ישוע איננו היה בנו של אלוהים באותה הצורה בה אנו חושבים על בן ואב. ישוע היה בנו של אלוהים על ידי כך שאלוהים לבש את צורת האדם(בשר ודם). ישוע המשיח נוצר על ידי רוח הקודש. בבשורת לוקס נאמר שהמלאך גבריאל הגיע אל מרים אמו של ישוע ואמר לה – "רוח הקודש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עלייך על כן גם לקדוש היולד יקרא בן אלוהים".

דוגמא נוספת לכך שישוע המשיח הוא בנו של אלוהים ניתן למצוא ביוחנן כאשר יהודה איש הקריות נקרא שם –בן האבדון. יוחנן היה כאמור בנו של שמעון אך מה הייתה המשמעות כאשר יוחנן תואר כבן האבדון? המילה אבדון מתארת אובדן והרס רב. יהודה לא היה כאמור בן של חורבן והרס אלא אלו הם הביטויים שאפיינו את חייו של יהודה. ביטויים אלו מצביעים על הקשר בין יהודה לבין ישוע כאשר ישוע המשיח אמר שהוא בן האלוהים, בן האלוהים הוא אלוהים וזאת אומרת שאלוהים הגיע בדמות של בשר ודם.

היכן היה ישוע המשיח בזמן תחייתו?

רבים תוהים היכן הייתה נשמתו של ישוע המשיח בזמן תחייתו – בגן העדן או בגיהינום?

קיים בלבול רב בקשר לשאלה הזו. רעיון זה מגיע מעקרונות הדת של השליחים, כלומר, ניתן למצוא פסוקים שמתארים את ישוע "הולך אל הגיהינום". על מנת להבין את פסוקים אלו טוב יותר יש קודם כל להבין מהי ממלכת המתים אשר מכונה "גיהינום".

בתנ"ך גיהינום מתואר כשאול. הפירוש הפשוט לכך הינו מקום של מתים, מקום של רוחות נפרדות ומקומן של הנשמות. בברית החדשה הגיהינום הינו מקום זמני עד אשר הנשמות מחכות למשפט ולתחייתן הסופית. כאן בדיוק יש את ההבדל בין הדתות – בנצרות הגיהינום הינו זמני ואילו ביהדות לא. כך שישוע לא הלך בעצם לגיהינום מכיוון שגיהינום היא ממלכה עתידית שתקום לאחר כיסא המשפט הלבן והגדול.

כאשר ישוע המשיח היה על הצלב הוא קרא: "אבי למה עזבתני?" ישוע המשיח אמר משפט זה מכיוון שהוא הופרד מאלוהים עקב החטא שלו. כשלבסוף ישוע המשיח נתן את נשמתו הוא אמר: "אבי בידך הפקיד את רוחי", הסבל שלו הושלם ונשמתו הלכה אל צד גן העדן בשאול. המחיר עבור החטאים הושלם ואז הוא חיכה לתחייה של גופו וחיכה לעלות אל השמיים. יהודים משיחיים אוחזים באמונה כי ישו היה המשיח.