צירוף המילים "סרטן במוח" או "גידול במוח" יוצר רושם מיידי של משהו מאיים ומפחיד ביותר, כאילו כבר כלו כל הקיצין והמוות עומד בפתח.

מטרתו של מאמר זה היא לפזר את ענן המסתורין והפחד האופפים את הנושא ולהראות את הדברים באור חדש ומפתיע. המאמר מבוסס על  תגליותיו והסבריו של ד"ר רייקי גירד האמר מגרמניה אשר גילה ופיתח את מה שנקרא הרפואה החדשה, או בשמה כיום "הרפואה הגרמנית החדשה" (ובקיצור - GNM).

למעוניינים בהבנה מעמיקה ורחבה יותר של הרפואה החדשה מומלץ לקרוא מאמרים בנושא זה באתר www.healthychoice21.com  . מידע רב באנגלית ניתן למצוא באתר www.learninggnm.com  .

סרטן במוח לפי הרפואה המקובלת

הרפואה המקובלת מתייחסת לסרטן במוח כמו אל כל סרטן. כלומר, גידול סרטני במוח הוא ביטוי לתאים שיצאו משליטה ובקרה, אשר מתחלקים ומתרבים בצורה לא מבוקרת, יכולים לשלוח גרורות ולכן צריך להשמידם מוקדם ככל האפשר.

הרפואה המקובלת עושה הבדלה בין גידולים ראשוניים לגידולים שניוניים.

גידולים ראשוניים במוח הם כאלה שהתפתחו במוח עצמו. הגידולים הראשוניים השכיחים ביותר במוח הם מסוג שנקרא גליומה, כלומר, גידולים שהתפתחו מרקמה של תאי גליה. תאי גליה הם תאים של רקמת החיבור המיוחדת של מערכת העצבים המרכזית והם מהווים כ-40% מהנפח הכולל של המוח וחוט השדרה. ישנם סוגים שונים של גליומות כגון ASTROCYTOMAS, BRAIN STEM GALIOMAS, EPENDYMOMAS, OLIGODENDROGLIOMAS, MEDULLOBLASTOMAS, MENINGIOMAS ועוד.

גידולים שניוניים הם למעשה גרורות. כלומר, תאים מגידול סרטני אשר התפתח במקום כלשהו בגוף, כגון במעי הגס, בריאות, בשד וכו', הגיעו למוח דרך מחזור הדם והתחילו להתרבות במוח כגידול חדש.

חשוב לציין שלא כל גידול במוח הוא סרטני, והרפואה יודעת לזהות גידולים שפירים.

לפי הרפואה המקובלת כ-40% מהגידולים במוח הם גידולים ראשוניים והשאר הם גידולים שניוניים, כלומר גרורות.

כמו לגבי שאר סוגי הסרטן, אין עדיין לרפואה המקובלת הסברים והבנות לגבי הגורמים להתפתחותו של סרטן במוח.

סרטן לפי הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מראה שכל מחלת סרטן וכל מחלה קשה אחרת, היא ביטוי לתוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות המופעלת כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתה לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. הטראומה פוגעת בו-זמנית בשלוש רמות שונות: בפסייכי (המערכת הרגשית של האדם), באיבר פיזי ובאזור במוח השולט על אותו איבר, רקמה או מערכת שנפגעה. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את הרפואה החדשה יכול לדעת לפי צילום זה את סוג הטראומה ובאיזה איבר תופיע המחלה.

התהליך הסרטני נשלט  ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית.

הרפואה החדשה מצאה שכל מחלה מתחלקת לשני שלבים עיקריים:

• א. השלב האקטיבי של הקונפליקט. זהו השלב בו האדם נמצא תחת השפעה של קונפליקט, טראומה או סטרס משמעותי. בשלב זה יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית, דבר שמתבטא בסימפטומים שונים של סטרס כמו חוסר שקט, קשיי הירדמות, שינה לא טובה, חוסר תיאבון, קור יותר מהרגיל בכפות הידיים והרגליים ועוד.
  בערך בחצי ממחלות הסרטן (כגון סרטן המעי הגס, סרטן בנאדיות הריאות, סרטן בבלוטות החלב בשד ועוד) מתפתח גידול בשלב הזה. בד"כ לא מרגישים כמעט בסיפטומים כלשהם בשלב זה.
  בחצי האחר של מחלות הסרטן (כגון סרטן לימפה, סרטן עצמות, סרטן בצינורות החלב בשד ועוד) יש אובדן זמני של תאים, אין בשלב זה כל גידול ובד"כ לא מרגישים כמעט בסימפטומים מיוחדים.
• ב. שלב הריפוי. שלב זה מתחיל ברגע שהקונפליקט נפתר, או השפעת הטראומה חלפה, בין אם זה במודע או שלא במודע. בשלב זה החולה נמצא תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, דבר שיכול להתבטא בסימפטומים כמו תחושת הקלה, שינה טובה ורבה, תיאבון טוב, עייפות רבה ועוד.
  באותן מחלות סרטן בהן התפתח גידול בשלב הראשון, יתחיל בשלב הריפוי תהליך בו מתבצע פירוק טבעי של הגידול, בתנאי שהחולה לא טופל באנטיביוטיקה או בכימותרפיה.
  באותן מחלות בהן היה בשלב הראשון אובדן של תאים, מתחיל בשלב הריפוי תהליך שיקום של אותן רקמות. תהליך השיקום מלווה בגידול מהיר של תאים. הגוף מייצר כמות עודפת של תאים, ורק לאחר שהושלם הריפוי מפורקים התאים העודפים (בדומה לתהליך של ריפוי פצע חיצוני בו הגוף סוגר את הפצע, מגדל גלד ובסוף מפרק את הגלד). התאים העודפים שמופיעים בשלב זה מפורשים במקרים רבים ע"י הרפואה המקובלת כגידולים סרטניים.
  מרבית הסימפטומים הלא נעימים של המחלה מופיעים דווקא בשלב הריפוי. סימפטומים אלה מופיעים בהתאם לסוג המחלה בצורות שונות כמו כאבים, הפרשות שונות, פריחות, גרד, דלקות, פצעים ועוד.
  שלב הריפוי מחולק לשני שלבים עיקריים אשר ביניהם מופיע משבר הריפוי. זה יפורט בקטע הבא.

כפי שהקונפליקט או הטראומה פוגעים בו זמנית בפסייכי, במוח ובאיבר הפיזי, כך גם תהליך הריפוי מתבצע בו-זמנית בשלושת הרבדים האלה במקביל.

סרטן במוח לפי הרפואה ההחדשה

כאשר מתחיל שלב הריפוי של מחלה קשה כלשהי, מתבצע תהליך ריפוי טבעי גם של אותו אזור במוח אשר נפגע כתוצאה מהקונפליקט/טראומה. תהליך זה מחייב סביבה נוזלית, ולכן נוצרת באותו אזור במוח בצקת זמנית. כמו כל שאר תהליכי המחלה, גם בצקת זו נשלטת ומבוקרת ע"י המוח עצמו.

בשלב הריפוי נמצא החולה תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית. אחד הביטויים לכך הוא הרחבה של כלי הדם.

כאשר המוח מזהה שהוא השלים את החלק הראשון של שלב הריפוי ושכבר אין צורך בבצקת, הוא מייצר סיגנל חזק שמפעיל בצורה מרוכזת ולזמן קצר את מערכת העצבים הסימפתטית. זה גורם לכיווץ מהיר של כלי הדם ולדחיפת הנוזלים של הבצקת אל מחוץ למוח. עוצמתו ומשכו של תהליך זה תלוי בעוצמתו ומשכו של הקונפליקט המקורי. זה יכול להימשך מספר שניות, מספר דקות, מספר שעות ולפעמים אף יותר מיממה. בזמן שקורה תהליך זה חווה החולה באופן מרוכז את כל הסימפטומים של הקונפליקט וסימפטומים נוספים, ולכן נקרא שלב זה "משבר הריפוי" או "המשבר האפילפטי" או "המשבר האפילפטואידי" (דמוי אפילפטי), ובקיצור - EC (Epileptic Crisis). התקפי הלב, שבץ מוחי, התקפי אסטמה, התקפים אפילפטיים והתקפים אחרים קורים בשלב ה-EC.

לאחר השלמת "משבר הריפוי" מתחיל החצי השני של שלב הריפוי, וגם הוא קורה במקביל בשלושת הרמות.

הוצאת הבצקת מאפשרת להמשיך את תהליך הריפוי של האזור הפגוע במוח. לשם כך מרכז המוח באותו אזור כמות גדולה של תאי גליה הדרושים לתהליך הריפוי. לאחר השלמת שיקום האזור הפגוע דואג המוח לפזר את תאי הגליה העודפים, והחולה חוזר בהדרגה לתפקוד מלא ותקין בכל המישורים.

אם איתרע מזלו הרע של החולה ועשו לו בדיקת CT או MRI במוח בדיוק בזמן בו ריכז המוח את הכמות הגדולה של תאי הגליה להם נזקק לצורך ריפוי האזור הפגוע, יש סיכוי גבוה שהרופאים יגלו את אותו גוש של תאי גליה ויאבחנו אותו כגידול סרטני במוח...

ניתן לסכם בקצרה שכל הגליומות (גידולים של תאי גליה) במוח הם גידולים זמניים, הנשלטים ומבוקרים ע"י המוח, והם מיועדים להשלים את תהליך הריפוי באזור שנפגע במוח. כל התערבות רפואית פולשנית פוגעת בתהליך הריפוי הטבעי. התערבות רפואית פולשנית נחוצה רק במקרים קיצוניים בהם לוחץ הגידול על מקום רגיש במוח וגורם לפגיעה בתפקוד או עלול לסכן חיים.

עיקר מסת המוח מורכבת מתאי עצב - נוירונים. תאי עצב אינם יכולים להתחלק ולהתרבות, ולכן לא יתכנו גידולים בתאים אלה.

ישנם סוגים אחרים של גידולים ראשוניים במוח המתפתחים ברקמות קרומי המוח, עצמות הגולגולת, בלוטת יותרת המוח, בלוטת האיצטרובל ועוד. גידולים אלה נדירים ובד"כ הם גידולים שפירים.

גידולים שניוניים ("גרורות")

התיאוריה השלטת ברפואה כיום לגבי גידולים שניוניים אומרת כך:

תאים סרטניים מגידול ראשוני יכולים להתנתק מהגידול, להיסחף בזרם הדם או הלימפה, "להתנחל" במקום אחר בגוף ולהתחיל להתרבות שם וליצור גידול חדש שהוא גידול שניוני. תהליך זה הוא מה שמכונה תהליך גרורתי.

ישנן מספר בעיות רציניות בתיאוריה זו וההוכחות לתקפותה אינן מספקות. נפרט כאן את נקודות הביקורת העיקריות כנגד תיאוריית הגרורות:

1. כל רקמות הגוף צמחו מ-3 שכבות נבט (אנדודרם, מזודרם ואקטודרם), אשר נוצרות בשבוע השלישי להיווצרות העובר. לא ידועה דרך ביולוגית בה תא מרקמה השייכת לשכבת נבט אחת, יוכל להתפתח ולהתרבות בתוך רקמה השייכת לשכבת נבט אחרת. לכן לא יתכן, לדוגמא, שתאים מסרטן בצינורות החלב בשד הקשורים לשכבת הנבט אקטודרם יתפתחו לגידול גרורתי בנאדיות הריאה או במעי הגס, הקשורים לשכבת האנדודרם, או ברקמת העצמות הקשורה למזודרם.
2. לפי הגישה הרפואית המקובלת ניתן להוכיח שגידול שניוני הוא גרורה ע"י השוואת תאי שני הגידולים לאחר שעושים ביופסיה. השיטה הנהוגה בפועל לזיהוי הגידול היא ע"י שימוש בצובענים ובנוגדנים, אשר מאפשרים לזהות חלבונים ספציפיים האופייניים לסוג של גידול ספציפי. הבעיה בשיטה זו היא שהיא לא מזהה ממש תאי סרטן גרורתי אלא אך ורק חלבונים המשתחררים מהגידולים. ההנחה היא שלפי סוגי אותם החלבונים ניתן לדעת את סוג הגידול, אך זוהי הנחה שלא הוכחה בצורה חד-משמעית.
   באתר האינטרנט המחקרי של אוניברסיטת קליפורניה מתוארת שיטה בדיקה חדשה הנמצאת כעת בשלבי פיתוח וניסוי ומשתמשת במיקרוסקופ אטומי. המפתחים מסבירים את הצורך בשיטה בדיקה מדוייקת יותר לאור חוסר הדיוק של השיטה הקיימת...
3. מעולם לא נצפו תאים סרטניים חיים בזרם הדם או הלימפה של חולי סרטן. זוהו רק נוגדנים, ואלה לא יכולים להוות הוכחה להימצאותם של תאים סרטניים "גרורתיים" בני קיימא.
4. מעולם לא נצפו תאים סרטניים מגידול ראשוני אשר נצמדים באופן טבעי לאיבר אחר או רקמה אחרת ומגדלים גידול חדש. בגידול השניוני זוהו רק נוגדנים או חלבונים ספציפיים.
5. אם אכן זה נכון שתאים סרטניים עוברים דרך זרם הדם, מדוע לא בודקים תרומות דם לוודא שאין בהם תאים סרטניים, ומדוע לא מזהירים אנשים המקבלים עירוי דם מפני האפשרות שהדם שהם מקבלים מכיל תאים סרטניים?
6. אם אכן תאים סרטניים נודדים דרך הדם, סביר היה להניח שהסרטנים השניוניים השכיחים ביותר היו אלה של דפנות כלי הדם והלב, מאחר ורקמות אלה הן החשופות ביותר למגע עם עם אותם תאים סרטניים. כיצד ניתן להסביר שלא כך המצב?
7. הגידולים ה"גרורתיים" מבין השכיחים ביותר מבחינה סטטיסטית מופיעים בריאות ובעצמות. אם תאים סרטניים יוצרי גרורות נודדים בזרם הלימפה, כיצד ניתן להסביר גרורות בריאות או בעצמות, כאשר לרקמות אשר נפגעות מסרטן  באיברים אלה אין כלל אספקה של לימפה?
8. אם אכן גידולים שניוניים נוצרים ע"י תאים סרטניים שנדדו דרך זרם הדם או הלימפה, מדוע רק לעתים רחוקות מוצאים את הגידולים השניוניים  ברקמות הסמוכות לגידול הראשוני? למשל - מהרחם לצוואר הרחם, או מהעצמות לשרירים הסמוכים להן?

לפי התגליות של הרפואה החדשה המושג "גרורות" הוא שגוי מיסודו. פשוט אין דבר כזה.

ההסבר של הרפואה החדשה להיווצרותם של גידולים שניוניים אומר שאותו חולה חווה קונפליקטים או טראומות חדשות אשר גרמו להיווצרות מחלה חדשה המתבטאת בגידול חדש.

לדוגמא: המחקרים של הרפואה החדשה מראים שהגורם לסרטן הריאות הוא טראומה של פחד מוות.

אדם שעשה בדיקות רפואיות וקיבל הודעה שהתגלה בגופו גידול סרטני, יחוש במקרים רבים תחושה חזקה של פחד מוות. אם תחושת פחד המוות היתה מספיק חזקה, היא תגרום במקרים רבים להפעלת מעגל של מחלה חדשה המתבטאת כסרטן בנאדיות הריאות, ובמינוחים המקובלים ברפואה - "גרורות" בריאות.

גידולים שניוניים ("גרורות") במוח

לפי הסטטיסטיקה הרפואית, מרבית הגידולים הממאירים במוח הם גידולים שניוניים (גרורות).

לפי הרפואה החדשה זה כאמור לא יתכן.

בנוסף לטיעונים הנ"ל המראים את הבעייתיות שיש בתיאוריה המקובלת לגבי גרורות, ישנן שאלות ספציפיות לגבי גרורות במוח, שלא נמצאה להן עדיין תשובה ברפואה המקובלת:

1. כיצד מצליחים תאים סרטניים לחדור את המחסום דם-מוח שתפקידו הוא לסנן ולמנוע מעבר מרכיבים העלולים לפגוע במוח?
2. מדוע לא נמצאו אף פעם גרורות בכיוון ההפוך - כלומר, גרורות של גידול ראשוני במוח, אשר התפשטו לאיברים אחרים בגוף ויצרו גידולים שניוניים בריאות, בשד, בערמונית וכו'?

כפי שהוסבר למעלה, בכל קונפליקט או טראומה הגורמים להתפתחותה של מחלה סרטנית באיבר כלשהו בגוף, יש במקביל גם פגיעה באזור במוח השולט על אותו איבר בגוף בו התפתחה המחלה. בשלב הריפוי יהיה תמיד גם תהליך ריפוי במוח, ותהליך זה כולל לקראת סופו גם ריכוז מקומי של תאי גליה באותו אזור שנפגע במוח.

כלומר, גידולים מסוג גליומות במוח הם למעשה חלק אורגני והכרחי בתהליך הריפוי של כל מחלת סרטן, ובעצם גם של כל מחלה קשה אחרת! גודלם של גידולים אלה תלוי בעוצמת ומשך הקונפליקט/טראומה שגרמו למחלה מלכתחילה.

האם מומלץ לעשות את הטיפולים המקובלים - ניתוחים, כימותרפיה והקרנות?

הנושא הוא רגיש ועדין ולא ניתן כאן תשובה או נוסחה חד משמעית, מכיוון שגם כאשר כל התהליך מתנהל באופן טבעי ללא התערבות רפואית, עדיין ישנם מקרים בהם הגידול עלול ללחוץ על מרכזים חשובים במוח ולגרום לפגיעה, לפחות זמנית בתפקוד.

בסופו של דבר כל אחד צריך להחליט על דרך הטיפול או אי-טיפול שהוא מעדיף, וכדי להגיע להחלטה נכונה ככל האפשר, רצוי לאסוף את מירב המידע האפשרי.

להלן מספר נקודות לידיעה ולמחשבה שכדאי לקחת בחשבון לפני שמחליטים על דרך הטיפול:

• חלק לא מבוטל מהגידולים שמוצאים במוח הם גידולים שפירים.
• כל הגידולים במוח מהסוגים השונים של גליומות הם חלק מתהליך ריפוי ושיקום והם נוצרים, נשלטים ומבוקרים באופן מלא ע"י המוח. כאשר לא מפריעים לתהליך הריפוי הטבעי, דואג המוח לפרק את הגידול בצורה הדרגתית עם השלמתו של תהליך הריפוי.
• לא הוכח עד כה בצורה חד משמעית שייתכנו במוח גידולים גרורתיים המגיעים מגידולים ראשוניים שנמצאים במקומות אחרים בגוף.
• בצקת מקומית במוח עלולה לגרום לסימפטומים שחלקם דומים לסימפטומים של גידול. הבצקת נוצרת תמיד בחצי הראשון של שלב הריפוי והגידול נוצר בחצי השני של שלב הריפוי. התהליך הטבעי להוצאת הבצקת מחוץ למוח נקרא "משבר הריפוי" והוא עלול להיות מלווה בסימפטומים קשים ולפעמים אף מסוכנים. רופאים ומטפלים המודעים לתהליך זה יכולים ע"י טיפול מקדים להחליש את עוצמתו של משבר הריפוי ובכך להקטין את סכנותיו.
• לפי הסימפטומים האופייניים (שחלקם פורטו למעלה), יכול כל אדם לדעת במידה רבה של דיוק אם הוא נמצא תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית (סטרס, קונפליקט, טראומה) או תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית (תהליכי ריפוי העלולים לכלול גם סימפטומים קשים ולא נעימים). לפי הסימפטומים ניתן לדעת במידה רבה של דיוק, היכן אנחנו נמצאים על "גרף המחלה". אם בבדיקות רפואיות מצאו לנו בצקת במוח או גידול במוח, אנחנו יכולים לדעת טוב יותר באיזה שלב של המחלה אנחנו נמצאים ומה צפוי בהמשך.
• בדיקות המוח הן כלי עזר מצויין אם אנחנו יודעים לפרש נכון את התוצאות ולא נכנסים מייד לפאניקה ולהליך מזורז של טיפולים אגרסיביים שעלולים לגרום ליותר נזק מתועלת.
• טיפולים כימותרפיים והקרנות גורמים ליותר נזקים מתועלת. ישנם מקרים חריגים בהם הגידול לוחץ על מרכזים קריטיים במוח, ואז ניתוח להסרת הגידול עשוי להיות הפתרון המועדף.
• מזה עשרות שנים שולטת ברפואה התפיסה שכל דרך העוזרת לכווץ זמנית את הגידול עדיפה על אי-טיפול, אפילו אם הטיפול גורם לנזקים רציניים ובלתי הפיכים. תפיסה זו הביאה לכך שכבר שנים רבות לא ניתן לחקור את היכולת הטבעית של הגוף להתרפא, מאחר שמחקר כזה נחשב לבלתי אתי מבחינה רפואית. למעשה לא ברור עד כמה  הרופאים של ימינו יודעים להגיד מה יקרה לאדם עם גליומה במוח במידה והוא לא יקבל אחד או יותר מהטיפולים הרפואיים המקובלים, מאחר והנתונים הקיימים מסתמכים על סטטיסטיקות מהעבר, בתקופות בהן יכולת האבחון היתה נמוכה מזו שיש כיום והחולים אובחנו בד"כ בשלב מאוחר למדי.
• נזק למוח עלול להיגרם כאשר הלחץ התוך גולגלתי עולה מאד כתוצאה מהצטברות זמנית של נוזלים. בחלק מהמקרים ניתן להקטין לחץ זה ע"י חומרים משתנים, תזונה מתאימה ועוד. ישנם מקרים קיצוניים בהם התערבות כירורגית היא הפיתרון המועדף.

טיפולים תומכים וטיפולים אלטרנטיביים אפשריים

לפי הרפואה החדשה הגידולים במוח אינם כאמור מחלה בפני עצמה, אלא הם מופיעים בשלב הריפוי של מחלה אחרת שהתפתחה בגוף כתוצאה מקונפליקט או טראומה כלשהם. לפיכך תפקידיהם של הטיפולים התומכים והטיפולים האלטרנטיביים השונים הם כלהלן:

• מניעת דאגות, פחדים וחרדות מיותרות, ע"י הכרת והבנת תהליכי המחלה.
• תמיכה בתהליכי הריפוי הטבעיים ע"י חיזוק הגוף והנפש.
• הקלה ככל האפשר של הסימפטומים.
• מניעת נזקים בשלב "משבר הריפוי".
• מניעת הישנותה של המחלה.

לכל חולה צריך להתאים את הטיפולים המתאימים ביותר לו, בכל זמן נתון. הטיפולים יכולים לכלול מרכיבים רבים ושונים כגון:

חיזוק הגוף והקלת הסימפטומים:

• תזונה ותוספי תזונה
• ביו-מגנטים טיפוליים
• טיפולים במגע
• הידרותרפיה
• טיפולים אנרגטיים
• הומיאופטיה
• רפואת תדרים

ועוד

חיזוק הנפש:

• הסברים על גורמי המחלה ותהליכיה, כולל ההבנה שאם כבר יש גידול מסוג גליומה זה אומר שהחולה נמצא בשלב הריפוי (למעט מצבים של נסיגות בתהליך הריפוי)
• טיפולי מודעות שונים
• דמיון מודרך
• הילינג
• לימוד כיצד למנוע או למזער את האפשרות להשפעה חוזרת של הקונפליקט שגרם למחלה

ועוד

סיבוכים וסכנות

סיבוכים במוח עלולים לקרות בחלק הראשון של שלב הריפוי ובשלב ה-EC ("משבר הריפוי").

ככל שמשך הקונפליקט ועוצמתו גדולים יותר, כך גם תהליך הריפוי יהיה יותר אינטנסיבי ומשבר הריפוי יהיה חזק יותר ומסוכן יותר.

בחלק הראשון של שלב הריפוי הסכנה היא שהבצקת במוח תהיה גדולה מדי ותגרום ללחץ תוך גולגלתי חזק מדי, העלול לפגוע בכלי דם או במרכזים חיוניים במוח.

משבר ריפוי חזק מדי עלול לגרום לשבץ מוחי, דימום במוח, קומה ועוד. ככל שהבצקת במוח גדולה יותר בחלק הראשון של שלב הריפוי, כך גם הנזק שעלול להיגרם בשלב ה-EC גדול יותר.

הסיבוכים שעלולים לקרות בגוף תלויים בסוג הקונפליקט, שקובע איזה איבר ייפגע. משבר הריפוי לאחר קונפליקט חזק וממושך עלול להתבטא (בהתאם לסוג הקונפליקט) בהתקף לב קטלני, קריסת ריאות (תמט ריאתי), התקף אפילפטי, התקף של אבני מרה ועוד. לכן, חשוב להיות עירני למצב החולה, ואם ישנה הערכה או חשש שמשבר הריפוי עלול להיות חזק מדי, יש לנקוט בפעולות למניעת או הקטנת הנזקים העלולים לקרות.

הרפואה החדשה מראה שישנן מספר דרכים ושיטות בהן אנחנו יכולים יכול לגרום להאטת הקצב של תהליך הריפוי, ובכך לגרום בעקיפין גם להחלשת עוצמתו של ה-EC.

העיקרון בטיפול זה הוא עירור של מערכת העצבים הסימפתטית בזמן החצי הראשון של שלב הריפוי.

חלק מהשיטות הן פשוטות וכל אדם יכול ליישמן באמצעים ביתיים. במקרים הקיצוניים יותר יש צורך בהתערבות רפואית.

א. שיטות ביתיות:

להלן פירוט של מספר שיטות פשוטות להאטת תהליך הריפוי בשלב הריפוי, כדי להקטין את עוצמתו של משבר הריפוי:

• שתיה של קפה חזק או תה שחור חזק.
• לקחת מינון גבוה יחסית של ויטמין C.
• לקחת פרוקטוז ענבים
• לשים כריות קרח או קומפרסים קרים על הראש, במיוחד על האזורים החמים בראש, ובמיוחד בלילה.

ב. התערבות רפואית:

במקרים קיצוניים בהם יש סכנה שה-EC יהיה קטלני, ניתן להציל חיים ואף למנוע נזקים ע"י מתן זריקות של סטרואידים אשר יש להם השפעה מעוררת חזקה על מערכת העצבים הסימפתטית. מתן הסטרואידים צריך להתבצע מספר שבועות לפני הזמן המשוער בו צפוי ה-EC. אם נותנים זריקת קורטיזון בזמן ה-EC, היא עלולה להיות קטלנית.

אמצעי נוסף שעשוי לעזור בשלב מספיק מוקדם לפני ה-EC הוא הזרקה לוריד של כמות גדולה מאד של ויטמין C, מאחר שגם לויטמין C ישנה השפעה מעוררת חזקה על מערכת העצבים הסימפתטית.

המלצות נוספות להקטנת הסכנות של משבר הריפוי:

• עד אחרי ה-EC יש להימנע לחלוטין מהדברים הבאים:
  - חשיפת הראש לקרינת שמש ישירה
  - סאונה
  - אמבטיות חמות
• להימנע ככל האפשר מקבלת אינפוזיה לוריד בשלב הריפוי לפני ה-EC ובזמן ה-EC. הנוזלים שמוחדרים באינפוזיה עלולים להגביר את הנפיחות במוח ולגרום להרעה במצב שגם כך כבר היה רציני.
• להימנע מקבלת מורפיום בשלב הריפוי. המורפיום מגביר את ההשפעה הפארא-סימפתטית וזה עלול להגדיל את הבצקת במוח ולהחריף את המצב. זריקת מורפיום אחת בקטע העמוק ביותר של שלב הריפוי (לפני ה-EC) עלולה להיות קטלנית!

סיכום

תאי עצב אינם מתחלקים, ולכן לא ייתכנו גידולים במוח שהם של תאי עצב.

לא ניתן בשלב זה להוכיח בצורה חד משמעית שייתכנו גידולים גרורתיים במוח אשר התפשטו מגידולים במקומות אחרים בגוף. הרפואה החדשה מראה שהמושג "גרורות" סרטניות הוא שגוי ביסודו ושלא ייתכנו גרורות במוח מגידולים שהתחילו מחוץ למוח.

כל הגידולים במוח הם גידולים ראשוניים ורובם המוחלט הם סוגים שונים של גליומות (גידולים של תאי גליה). היוצא מן הכלל הוא גידול בבלוטת יותרת המוח שהוא מסוג אדנו קרצינומה. ישנם גידולים שונים נוספים, אך הם נדירים ואינם רלוונטיים למאמר זה.

כל הגליומות במוח הם חלק אורגני מתהליך ריפוי טבעי והם מופיעים רק בחצי השני של שלב הריפוי. בד"כ הריפוי יושלם מעצמו באופן טבעי, ולכן במרבית המקרים עלולה התערבות רפואית להזיק יותר מאשר להועיל. התערבות כירורגית נדרשת במקרים חריגים בהם הלחץ של הגידול או הבצקת עלול לגרום לנזק לרקמות במוח ולפגיעה בתפקוד או לסכנת חיים.

ישנם מקרים בהם יש צורך להאט את קצב תהליכי הריפוי כדי להחליש את משבר הריפוי הצפוי ולמנוע נזקים שעלולים להיגרם בגללו.

ע"י הבנת הסיבות להיווצרותם של גידולים במוח והכרת התהליכים הטבעיים עד פירוקם של הגידולים באופן טבעי, ניתן יהיה להפחית באופן דרסטי את הפחד הקיים בציבור ובקהילה הרפואית מפני גידולים אלה. עצם הפחד והבהלה שמתלווים לאבחון גידול במוח עלולים ליצור טראומות חדשות שיתפתחו למחלות חדשות ולכן יש חשיבות קריטית להפחתת הפחד.

טיפולים של הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית עשויים לעזור בהאצת תהליכי הריפוי (או האטתם לפי הצורך), מניעת או הפחתת נזקים, הקלה מהסימפטומים ומניעת הישנות המחלה.

מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות.
הכותב אינו רופא ובכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.

מקורות:
http://www.learninggnm.com
Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978-84-96127-29-6