כאשר מדברים על שווי יהלומים, נהוג לציין בעיקר את המאפיינים השונים של האבן והאיכות שלה כדבר שמשפיע על השווי. מדדים כמו קראט (יחידת המידה לגודל היהלום), צבע, ניקיון וחיתוך, הם המדדים העיקריים של אנשי המקצוע להערכת השווי. עם זאת, חשוב לדעת ששווי היהלומים מושפע גם מהגיאופוליטיקה העולמית ומתנודות בשוק, כמקרה של "אפקט הפרפר".

השפעת הגיאופוליטיקה על שווי יהלומים

לא תמיד אנחנו מודעים לכך בתור צרכנים, אבל כל פריט, לרבות יהלומים, הוא בעל שווי משתנה. הדבר לא קשור רק בהיצע וביקוש באופן ישיר, אלא גם באירועים גדולים המתרחשים ברחבי העולם. לדוגמה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הביאה לסנקציות כלכליות מצד מדינות המערב נגד רוסיה. הן הטילו מגבלות על רכישת יהלומים מרוסיה, שהיא אחת היצרניות המובילות של יהלומים בעולם. על כן, המלחמה הביאה למחסור מסוים ביהלומים והביאה לתנודות במחירם.

סגירת מכרות והשפעה על היצע היהלומים

יהלומים מופקים עד היום במכרות, לצד יהלומי המעבדה שהולכים ונכנסים לשוק. על כן, להוציא את יהלומי המעבדה, מדובר על משאב מתכלה. בשנים האחרונות, מכרות גדולים ברחבי העולם נסגרו, כמו מכרה ארגייל באוסטרליה (שהיה המקור העיקרי ליהלומים ורודים נדירים). בנוסף, באפריקה ובדרום אמריקה קיימים מכרות בלתי חוקיים שמוצפים לעיתים על ידי כוחות ביטחון או נסגרים מסיבות סביבתיות, מה שמצמצם זמנית את ההיצע ומעלה מחירים.

אגירת יהלומים ככלי לשליטה בשוק

לאורך ההיסטוריה, גורמים מסוימים השתמשו בטכניקות אגירה כדי לשלוט במחירי היהלומים. לדוגמה, במשך עשרות שנים, תאגיד דה בירס שלט בשוק היהלומים העולמי על ידי קניית מלאים גדולים ואחזקתם כדי למנוע ירידת מחירים. רק עם פתיחת השוק לתחרות רבה יותר בשנות ה-2000 החלה ירידה בשליטה הזו.