פגישה רפואית יעילה בין חולה הסובל מטינטון (בלעז: טיניטוס) לבין הרופא מתחילה בבית. במידה ואירגנת את המסמכים הרפואיים שלך באופן מסודר, רעננת את זכרונך לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך הכוללת בעיות רפואיות מהן הינך סובל, הנסיבות ששבעטיין קיבלת טיפול תרופתי, כירורגי או טיפולים אחרים – הינך מסייע מאוד לרופא לקיים תכנית טיפול אפקטיבית.
חלק מהאנשים סבורים שפגישה רפואית כוללת רק 2 שלבים: (1) קביעת תור בטלפון.
(2) ביקור במרפאה.
מבחינת חולה הטינטון מדובר בטעות יסודית. לרוב החולים הסובלים מטינטון יש היסטוריה רפואית ארוכה שמתחילה עוד טרם התקופה הקלינית. דוגמאות אופייניות הן תרופות אוטוטוקסיות (תרופות שפוגעות במערכת השמיעה), סיכוני רעש או טראומה גופנית של הראש או הצוואר.
חום עלול להיגרם כתוצאה ממתקפה של מיקרואורגניזם, כגון בקטריה, אמבה, וירוס, מיקופלסמה או פטריה. חום כתוצאה משימוש בתרופות יכול להיות גורם או אחת מהמחלות הנדירות. שפעת היא אחד הגורמים הויראלים השכיחים ביותר לטינטון או להחמרת הסימפטומים מטינטון קיים. טיפול אנטיביוטי או תרופה להורדת חום, כמו אספירין, יכולה להוות זרז להופעת טינטון. במקרה שכזה יש לדון לעומק בשאלה האם יש להפסיק או לשנות את התרופה.
המידע הבסיסי שחולה יכול להביא עימו הוא רשימה מעודכנת של תרופות בהן הוא משתמש כיום או השתמש בעבר. לפעמים גם אוכל עלול להכיל כימיקלים שונים ולכן יש להחשיבו כגורם סיכון לנזק עיצבי. דוגמא לכך היא דג. השאלה שצריכה להישאל היא: "מהיכן הדג?". מיימי נהר השוכן בסמוך למפעל שנעשה בו שימוש בכימיקלים, עלולים להיות מזוהמים. כמו כן יש לקחת בחשבון שהכימיקלים שמפעל כזה פולט למים עלולים לגרום לזיהום גם אצל דגים שנמצאים במרחק רב מהמפעל.
בעיה שהייתה קיימת בעבר הייתה שימוש במלטונין (הורמון המופק מבלוטת האצטרובל במוח ואחראי בין היתר להשראת שינה). השם המדעי של המולקולה הוא N-Acetyl-5-Methoxytrypatamine. הניסויים על מיצוי שהופק מבלוטת האצטרובל של פרה החלו ב-1917, על ידי פרופ' מומחה לעור ושמו אהרון לרנר באוניברסיטת ייל. ב-1958 פרופ' לרנר הצליח לבודד את ההורמון ונתן לו את שמו.
בעבר, היו 2 מוצרים בשוק: טבעי וסינטתי. כ-76% מחולי הטינטון סובלים מאינסומניה (נדודי שינה). המטפלים ששאפו לנצל את החומר הפסיכואקטיבי (חומר הפועל בעיקר על מערכת העצבים המרכזית) ניסו לעזור למטופלים באמצעות טבליות מלטונין.
בבתי המרקחת (בעבר), הרוקחים שאלו אותם: "מלטונין טבעי או סינתטי?" החולה, שלא היה מודע להבדל ביניהם העדיף במרבית המקרים את המולקולה הטבעית. כיום, מרבית החולים יודעים שהמלטונין הטבעי הופק מבלוטת האצטרובל במוח של פרה. כיוון שלצורך מיצוי המלטונין נדרשים מוחות רבים של פרות, ההסתברות להידבק במחלת "הפרה המשוגעת" (מחלה ניוונית נדירה וקטלנית של מערכת העצבים) גבוה יחסית.
ניתן למצוא מלטונין גם בצמחים ובמיקרואורגניזמים, אך מיצוי המלטונין מבלוטת האטרובל הייתה הדרך הקלה והזולה ביותר. השימוש במלטונין ממקור טבעי אינו גורם לטינטון, אך חולי טינטון שמדווחים לרופא אודות שימוש במלטונין ממקור טבעי עשויים להימנע מלהידבק במחלת "הפרה המשוגעת".
לחץ פסיכולוגי הוא גורם חשוב, אך אינו יכול להחשב כגורם לטינטון. חשוב לדון בכל החלק האמוציונאלי של המצב הרפואי ואז להמשיך לגורמים הקשורים לטינטון. מערכת תמיכה טובה כגון בן או בת זוג אוהבים, ילדים והורים אמפתיים ואפילו בעלי חיים יכולים לספק תמיכה מצויינת. דחייה עלולה להעצים את חומרת הטינטון והסימפטומים הנלווים אליו.
נושא נוסף הוא רשימת שאלות למטפל. המידע שתה נזקק לו כולל את תכנית הטיפול, תופעות לוואי, סיבוכים, סיכויי ההצלחה והתוצאות להן אתה אמור לצפות: ריפוי, הקלה מבחינת הסימפטומים (כגון: חרדה, אינסומניה, כעס, מתח) או טיפול שמלמד אותך כיצד "לחיות עם הטינטון".
בלתי אפשרי למנות את כל הגורמים הרפואיים והסביבתיים הקשורים לטינטון והם כמובן שונים בין חולה לחולה, אך חשוב להיצמד לעקרון הבא: עשה או עשי את שיעורי הבית שלך טרם הביקור אצל הרופא.