נשים בתחילת הריון לא חייבות לספר על כך בראיון עבודה, כך עולה מפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה. הרכב השופטים בראשות הנשיא סטיב אדלר פסק כי פיטורי עובדת בהריון, שלא גילתה למעסיק את דבר הריונה בראיון עבודה קודם לקבלתה לעבודה, נגועים בהפליה פסולה.

עו"ד אורי דניאל, שמשרדו מתמחה בדיני עבודה, מסביר כי השופטים קבעו שהריון, לפחות בשלביו הראשונים, הוא עניין פרטי. שרונה ארביב התקבלה לעבודה כמזכירה בחברת ההיי-טק פואמיקס  כשהיא בחודש השני להריונה, מבלי שיידעה את מעסיקה על כך.  בחודש החמישי, לאחר תקופת העסקה של חודשיים וחצי, יידעה ארביב את מעסיקה כי היא בהריון. המעסיק החליט לפטרה לאלתר בטענה שסיבת הפיטורים לא היתה ההריון, אלא העובדה שהיא לא סיפרה על כך בראיון העבודה, ו"הסתרת דבר הריונה הפך אותה לבלתי אמינה".

עו"ד אורי דניאל אומר כי למרות שבחודש החמישי יש חובה לדווח על הריון, המבחן שקבעו השופטים לחובת הגילוי קודם לכן הוא מבחן הרלוונטיות - עד כמה ההריון רלוונטי למשימות שהעובדת תצטרך למלא. השופטים מצאו כי במקרה זה ההריון לא היה רלוונטי לעבודה. בתפקידה כמזכירה היא לא נדרשה למאמץ פיזי ולא מדובר בעבודה הכרוכה בחשיפה לחומרים מסוכנים. כמו כן ציינו השופטים שגם לא הייתה חשיבות לתקופה בה היא הייתה צפויה ללדת כמו למשל סיום פרויקט חשוב.

הפסיקה התקדימית ניתנה במסגרת ערעור שהגישה ארביב על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לפסוק לה פיצוי בסך 20 אלף שקל בלבד. בנוסף לפיצוי שפסק ביה"ד האזורי החליטו שופטי בית הדין הארצי כי על חברת פואמיקס לשלם לארביב פיצוי של 30 אלף שקל בגין עוגמת נפש ובסך הכל היא תפוצה ב-50 אלף שקל. עו"ד אורי דניאל מציין כי השופטים כתבו בפסק הדין שבקביעת סכום הפיצוי "עמד בית הדין על חומרת המעשה, וההרתעה הנדרשת מפני פעולתם של מעסיקים כנגד נשים בהיריון, אם כעובדות או כמועמדות לעבודה".