לעיתים אנשים פונים אלי לאימון לאחר שקראו את ספרי.
ד' התקשר אלי כיוון שחש חוסר סיפוק בחייו.
הוא מעוניין לערוך שינוי שיאפשר לו מימוש עצמי.
בפגישתנו השלישית הוא מספר לי כי בחר בי לאחר שקרא את ספרי.
מעבר לתחושת המסאג' לאגו שדבריו המפרגנים מעוררים בי, אני חש כי יש פה גם קצה של חוט.
אני שואל אותו מה היה בספר שגרם לו להעדיף אותי.
לדבריו, בדומה לגיבור הסיפור הוא מרגיש מבוזבז וחייו עוברים לידו.
לאחר שהוא ממחיש לי את כוונתו אני עורך עימו תרגיל של דמיון מודרך, ומבקש ממנו לדמיין כיצד חייו נראים במיטבם - כשמתאפשר לו לממש עצמו באופן מלא, ללא כל מגבלה.
אחרי זמן קצר הוא משיב לי "הם נראים מאוד דומים לחיים שלך".
מרוב הפתעה מציף אותי גל חום ואני מסמיק.
אני לוקח נשימה גדולה ושואל אותו: "ואיך נראים החיים שלי?"
(בינינו, הרי זה קטע מרתק: מתאמן המכיר אותי זמן קצר מאוד הופך אותי מודל לחיים שלו. מה באמת הוא יודע עלי ועל חיי - מעבר למפגש הקצוב שיש לנו במסגרת האימון? וכיצד הוא הופך את המקטעים שבידיו לתמונה מלאה ורציפה?)
ד' משיב לי: "אתה אדם יוצר, כותב, ומביא את עצמך לביטוי בחיים שלך".
אני חוגג על תשובתו ומחזיר לו בשמחה: "אם כך - חייך במיטבם כשאתה יוצר, כותב ומביא עצמך לביטוי!"
ד' מתגלגל מצחוק ואומר לי "בדיוק כך, יש לך תפישה מצוינת".
אני שואל אותו "ומה עבורך הוא שיא היצירה, הכתיבה וההבאה העצמית לביטוי?
הוא פורש את ידיו לצדדים, מקרבן לחזהו, ואומר לי שכתיבת סיפורים היא אהבת חייו.
עבורו זו הזדמנות נדירה להוציא לאור ספקטרום נדיר שמעטים מאוד מכירים בו.
כשהוא כותב הוא גם רוקד, מתופף ושר, וחש שכוח הכובד מתבטל בחייו.
נרגש מדבריו אני ממשיך: "ומתי הזמן הטוב ביותר עבורך לכתוב?" הוא משיב: "אם אני פותח את היום בכתיבה - אני הופך קליל, מקסים וכולם מחייכים אלי. הסובבים אותי מאוהבים בי, ויותר חשוב מכך - אני מאוהב בעצמי ומתמלא בתשוקת חיים".
נישא על גלי האנרגיה שלו אני שואל: "תגיד, איזה אפשרויות זה מעלה לך?"
ולהפתעתי הרבה הוא מתבונן בי ואומר לי כי אין לו מושג.
(לשנייה אני המום - דווקא לתגובה כזו לא ציפיתי בשיא ההתלהבות שלו).
ובאוטומט, מרוב הפתעה, אני שולף את שאלת ברירת המחדל: "ואם היה לך מושג - מה זה היה?"
לרגע הכול נעצר. בהילוך איטי נראה לי כי ד' מרים את מבטו, חוזר לעצמו, נכנס מחדש לתוך הגוף שלו, לובש את זהותו ומטעין עצמו בגלי האנרגיה שהיו מנת חלקו לפני 7 שניות.
שוב נדלק האור בפניו, הוא מביט בי, מתגלגל מצחוק ומכריז: "מדוע שלא אתחיל כל בוקר את היום שלי בכתיבה?!"
המום מהקסם שמתחולל מול עיני אני מהנהן בראשי ושואל אותו - איך פתאום עלה בדעתו רעיון מוצלח שכזה?
הוא משיב לי: "קודם נתקעתי, ואחרי ששאלת אותי פתאום נזכרתי בארכימדס. אמרתי לעצמי - אם ניתן להזיז את כדור הארץ, אז בטוח ניתן גם להפוך את יומי למואר ומאושר".
נראה כי אכן נפלאות דרכי האדם, ותודה לארכימדס על תרומתו לאימון וגם למי שנזכר בו באופן יצירתי, מפתיע וממנף כל כך.
אני מאחל לכם שארכימדס יעמוד לימינכם ושתיהנו מיצירה מרגשת ומגדילה מאוד.
להתראות בשמחות רבות,
בני מרגליות
אני מזמין אתכם להירשם - באתר שלי - לקבלת סיפורים מעוררי השראה שאני כותב:
http://www.bennymargaliot.com/writings.asp
לבחור את ההרצאה, הסדנה או הקורס המתאימים ביותר עבורכם:
http://www.bennymargaliot.com/courses.asp
ולצפות בסרטון ההזמנה לאימון:
http://www.bennymargaliot.com/videos.asp
בני מרגליות
הכשרת מאמנים לפריצת דרך
מחבר הספר "לאמן את הפרפר"
מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר
[email protected]
www.bennymargaliot.com
050-8939769