טראומה זוהי תופעה שאינה נדירה, בעיקר בנוף הישראלי. מדינת ישראל ידעה ויודעת מלחמות ומצבי דחק ולישראל מוניטין כלל עולמי בטיפול במצבי טראומה. מדינות העולם כולו נעזרות בידע הרב שנצבר כאן בישראל ומומחים רבים בישראל, בניהם; פסיכולוגים, מטפלים ופסיכיאטרים– חולקים מן הידע התרפויטי שלהם עם העולם כולו.
הניסיון הרב שנצבר, שהוא מנת חלקנו במצבי טראומה, לימד אותנו שלמשפחה של הסובל מהפרעת טראומה יש תפקיד חשוב בתהליך השיקום.

ברור לכל כי כאשר אדם קרוב סובל מהפרעת טראומה PTSD אזי יש לטפל באופן המקצועי ביותר בבעיה. אולם חשוב להבין כי גם המשפחה זקוקה לתמיכה מקצועית. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהפרעת טראומה עשויה לחבל במרקם המשפחתי והתמודדות איתה דורשת תעצומות נפש. לא פעם בני משפחות של הסובלים מהפרעת טראומה ניצבים בפני מצבים קשים: הסובל מהפרעת טראומה אינו נוטה להיפתח ולשתף את המשפחה בבעיה, קיימת נטייה להסתגר ולהביע פחות ופחות רגשות אך קיימת נטייה גם לדברנות יתר' בכל מה שקשור לאירוע הטראומתי.

משפחות רבות של אנשים הסובלים מהפרעת טראומה מתעלמים לגמרי מן התחושות והרגשות שלהם עצמם, וזהו למעשה מתכון בדוק לשחיקה נפשית. לכן, המסקנה היא פשוטה כאשר מדובר במערכת התמיכה הקרובה של הסובלים מהפרעות טראומה, אם הם שואפים לספק לסובל מהפרעת טראומה את רשת התמיכה הטובה ביותר עליהם לטפל גם בעצמם.

תמיכה במשפחות של סובלים מהפרעת טראומה חושפת את המשפחה לסימפטומים ולהפרעה עצמה. כך שככל שהמשפחה תדע יותר על הפרעת טראומה ועל אפשרויות הטיפול בה – כך תוכל המשפחה להבין את שעובר על הסובל מההפרעה ביתר בהירות והרשת המשפחתית תוכל תהפוך לביקורתית יותר בבחירת דרכי הטיפול ותהנה מפרספקטיבה רחבה יותר אודות תחושותיו של הסובל מהפרעת טראומה.

• הבנה וסבלנות: משפחות התומכות באדם שסובל מהפרעת טראומה חייבות להיות סבלניות. החלמה לוקחת זמן, יש לגלות סבלנות כלפי קצב ההחלמה ולהיות קשובים. פעמים רבות אנשים הסובלים מחוויית טראומה צריכים לדבר על האירוע הטראומתי שוב ושוב. זהו חלק אינטגראלי מתהליך ההחלמה. לכן יש להימנע מלעצור את הסובל מן הטראומה מלחזור שוב ושוב על סיפורו, אין להאיץ בו או לומר לו להמשיך הלאה...
אל תיקחו את הסימפטומים באופן אישי: להפרעת טראומה יש מספר סימפטומים עיקריים בניהם: אדישות רגשית, כעס ונסיגות. כך שאם אתם מרגישים ריחוק, רוגז או סגירות – סביר מאוד להניח שאין לכם כל קשר לעניין.
• נסו לחזות את ה"טריגרים" והתכוננו אליהם: נסו לזהות אילו אירועים או מצבים מלבים התפרצויות. ממחקרים רבים שנערכו בנושא הפרעות טראומה עולה שימים חגיגיים כמו ימי נישואין, ונושאים שקשורים לאירוע הטראומתי כמו גם ריחות ומראות מסוימים עשויים להוות טריגר להתפרצויות.

כל אלו לצד תמיכה מקצועית יכולים לסייע למשפחות של סובלים מהפרעת טראומה הן לשמור על שלמות ובריאות התא המשפחתי, והן לכך שהמשפחה תספק את רשת התמיכה האופטימאלית לסובל מהפרעת טראומה.