ביקורת: "מופע דיבור חדש" עם אלי גלפרין – צוותא תל אביב

מאת חיים נוי

"מופע דיבור חדש" עם השחקן והקומיקאי אלי גלפרין –הוא מופע סטנד-אפ קולח ומצחיק שמבוצע באורח מקצועי, מבדר ומעניין. אלי גלפרין הוא פרפורמר מנוסה שיודע להחזיק את הערב, ללא הפוגה ודואג שהקהל יהיה במצב של חיוך או עווית של צחוק, לאורך כל המופע.

מופע בידור מסוג סטנד-אפ הוא מורכב מאוד ולא תמיד הוא מסוגל להיות שוטף ומצחיק לאורך זמן. יש לדעת כיצד לחבר את שטף המלל, להתאים אותו לקהל ולאווירה הנכונה, לדעת מה לספר ובעיקר כיצד להגיש ולבצע את הטקסט ובמיוחד לוודא שהמתח יישאר לאורך כל המופע. אלי גלפרין שכתב את המופע בעצמו וביחד עם חיים אלמקיס , הצליח להעמיד מופע שאין בו רגע דל וזה בהחלט הישג ראוי ומשובח. קהל הצופים מורכב ממכלול של אנשים ולהם דעות ומנטאליות שונים. המופע עשוי בצורה מאורגנת, לא וולגרי, זולג פה ושם מתחת לסדינים, אבל בטעם ובצורה בהחלט מבדרת.

גלפרין צוחק על עצמו ועל פרצופו. לא הייתי מתייחס לכך יותר מידי, אולם כיון שהוא זה שהתחיל, הרי ראוי לציין שאלי גלפרין אינו בוחל מכל ביקורת על דמותו וחזותו. הוא מתייחס להיותו איש מצחיק ובמיוחד לפזילה שלו. הוא מבהיר לקהל כבר בהתחלה שאם יפנה לאחד מן הצופים בשאלה , הרי שהיא מכוונת לשכן, כיון שהוא פוזל. הוא גם מוסיף שאין הוא רואה היטב וגם אשתו לוקה בתסמונת זו ולכן גם בחרה בו.

הוא גם מסביר שיש נשים שמפשיטות במבטן גברים ואילו אותו – הן תמיד מלבישות...

לקינוח הוא מבהיר שמוצאו הוא רוסי ואז הוא עובר לשלל בדיחות ואירועים הקשורים למגזר, אבל באורח מצחיק ומכובד, ככל הניתן.

גלפרין מטפל בשלל נושאים וטיפוסים. מופע הסטנד-אפ שלו עוסק בחיים מבעד למשקפיים בעלות העדשות העבות. הוא מגלם את  הישראלי הממוצע. חושב בגדול, חי בקטן, נשוי פלוס מינוס.

אלי הוא בעל המעדנייה הרוסי והוא גם מספר על חיי הנישואין שלו ושל דומיו. הוא מטפל בזוגיות ובגירושין, בסקס ובאבהות. בגידול תינוקות (לתינוקת שלו יש יותר גזים מאשר ליצחק תשובה). הוא עוסק בתכניות הבישול בטלוויזיה, בטיפולים פסיכולוגיים ששם תמיד שעה היא חמישים דקות. אפילו בטחורים ובעזרי מין הוא נעזר ומשכיב את הקהל.

העברית שבפיו היא תקנית , למעט שתי שגיאות כמו "שני בפברואר" ו"חמישי באוגוסט" השגויים, אבל כך הרי מדברים רוב האנשים.

יושבי השורה הראשונה צריכים לעומת זאת להיזהר מנתזי רוק הנורים לעברם במהלך המשחק הקולח של אלי.

סך הכול, זהו מופע מצחיק מאוד, אלגנטי ואפילו תרבותי במובן מסוים. אינו רדוד, אבל גם לא מרקיע שחקים. הוא אמור להיות שעה ורבע של בידור לשמו, צחוקים ללא הרף וזה מה שבעצם מבקש הקהל המגיע לבלות שעה קלה ללא מטלות החיים השגרתיים.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מבקר מופעים ומוזיקה.