ההגדרה של רשלנות רפואית היא פעולה רפואית רשלנית הגורמת לחולה לנזק. בעצם רשלנות רפואית היא מצב בו רופא מטפל חרג מחובת הזהירות החלה עליו על פי חוק זכויות החולה, כאשר "רופא סביר" (כהגדרת החוק) לא היה נוהג כך.

מסתבר שלא רק אופן הטיפול מהווה רשלנות רפואית, אלא יש מקרים בהם גם הודעה שגויה לגבי אבחון מצבו הרפואי של אדם, נחשבת כפעולה של רשלנות רפואית, אשר גורמת נזק, גם נפשי וכמובן גם גופני למטופל. הודעה שגויה מצד הגורם המטפל יכולה להביא לכדי קבלת טיפול רפואי, שהמטופל כלל אינו זקוק לו, וכמו כן, הודעה שגויה עלולה להשפיע על מצבו הנפשי של המטופל באופן שלילי.

אבחון מחלה שגוי

רופא, המאבחן מחלה, נותן למטופל את הטיפול שאמור לסייע לו להכחיד את המחלה או לחיות איתה במצב של מחלה כרונית או בלתי ניתנת לריפוי. במצב של אבחון שגוי, נוצר מצב של רשלנות רפואית כפולה.

רופא עלול לבצע מהלך טיפולי שגוי, לתת תרופות לא מתאימות, ולגרום למטופל נזק מיותר. אם החולה אובחן באופן שגוי יתכן ויש לו מחלה אחרת שלא אובחנה, וכתוצאה מכך הוא אינו מקבל טיפול מתאים. פועל יוצא מכך, הוא התדרדרות במצבו של החולה, ונזק גופני ונפשי. זהו, אם כך, מצב של רשלנות רפואית הגורמת לנזק, לעתים נזק בלתי הפיך.

תביעה משפטית

במקרה של אבחון שגוי או אבחון מאוחר מדי של מצב רפואי על ידי רופא, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית רק במקרה שהנזק הנגרם הוא אכן נזק רפואי ותפקודי. לעתים, נעשה אבחון שגוי, אך הוא מתגלה באופן מיידי על ידי רופא מטפל או רופא שנתן את האבחנה. במקרה מסוג כזה, קשה יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית, שכן הטעות התגלתה בעוד מועד, והנזק לא נגרם למטופל.

חשוב לזכור, כי בכל מקרה, לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש צורך להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום תביעות רשלנות, וזאת על מנת לוודא את סיכויי התביעה וגובה הפיצוי העתידי הצפוי למטופל לגבי אותו מקרה.