר תלת מימדיים על מוצר
סוגיה עקרונית זו הונחה על שולחנו של בית המשפט העליון בפרשת אוגוסט נ' אלפא אינטואיט (דנ"א 4237/08), שם נקבע, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי שדן בעניין, כי אין מניעה לרשום סימני מסחר על מוצרים תלת מימדיים, אולם בתנאים מסויימים. הנושא הוחזר לביהמ"ש המחוזי כדי שייקבע אם בנסיבות העניין ממתק עשוי שוקולד וקרמל, שצורתו מזכירה חצי כדור, מעין בלוט, מהווה סימן מסחר. בעקבות פסק הדין פרסם רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הנחיות לרישום סימני מסחר.
דהיינו, ניתן לרשום סימן מסחר תלת-מימדי. אולם כדי שניתן יהיה לעשות כן על עורכי הדין המגישים את הבקשה לוודא התקיימותם של 3 תנאים: כי אין למוצר חשיבות פונקציונאלית או אסטטית ממשית, וכי אופן השימוש במוצר מאפשר את בידול וזיהוי העסק, וכי המוצר רכש אופי מבחין בפועל כך שהציבור רואה בו אמצעי זיהוי ובידול של העסק.
סיכום
כשמדובר במוצר בעל תכלית פונקציואלית או אסטטית משמעותית, הרי שבהתאם לעקרונות המונחים ביסוד דיני הפטנטים והמדגמים, יש להעמיד את המוצר לרשות הציבור לאחר תום תקופת ההגנה עליהם. אולם במקרה של דמות שכל תפקידה הינו זיהוי היצרן, והיא גורמת לכך בפועל, כגון הדמויות התלת מימדיות של יצרניות הרכב, או דמות אחרת שהגנת דיני פטנטים או מדגמים אינן יכולות להיות רלוונטיות לגביה, והמוצר רכש אופי מבחין בפועל, אפשר וכדאי לרשמו כסימן מסחר תלת מימדי.
על עו"ד או עו"פ המטפלים בפטנטים, במדגמים, בסימני מסחר, במסגרת תיק קניין רוחני המופקד לטיפולם, לבחון את התיק במבט כולל. במקרים בהם הגנת פטנט או מדגם אינה אפשרית, יכול העו"ד לבחון את התקיימו התנאים להגיש בקשת סימן מסחר תלת מימדי.