לאחרונה פורסם כי ח"כ נסים זאב מש"ס הגיש בכנסת הצעת חוק המבקשתלקבוע כי במידה ותיק חקירה נגד חשוד ייסגר מחוסר אשמה, תמציא המשטרה לאישמכתב התנצלות, בו גם יצויין כי הוא רשאי לתבוע מהמדינה פיצויים.

מאתעו"ד פלילי שרון נהרי עורך דין פלילי בת"א

בדבריההסבר להצעת החוק נכתב: "אדם שעוכב או זומן לחקירות במשטרה, עובר טראומה -בפרט כשהוא יודע שהוא חף מפשע וצריך להוכיח את חפותו, וכי הדבר נעשה בשלתלונת שווא או בשל טעות בזהותו של החשוד. אדם כזה עובר סבל רב הכולל אובדןחירות, השפלה, אובדן זמן, אובדן עבודה, הפסד של השתכרות פוטנציאלית ובעיותבעבודה. בוודאי שישנה פגיעה בשמו הטוב, ברוחו, בכבודו וגם פגיעה כספית.כמובן שישנה פגיעה בחירותו. כשהוא 'מזוכה' או משוחרר מ'חוסר אשמה' - שמוכבר הוכפש והוא צריך לעבור עבודה או דירה".


מעצר שווא -זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו

ההצעה נראית על פניה קצת מגוחכת - כי מה יועיל מכתב התנצלות לאזרח שישבבבית מעצר על לא עוול בכפו, גם אם רשום שם כי הוא יכול לתבוע מהמדינהפיצויים. יחד עם זאת, חשוב לתת את הדעת על כך שיש הרבה מאוד מעצרי שוואולכן חשוב שעורכי הדין הפליליים יפעלו למען זכויותיהם המשפטיות של מישנעצרו לשווא - כי זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.

לצערי הרב, אנועדים בשנים האחרונות למספר רב של מקרים בהם המשטרה עוצרת חשודים למספר ימיםולבסוף משחררת אותם ללא כל תנאי ומבלי להגיש כתב אישום בעתיד. סיטואציה זוהיא שכיחה וזכתה לכינוי "מעצר שווא" - וזאת לא בכדי. זה לא נעים להיותבבית מעצר, לא כל שכן כשמדובר במעצר ראשון. זוהי חוויה קשה, פוגעניתומשפילה, שלא לדבר על הטראומה שחלק מהחשודים עוברים - עד כדי התקפי חרדהשפוקדים אותם בהמשך חייהם.

הסנקציות אינן מהוות פיצוי הולם

ב- 1992 נחקקחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שבא לעולם, בין היתר, בכדי להגן על חירותו שלאדם, פגיעה בשמו הטוב ולשנות את האיזון שהיה בעבר ובנוסף - להפחית במעצרישווא. אולם לצערי, אנו ערים לכך כי הדברים לא השתנו. אומנם יש מודעת גדולהיותר לשופטים בדבר זכויותיו של אדם וחירותו לרבות שחרור לחלופת מעצר, אךבפועל המשטרה, לשיטתי לפחות, לא הפחיתה בצורה משמעותית את כמות המעצריםוהשימוש בחלופת מעצר.

חוק המעצרים החדש

ב-1996 נחקק "חוק המעצרים החדש" הקובע כי: יש לפצות בשל מעצר בתנאים הבאים:

38.(א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היהיסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כיאוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט.
(ב)נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלאבתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעוןטענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכוםשיקבע בית המשפט.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט שלהכנסת, רשאי להתקין תקנות –
(1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיףזה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט;
(2) לקבוע סכומים מרבייםלפיצוי לפי סעיף קטן (א).
(ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעורכפסק דין בפלילים.

תביעת נזיקין בגין מעצר שווא

הסנקציהבגין מעצר שווא, אם בתביעה אזרחית ו/או נזיקית ו/או לפי תקנות בגין מעצרשווא בפלילים, אינה מהווה פיצוי הולם לשיטתי. שכן, לעוול שנגרם לחשוד שהיהעצור מספר ימים, שלא לדבר על כך ששמו פורסם - אין מחיר!
יש לציין כיניתן לתבוע פיצויים ממתלונן/נת בגין תלונת שווא או תלונה בחוסר תום לב,אולם לצערי רוב החשודים לא עושים שימוש באופציה זו.

כולי תקווהשהמשטרה תמשיך להפנים וליישם את חוק המעצרים החדש שחוקק ותוקן בהשראת חוקיסוד כבוד האדם וחירותו הבא להגן ולהעלות את זכויותיו של חשוד ונאשם כולללהסכים לאיסור פרסום שמו של חשוד והסכמה לשחרורו כבר בתחנת המשטרה ו/אובביהמ"ש לחלופת מעצר על מנת שהאיזון יעשה בצורה שתשיג את תכלית המעצר.

המאמר התפרסם לראשונה בבלוג של עו"ד שרון נהרי, עו"ד לעבירות פלילים