הדפסת מאמר - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים

סקירה היסטורית של כלכלת ישראל בקום המדינה

נכתב על ידי:	ענבר
תאריך:	22/06/08

בחזרה למאמר המקורי

הדפס את המאמר

סקירה היסטורית – עפ"י מאמרו של ד"ר דן גלעדי

û הכלכלה עם קום המדינה

עם קום המדינה, מנה היישוב היהודי בארץ כ-600 אלף נפשות. בשנות מלה"ע ה-2 הפך המשק היהודי לספק חשוב מאד של סחורות לצבאות בריטניה ובעלי בריתה והתעשייה היהודית זינקה בצעדים גדולים קדימה.

לקראת סוף תקופת המנדט, הייתה הכלכלה היהודית בארץ ישראל מעין אי של מודרניות וקידמה במזרח התיכון, מה גם שהארץ נהנתה ממערכת מנהלית מסודרת ויעילה. יכולת זו תרמה רבות להצלחתו של היישוב היהודי לעמוד במלחמת השחרור. פעילות כלכלית זו התרחשה בנסיבות קשות במיוחד, כאשר כל הצעירים היו מגויסים וכאשר כ-40% מהתוצר הוקדשו לביטחון ולמאמץ המלחמתי. למרות תנאים אלה, התוצר הלאומי לא פחת ב-1948, לעומת השנה הקודמת.

û השנים הראשונות (1949-1951)

שלוש תופעות מרכזיות, הכרוכות זו בזו, הטביעו את חותמן על כלכלת המדינה הצעירה:

א. העלייה הגדולה שהכפילה את האוכלוסייה היהודית תוך שלוש וחצי שנים. רובם המכריע הגיעו כמעט ללא אמצעים והיה הכרח לדאוג למחסורם המיידי, כמו גם לצורכי קליטתם. למשימה עצומת ממדים זו, נדרשו מקורות ענק, שלא היו בנמצא, ונוצר עול כבד מאד על תקציב המדינה הצעירה.

ב. ההתיישבות ההמונית ברחבי הארץ. במקביל להכפלת האוכלוסייה הוכפל בשנים גם מספרם של היישובים החקלאיים.

ג. השקעות רחבות היקף, בעיקר בחקלאות, בבנייה ובתחבורה. הדבר התאפשר, הן הודות ליבוא ההון, והן הודות לריסון הצריכה, שבוצע באמצעות תוכנית ה"צנע", שהונהגה באותה עת.

צנע, מצוקה כלכלית ומחסור במטבע חוץ

"משטר הצנע": שיטה כלכלית, לפיה הונהג קיצוב לשורת מוצרים חיוניים לפי נקודות, שחולקו בכמות שווה ע"י הממשלה לכל התושבים. הקצבה זו כללה, תחילה, בעיקר מוצרי מזון בסיסיים ואח"כ נכללו בהם גם ביגוד, הנעלה וכלי בית. המחירים של מוצרים אלה היו קבועים ואחידים, ופיקוח חריף הופעל על שמירתם. לאמיתו של דבר, הפיקוח חל על כל תחומי הכלכלה: הקצבת יבוא, מטבע חוץ, אשראי בנקאי וחומרי גלם. בדרך זו, המערכת הכלכלית כולה פעלה והוסדרה ע"י מעורבות ממשלתית קיצונית, תקנות והוראות רבות הגבילו את האזרח על כל צעד ושעל.

במחצית השנייה של שנת 1950 הלכו והתרבו הפרצות, שאיימו על המשך קיומו של משטר הצנע. המערכת הממלכתית של הפיקוחים, לא הצליחה לאכוף את הצווים וההוראות, וחלק הולך וגדל של הפעילות הכלכלית התבצע במחירים הגבוהים של "השוק השחור", ולא במחירים הקבועים בחוק. יתר על כן, לא הושגו גם מטרות אחרות: הכלכלה המנוהלת מלמעלה לא עודדה יעילות והגברת הפריון; האבטלה נותרה גבוהה ושיעור האינפלציה משנת 1951 הלך וגדל.

כישלונה של מדיניות זו, נבע במידה רבה מן הגרעון התקציבי הגדול, שכוסה על ידי הגדלת כמות הכסף באמצעות הלוואות שנטלה הממשלה מן הבנקים. הגידול בכמות הכסף סיפק את כוח הקנייה לביקוש הגדל של האוכלוסייה, בעיקר של הוותיקים.

המשבר במאזן התשלומים

אחד הביטויים העיקריים של כלכלת ישראל בשנותיה הראשונות היה המחסור החריף במטבע חוץ, בשל ההוצאות שהיו גדולות בהרבה מההכנסות. יצוא הסחורות כיסה רק חלק קטן מהיבוא, והמדינה נתקשתה מאד לממן את הגרעון שנוצר במאזן המסחרי. פחות ממחצית המימון של גרעון זה נבע ממקורות יהודיים "בטוחים" יחסית, בעיקר מגביות. עיקר המימון נבע מאשראי שניתן לטווח קצר מבנקים מסחריים בחו"ל ומחברות דלק. לקראת סיומה של שנת 1951, סרבו ספקי אשראי זה להגדילו, מתוך שיקולים מובנים של סיכון מסחרי, ומאחר שיתרות מטבע החוץ ("רזרבות") היו מינימאליות, מצאה הכלכלה הישראלית הצעירה את עצמה נתונה בסכנה מוחשית, שמא לא תוכל לממן את עודף היבוא, ולא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות. נוצר, אפוא, הכרח קיומי לחפש מקורות מימון נוספים: בקשת סיוע כספי מארה"ב; ?ניהול מו"מ עם ממשלת גרמניה המערבית בדבר קבלת "השילומים"; ? הנפקת אגרות-חוב ממשלתיות.

û המיתון הראשון (1952-1953)

בפברואר 1952 הכריז שר האוצר אליעזר קפלן על "מדיניות כלכלית חדשה". המדיניות נבעה מתוך הכרה כי המדיניות הקודמת גרמה למשבר חריף ביותר, אשר סיכן את עצם האפשרות של תפקוד המשק.

המדיניות החדשה כללה מכלול צעדים, אשר החשובים בהם היו: הפסקת מימון התקציב הרגיל על ידי הדפסת כסף; פיחות רציני בשער המטבע המקומי, אשר ערכו הרשמי הגבוה היה גורם מכריע לעיוותים כלכליים ולבזבוז; ביטול הקיצוב על רוב המוצרים וצמצום הפיקוח על מחירים, מלווה מיוחד של 10% על כל המזומנים והפיקדונות בבנקים.

בשנתיים שחלפו מאז הונהגה המדיניות החדשה, בלטו כמה גורמים שהעידו על מפנה חיובי: כספי הבונדס, השילומים מגרמניה והמענק האמריקאי החלו להגיע, ואלה שיפרו את מאזן התשלומים; היצוא גדל בקצב מהיר מן היבוא, חל צמצום בצריכה הציבורית, כולל צמצומו של תקציב הביטחון. גם הירידה התלולה בהיקף העלייה, היוותה הקלה בטווח המיידי, שכן היא אפשרה הפוגה הדרושה לטיפול בצורכי העולים.

אולם לצד התפתחויות חיוביות אלה, בלטו כמה תופעות חמורות; האבטלה המשיכה להיות גבוהה, חלה ירידה בקצב הגידול של התוצר הלאומי; קרוב למחצית מכלל העולים התגוררו עדיין במקומות דיור ארעיים; בתקופה זו התמידה הממשלה להפעיל מעורבות לוחצת ברוב תחומי הכלכלה, כולל פיקוח על המטבע, האשראי הבנקאי, והמסחר הבין לאומי.

û צמיחה וגאות (1954-1965)

השנים הללו היוו תקופה רצופה של צמיחה וגידול מהיר ביותר של כלכלת ישראל. המאפיין המרשים ביותר היה שיעור הגידול השנתי הממוצע בתוצר של 10% לשנה. הישג זה היה פרי של השקעות שבשלו משנים קודמות, של השקעות חדשות שהושקעו בעקבות יבוא הון מסיבי מחו"ל, ושל עלייה במלאי ההון לעובד והגדלת פריונו.

שני מאפיינים חשובים נוספים סייעו להתפתחות הכלכלית:

1. הירידה התלולה באחוז המובטלים, עד למצב של תעסוקה מלאה בסוף שנות החמישים.

2. אינפלציה נמוכה, ברמה דומה לזו שהייתה ברוב ארצות אירופה (פחות מ-5%).

בשנת המפנה 1954, אשר בה הופיעו לראשונה הגילויים החיוביים הנ"ל, החל בנק ישראל את פעולתו כבנק מרכז. הנחת היסוד היתה, כי בנק ישראל, שהוא גוף מקצועי ולא פוליטי, ערוך לכוון את המדיניות הכספית בהתאם ליעדים ארוכי הטווח, בניגוד לממשלה הנתונה לאילוצים וללחצים שוטפים.

עד כאן ההישגים של תקופת הצמיחה. אולם בתמונה הכללית היו גם לא מעט בעיות: אחת הבעיות נבעה מכך שהצריכה הפרטית לנפש, המודדת את רמת החיים, עלתה בקצב מהיר יותר מאשר גידול התוצר לנפש. כתוצאה מכך, החיסכון וההשקעות לא הגיעו לרמה גבוהה, כפי שהיו מגיעים אילו חל ריסון בעלייה זו. לתופעות העלייה ברמת החיים היו גם השלכות על המצב החברתי, שכן חלוקתה לא הייתה שוויונית והיא העמיקה את אי-השוויון.

בעיה חמורה במיוחד הייתה הפער במאזן המסחרי, שגדל למרות העלייה הניכרת ביצוא. הפרש גדול זה שבין היצוא ליבוא נגרם בחלקו בגין השקעות ותשומות ליצור- דבר חיובי כשלעצמו, אולם בחלקו האחר הוא נבע מן העלייה התלולה ברמת החיים (מוצרי צריכה).

û מיתון שני (1965-1967)

לקראת סוף 1965 הסתיימו כמה מפעלי פיתוח רחבי ממדים (נמל אשדוד, המוביל הארצי, מפעלי ים המלח). סיומם של פרויקטים אלה צמצם את היקף ענף הבניין והעבודות הציבוריות ולכך היו תוצאות מיידיות של הקטנת הפעילות הכלכלית הכוללת במשק. האטת הגידול נגרמה גם כיוון שהממשלה חששה כי בשל לחצי הביקוש שהתחזקו בעקבות הגאות הממושכת, תחול הרעה נוספת במאזן המסחרי. כמו כן גבר החשש מהתחדשות האינפלציה. נוכח המצב שנוצר והחששות שנתעוררו הוחלט לצמצם בצורה מבוקרת את רמת הפעילות הכלכלית במשק על ידי צמצום האשראי וקיצוץ בתקציב הפיתוח.

על אף תוכניות הממשלה לריסון חלקי של הפעילות הכלכלית, גלש המשק למיתון של ממש: אבטלה של יותר מ-10%, התפוקה וההשקעות ירדו, העלייה ירדה לשפל והירידה גברה. עם זאת, אחת ממטרות הממשלה בכל זאת התגשמה: הגרעון במאזן המסחרי פחת במידה ניכרת, אך לא היה בהישג חשוב זה כשלעצמו, כדי לחפות על המיתון הכללי.

û גאות שנייה (19682-1972)

בתקופה זו השפל הכלכלי, המלווה במצב רוח לאומי ירוד, התחלף בחידוש הצמיחה המהירה, בשיעורי גודל דומים לאלה של תקופת הגאות הקודמת, ותוך תעסוקה מלאה. כמה גורמים תרמו לשינוי הדרסטי לטובה, נוסף על האווירה הכללית המעודדת אחרי הניצחון הצבאי במלחמת ששת הימים:

1. הביקוש הכולל במשק התגבר ועורר את כל מערכות הייצור. חידוש חשוב היה ההתפתחות המהירה של התעשייה הביטחונית.

2. הביקוש במשק גדל, במיוחד בתחום הבניין והעבודות הציבוריות וזאת בעקבות ההשקעות שהושקעו בהערכות והתיישבות בסיני, ברמת הגולן ובשטחים. השקעות אלה העצימו את הפעילות הכלכלית וגרמו להגדלת התקציב.

3. לאחר תקופת שפל ממושכת נתחדשה העלייה לישראל. עלייה זו הוותה גורם נוסף לעידוד הבנייה למגורים ולהגברת הייצור של מוצרי תצרוכת למיניהם.

בתקופת הגאות השנייה יש להדגיש מצד אחד את ההתפתחות הכלכלית המהירה, הן מבחינת צמיחת ענפי המשק והן מבחינת המשפחות שרמת חייהן הממוצעת עלתה בהרבה. מצד אחר, התמידו בקיומן כמה תופעות שליליות, הן בתחום מאזן התשלומים והן בתחום הגרעון בתקציב הממשלתי שהגיע ל-12.5% מהתוצר, המהווה אחוז גדול ביותר.

û קיפאון ואינפלציה גואה (1973-1984)

בתקופה זו ראוי להדגיש שני אירועים:

1. לפי הערכה מתונה המחיר הכלכלי של מלחמת יום הכיפורים הסתכם בסכום מדהים השווה לשנת תוצר שלמה. בין הסיבות לכך היה הצורך ברכישת כלי נשק וציוד וכן העובדה כי חלק ניכר מכוח העבודה היה מגויס במשך חודשים. אומנם, חלק נכבד בנטל הביטחון של ישראל כוסה על ידי מענקים והלוואות נדלן בקיסריה של ממשלת ארה"ב, אך גם מה שנותר כמרכיב בתקציב המדינה, צמצם במידה רבה את המקורות הכלכליים הפנויים ובכלל זה את המשאבים לפעילות של המשק האזרחי. כתוצאה מכך, גדל במהירות החוב הלאומי, על שני מרכיביו: החוב החיצוני, בעיקר בשל התייקרות כלי הנשק (בעקבות "מרוץ החימוש"), שנקנו בחו"ל במטבע חוץ; והחוב הפנימי, במטבע מקומי, למימון ההוצאות הרבות בתוך הארץ.

2. משבר הדלק פרץ במחצית הראשונה של 1973, כאשר מחירי הנפט עלו תוך זמן קצר בתנודות חריפות וגרמו להעלאה ניכרת בהוצאות הייצור של המדינות המייבאות מוצר חיוני זה. מדינות רבות, כמו הארצות במזרח אירופה, וכן ישראל, לא הצליחו להתאים את מישקן לתנאים החדשים, ועל כן נקלעו למשבר כלכלי קשה.

להלן, כמה נתוני יסוד על ממדי האינפלציה, התוצר, התעסוקה והתקציב: בשנת 1973 הגיעה האינפלציה לכדי 20%; באמצע שנות השבעים היא עלתה ל- 40% בקירוב ובסופו של אותו עשור היא הגיעה ל- 80% בקירוב. ביטוי נוסף להתפתחות השלילית, היה ניפוח התקציב הממשלתי, יחסית לגודל המשק. כדי לממן הוצאות גדולות אלו, הגדילה הממשלה מחד - את נטל המסים, ומאידך - את מכירת אגרות החוב שלה לציבור, שהגדילו מאוד את החוב הלאומי הפנימי.

היפר-אינפלציה והתמוטטות מניות הבנקים

משנת 1980 חלה קפיצה בדרגת האינפלציה לרמה של שלוש ספרות: 100% ומעלה לשנה. מכנים אותה אינפלציה דוהרת או "היפר-אינפלציה". הממשלה נקטה בשורת אמצעים כנגדה אך ללא הועיל.

באוקטובר 1983 קרסו בפתאומיות מניות הבנקים, בעקבות כישלונה של "שיטת הוויסות", בה נקטו הנהלות הבנקים במשך שנים ארוכות. הממשלה נאלצה לקחת על עצמה את הבעלות על הבנקים ואת האחריות למניות שלהם כדי למנוע את התמוטטותם, שהייתה עלולה לפגוע קשות בכל המערכת הכלכלית של המדינה. התוצאה מכך הייתה גידול ניכר בחוב הפנימי של המדינה.

û טיפול בהלם – הייצוב והצלחתו (1985-1989)

בשנת 1984 הסתכמה האינפלציה ב-450% ובמחצית הראשונה של 1985 היא התקרבה ל-100%.

ממשלת האחדות הלאומית שקמה לאחר בחירות 1984 ניסתה להתמודד עם האינפלציה הגואה באמצעות שלוש עסקות חבילה. נוכח כישלונן של עסקות החבילה החלקיות הציגה הממשלה ביולי 1985 תוכנית כוללת חדשה, שהוכנה על ידי ראשי האוצר. עיקריה היו כדלקמן:

· קיצוץ משמעותי בתקציב הממשלה, שעיקרו הקטנה ניכרת של הסובסידיות וצמצום הוצאות אחרות בתקציב הממשלה.

· ירידה בשכר הריאלי במגמה להקטין את הביקוש המקומי, להגדיל את כושר התחרות של היצוא ולמנוע גידול חמור באבטלה.

· פיחות גבוה וייצוב שער החליפין ברמה החדשה לתקופה ארוכה ככל האפשר.

· הקפאת מחירים מנהלית לתקופת זמן מוגבלת.

שתי המטרות המיידיות הושגו: האינפלציה נבלמה וירדה לרמה של קרוב ל-20% בשנה והגרעון בתקציב הממשלה צומצם במידה משמעותית. כמו כן נוצר סיכוי ממשי להתקדם לעבר המטרה העיקרית לטווח ארוך: חידוש הצמיחה. התוכנית לא הייתה מתבצעת אלמלא המענק בסך 1.5 מיליארד דולר לתקופה של שנתיים, שהוענק על ידי הממשל האמריקאי.

למרות שהממשלה הצליחה רק באופן חלקי לעמוד בלחצים שהופעלו עליה להעלאת שכר ובדרישות שהופנו אליה בדבר המשך תשלומי העברה גדולים למשקי בית ומתן תמיכות מקיפות לעסקים - עלה התוצר במרוצת השנתיים שלאחר הייצוב. כמו כן, התעסוקה נותרה יציבה והתקציב הממשלתי נשמר כמעט מאוזן. אולם בשנתיים שלאחר מכן (1989-1988) נתגלו סימנים מדאיגים: האבטלה עלתה והגיעה לרמה של 9%, החיסכון הפרטי ואחוז ההשקעות ירדו, וכתוצאה מכך הואטה הצמיחה לעומת השנתיים הקודמות.

û עלייה גדולה, חידוש הצמיחה המהירה וסימני האטה: 1997-1990

בשנים 1991-1990 החלה עלייה גדולה שחוללה מפנה מרחיק לכת בכלכלה. לצד העומס בתקציב המדינה בגין הוצאות מיידיות לצורך קליטת העלייה, גדלו הביקושים לפתרונות דיור ולמוצרי תצרוכת שדרבנו את הפעילות הכלכלית. התוצאה המיידית הייתה עלייה גדולה בממדי האבטלה, אולם כבר ב-1993 החל להצטמצם בהדרגה מספר המובטלים. גם בתחום האינפלציה רשם המשק הישג: מדרגת האינפלציה השנתית השוררת בו עתה, בסביבת 10%, נמוכה ממדרגת האינפלציה ששררה בראשית העשור.

אולם במרוצת השנים 1998-1996 החלו עננים להעיב על מגמת ההתפתחות של המשק. היו לכך שתי סיבות עיקריות:

1. בשל שינויי מחירים בשוק הבין לאומי, חלה הרעה ניכרת בתנאי הסחר של המשק, כלומר, מחירי המוצרים שישראל ייצאה עלו פחות ממחירי היבוא.

2. הגידול המהיר בצריכה הפרטית לנפש התחזק בשל עליית השכר במגזר הציבורי ובגלל הגידול בתשלומי ההעברה מהממשלה לציבור.

אומנם יבוא ההון הגדול אפשר את מימון הגרעון הגדל במאזן התשלומים, ואף הגדיל את יתרות המט"ח, אולם תהליך זה לווה בגידול החובות לחו"ל, מצב שלא ניתן וגם לא רצוי לסמוך עליו לאורך זמן, מבחינת טובת המשק.


אודות המחבר
בגרויות פסיכומטרי

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article770.aspx

בחזרה למאמר המקורי

הדפס את המאמר