נכון להיום דבר ידוע הוא, שרוב בני האדם, התעייפו כבר מהרעשים, הלחצים מהסיבובים סביב ה"זנב" של עצמם, מחפשים משהו אחר, חדש, ואז מחיפוש לחיפוש מוצאים אותו בכל מיני תחומים, מוצרים, ספרים, לימודים, והלוך ושוב חיפשו, מצאו, מיצו את הדבר, והבינו שלא זה מה שחיפשו, וכך חוזר חלילה.

ומה בסה"כ הבן אדם רוצה? מדוע אנו נאחזים כל כך חזק בדברים חיצוניים, מפחדים ולא מרפים? לא מקשיבים, אפילו את עצמינו לא שומעים ובשל כך נעשים מותשים ומיואשים.

אחת הסיבות העיקריות למצב זה היא שלאדם אין שלום פנימי וחיצוני, שבעצם האחד משקף את השני.

האדם נמצא במלחמת עולם עם עצמו, כלומר עם המחשבות שלו שמתרוצצות ללא כיוון, ללא ידיעה ברורה לאן אני הולך, מאין אני בא? מחשבות בנושא השרדות, משפחה וכד' שאינן נותנות שקט ומנוחה וגורמות לנו ברוב המקרים, לא לרצות להיות נוכחים כאן ועכשיו וחוסר יכולת להתמודד בצורה עניינית עם כל נושא או בעיה שעולה.

אנשים רבים פשוט נמצאים כל הזמן בבריחה, ובעצם ממה הבריחה? מהבילבולים הרבים שנובעים מתוך חשיבה לא מאורגנת ושגויה.

ואיך נגיע לשם למחשבה הנינוחה, הבריאה, המעשית? אחת מהדרכים היא קודם כל להגיע לשלום עם עצמי, שלום ושקט אינסופיים שתמיד היו ויהיו בתוכי ואפילו באופן, תמידי מיסביבי, וכיצד אני יכולה להגיד דבר שכזה אם עכשיו אני אמורה להתמודד לדוגמא עם "רעשים" של שיפוצים, נביחות כלבים וכד', וכן התמודדות עם המשפחה, העסק, מחלות או מיחושים שונים, איך בתוך כל הבלאגן אני מתימרת למצא שקט, שלום ומנוחה.

בכדי להגיע לשקט ולנחלה ומישם להגיע לחשיבה רצויה, המוני אנשים מחפשים והולכים לטיפולים אלטרנטיביים, סדנאות כאלו ואחרות, ידוע גם כן שרבים נוטלים כדורים פסיכיאטריים שונים, שנים נפגשים עם הפסיכולוג, ועדיין, לא מוצאים את הכל כך מבוקש שהוא השלום השקט והשלווה, לא רוצים עוד מלחמה.

לשם כך, על האדם להיות נוכח על מקומו, כלומר להיות בקבלה של המציאות כפי שהיא בכל רגע ורגע, עם כל ההתמודדויות והרעשים החיצוניים להישאר במרכז שלי, לא לאפשר לכל אלו הדברים לסחוף את דעתי ולצאת מהמרכז שלי, כמובן שעיניינית אני עושה בכל נושא ובכל רגע את מה שביכולתי או באפשרותי לעשות, בכדי שיהיה לי יותר נעים ונוח, אם אני רוצה כמובן (וזה כבר נושא אחר).

וכמו כן להגיע להבנה פנימית יותר ויותר עמוקה, להבין מהיכן נובעת העשייה שלנו, המחשבה שלנו, להתבונן בכל דבר ודבר שאני כרגע מתמודד איתו, עוסק בו, לנסות להבין, להקשיב, להיות.

ואז מתוך כך שאנו בוחנים, מתבוננים וכל הבנה לכשעצמה - אין נכונה או שגויה, אנו מתחברים יותר לקבלה, אנו מקבלים יותר ויותר את הנעשה, את עצמינו, את המציאות כפי מה שהיא בכל רגע נתון.

ומתוך זו הקבלה, אקבל את עצמי, את כל מה שקורה סביבי, מיתוך התבוננות אמיתית והקשבה עד כמה שניתן, ותמיד יש לאן להתקדם, מיתוך המקום הזה נתחיל להבין שהדברים הם בדיוק כפי שהם אמורים להיות כאן ועכשיו בחיים שלי, וממקום זה נוכל להתחיל לנוע לכיוון, ולנגוע במקום של שלום, של שקט פנימי שהוא הקבלה של האמת כפי שהיא כרגע במציאות שלי.

המאמר מאת: אריאלה פרינץ - העצמה אישית, טיפולי הילינג ומגע. מטפלת ומדריכה רב תחומית. תל אביב. 054-5955975 [email protected]

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמרים בנושא חוסר יכולת, עייפות, רוחניות, פחדים פוביות, מאמרים ועוד ...