דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה דת ומדינה היחס למהגרים - גם שמירה זהותית וגם הטבה אנושית
היחס למהגרים - גם שמירה זהותית וגם הטבה אנושית
הדס כהן 06/06/12 |  צפיות: 11125

בימים אלו החברה הישראלית מוצפת במהגרים מאפריקה, אלו מתווספים על מאות אלפי עובדי הסעד החוקיים ואלו שאינם, מרחבי אסיה. המאמר הזה יעסוק ביחס מקיף לסוגיה זו.

ראשית עלינו לעשות הפרדה של תופעה זו מתופעות אחרות אשר נוטים להכלילן יחדיו. תופעת המהגרים אינה נכנסת לאותה קטגוריה של בעיות היחסים עם המיעוט הערבי והבדואי. אין לתופעה זו גם קשר ישיר לריבוי העולים שאינם יהודים מקרב ברית המועצות.
תופעת המהגרים, איננה תופעה של פליטי מלחמה, אלא של פליטי עבודה. מלחמת הקיום, במיוחד בארצות העולם השלישי, אינה אכזרית פחות ממלחמה לכל דבר, אך ישנו הבדל תהומי בין פליטי מלחמה לבין פליטי עבודה. עם זאת, נראה ביחד שהטיפול הנאות והמוסרי לבעיות אלו דומה באופן יחסי.

נושא נוסף שמערבבים לתוך סוגיה זו בשיח הציבורי, הינו השוואה משפטית בין הפליטים לגר מדברי הנביאים. זאת כמובן טעות יסודית שמקורה ברצון חיובי נדיר ובריא, אך נברר נקודות אלו בהדרגה לקראת סוף המאמר.
כעת ניגש תחילה להעמיד יסודות תפיסתיים להצעת הפתרון שתפורט לאחר מכן.

הטוב המוסרי

מהתבוננות פשוטה בחיים אנו יודעים שמעשה יכול להיות מוסרי ולא מוסרי תלוי בכוונת המבצע. עוד למדנו שהמוסר בחברה הפוסט מודרנית הוא מושג יחסי: מוסר של מי?, של איזה נראטיב?. אך אנו, בניגוד לפוסטמודרנה, קובעים כאן עמדה ברורה - יש מוסר כללי, אוניברסאלי.  אנו גם קובעים עובדה נוספת, המוסר הכללי מקבל שינויים בביטויו המעשי בין קבוצה חברתית-תרבותית לשניה ולעיתים גם בין אדם לאדם באותה הקבוצה.
המוסר כאמור פועל בעולם מתוך ההבחנה ושאיפת הטוב לכל חלקי האנושות, ועם זאת משום שכולם שונים זה מזה בחווית חייהם ובמה שעושה להם טוב אמיתי אזי המוסר פועל ומבקש מאיתנו לפעול באופן שונה בין אחד לשני.
זהו עניין הכרחי להתייחס לדבר שגורם למישהו להרגיש טוב. אך באופן שאינו מוסרי, כלומר אופן אשר פוגע בעצמו או/ו פוגע בסביבתו הפיזית והחברתית, הקרובה והרחוקה טוב כזה אינו מוסרי. למעשה, זה גם אינו טוב כי אם הנאה פסולה, היא אינה מוסרית והיא אינה טוב. היא מקטינה את דמות האדם בעולם ומנוונת אותו ומשליכה יחס זה לסביבתה.

הטוב, במובנו האמיתי, שואף תמיד להטיב לסביבתו ולעצמו מתוך ייחודיותו, ובהתאם לייחודיות הצד השני. המירו את המילים הללו ליחס בין בני זוג או בתוך משפחה ותיראו עד כמה נכונים הדברים ומורגשים בחוש לכולם. אותו האופן של טוב ישנו, רק בכלים ורגישויות עמוקות יותר, בתוך החברה ובין לאומים שונים.

מהגדרה טריטוריאלית להגדרה זהותית

המדינה המודרנית מוגדרת על פי טריטוריה ולא על פי זהות שהיא שותפות אורגנית ערכית-תרבותית.
הגדרתה זו באה כמהפכה כנגד האפליה הנוראית של תורות הגזע והלאומנות הקולוניאליסטית. אך ראו זה פלא, עם ישראל אינו גזע וגם אינו לאום במובנו המערבי. הוא קבוצה של אחריות. כל הרוצה מצטרף, כל הרוצה יוצא. לשושלת אחריות זו, יש עניין מסוים, תכונה מסוימת של חיים המתבטאת בדרכי החיים ברמת הפרט והמשפחה, הקהילה והשבט (מגזר) והאומה.
איני מתכוון כאן לדת, אלא לדרך חיים; לציליביזציה מקפת כל, לתפיסת עולם, לתפיסת אדם המיוחדים לקבוצה זו הקרויה ישראל. לפי אותה מסורת יש עוד 70 שושלות כאלו של אחריות, כל אחת לפי עניינה. מיוחדות זו אינה תפיסה שכלית גרידא, אלא יש לה ביטוי גם בכלי הרעיון והתיאוריה אך זה לא מתחיל משם. חווית החיים הזו היא מעבר למילים במובן הפשוט, זה תדר נשמתי. תדר זה הוא המגשים את עצמו על ביטויו השונים אל תוך הלבושים השונים של החיים. אל ההיבטים השכליים, החברתיים והתרבותיים ומהם נגזרות נורמות החיים אשר מתגוונות הן, בצירוף מינוניהן, כמספר בני האדם. חשוב להבהיר שאין זה עניין מיסטי, או רוחני אלא חוויה קיומית של החיים, בירורים מקיפים בנושאים אלו אפשר למצוא בשאר המאמרים פרי עטנו.

מכאן, מנקודה זו אנו ניגשים לבירור היחס לסוגיה הפוליטית עצמה.

יחס מוסרי וזהותי למהגרים

איננו רואים במהגרים זרים רעים, וגם לא אזרחי העולם שנפלטו בעל כורחם. אנו רואים בהם אחים בגוף האדם הגדול. אומנם אחים, אך בעלי תפקידים שונים בגוף. כל תפקיד יש לו את אזור פריחתו בכדור הארץ, אך לא לפי הגדרות החלוקה הלאומיות הטריטוריאליות המעוותות של האימפריות העוזבות שהשאירו מקבצי אוכלוסיות יריבות תחת שלטון אחד אשר בהכרח יצרו קונפליקט מתמשך במקומות רבים בעולם.
מדינות הלאום השונות על גבולותיהן, אינן מעניינות אותנו במובן העמוק של המילה. כמובן שאלו כרגע הכלים של ההתנהלות הבין לאומית, אך איננו רואים בהן נציגות של אוכלוסייתן. אנו, כאחים רחוקים לאוכלוסיות אלו, רוצים בטובתן, בטובתן בהתאם להגדרה למעלה, לטוב שהוא גם מוסרי ומדגיש זהות לשם הפריה הדדית. רוצים בטובתן כי טובתן קשורה לייחודיות הנשמתית, היא שורש מתנתן לאנושות ולבריאה. אנו חפצים להיתרם מהן ולתרום לאומות שיהיו גדולות, מפוארות, עצמאיות ופורחות בתוכן חייהן המיוחד. אנו חפצים בהתעלות כל משפחות האדמה לחגוג יחדיו את תרבותן מתוך יחס מוסרי מטיב ומשפיע זה לזה. משפיע אך שוב, לא מערבב, לא מוחק גבולות וזהויות, פרטיות או קיבוציות.
יחס זה במובנו היותר רחב ומפורט, צריך להיות הבסיס התפיסתי לכל פעילות החוץ של ישראל. לא הסברה אנו צריכים, אלא משרד השפעה או משרד קשר.
איננו יודעים מראש מי באיזה תפקיד, זה תהליך של דיאלוג וקשר שמתוכו כולם ימצאו את מקומם בתרבות האוניברסאלית וברמה הפרטית והאומתית.המהגרים המגיעים ממדינות שסועות ממלחמה או ממלחמת קיום צריכים לקבל מאיתנו את המסר הזה: אתם אחים שלנו, אבל אנחנו הולכים לדבר ולברר מה אנחנו אחד בשביל השני.

בואו נבהיר את הלך הרוח עליו אנו מדברים, שהוא קפיצת מדרגה מעל היחס למהגרים שיש במדינות המערב, שהוא מדויק יותר מבחינה כלכלית, הומניטרית וביטחונית: למשל באוסטרליה שמדיניות קליטת המהגרים שלה מנוהלת על ידי הרחבת הסמכויות של הרשות הממשלתיתAHN  רשות ממשלתית שבמקורה טיפלה במבקשי ויזה לעבודה ובחילופי סטודנטים בינלאומיים. אחרי הרחבת הסמכויות הם עדיין פעלו מתוך גישה אזרחית לבעיית הפליטים מאפריקה, הם מצאו לנכון להכניס אותם לערי פליטים באזור לא מיושב וושם שוחחו איתם, שיקמו אותם ועזרו להם. אח"כ חלקם משולבים באוסטרליה וחלקם מוחזרים לארצותיהם. הפתרון שלנו טוב יותר אפילו מזה, לכולם, מוסרית ומעשית. אנחנו יכולים לתת יחס יותר מדויק מהאוסטרלים, אנחנו אפילו מחויבים, מתוקף זהותנו. אך יחס מדויק אינו אומר יחס "חמודי", יחס מדויק אומר יחס מוסרי שנובע מהזהות המיוחדת שלנו ושלהם, על השוני בגווניהן.

נחזור לקטגוריות ההתייחסות שפירטנו בתחילת המאמר:

מהגרי מלחמה ומהגרי עבודה לא חוקיים צריכים להיעצר במחנות פליטים, שם עלינו לשוחח איתם להסביר להם שהם נפלו טוב, עלינו דווקא. אנחנו לא יורים בהם או צדים אותם כמו בארה"ב או ספרד ובטח לא כמו במצרים ושאר הארצות.
אנחנו רוצים להכיר אותך. מי אתה? מה הרקע שלך? במה אתה מאמין? ומה אתה אוהב בחיים?
אם אנו זוכים ליחס מזלזל, לתשובות הודפות או מדוקלמות, ניתן לו עוד קצת הזדמנות, בינתיים הוא ישמע הרצאות בשפתו על ישראל - האומה ועל הייעוד והבשורה האוניברסליים שלנו. לאחר כמה ימים עד שבוע, אם עדיין זכינו לחוסר שיתוף פעולה ביצירת תקשורת מינימלית הוא יגורש לארצו, בפשטות.
אם יש תקשורת והבן אדם רוצה לעבוד, אומר שקשה לו שם ופה יש חיים יותר טובים, והוא בכלל לא מבין על מה אתה מדבר איתו, אז בן אדם כזה ישאר איתנו במחנה זמן ממושך יותר. כל יום תהיה עבודת מלאכה שתמורתה יקבלו מזון ולינה, בנוסף לכך השיחות ילכו ויתאימו את עצמן לאופן התקשרות של הבן אדם: חלקם אנשים דתיים מאוד, חלקם אנשים עם תודעת גזע חזקה, חלקם עם שפה נפשית וכו. נשוחח איתם, עם כולם.
מי שלא רוצה לשמוע מועבר לארצו, מי שרוצה להיות איתנו צריך ללמוד להכיר אותנו ולאפשר לנו להכיר אותו בצורה מדודה וללא יצירת בלאגן ברחובות ערינו.
זה אולי נשמע קצת כמו הנאיביות הרגילה, אבל אין זה כך, הזכרו בהקדמות התפיסתיות להתמודדות. מדובר כאן על תהליך מעמיק של חניכה תו"כ התמודדות עם המצב והסיטואציה הלא פשוטה. זה דורש השקעה ובעיקר אמון שניתן לפתור בעיות בצורה נכונה עם מעמיקים בהן ומתכוונים לעשות את הטוב.

נעצור רגע ונלך כמה צעדים לאחור שהרי ישנה בעיה בוערת יותר כרגע: מה עושים עם כל ההמונים הנמצאים כרגע ברחובות?

דבר ראשון, עלינו לארגן אותם סביב מוקדי תמיכה כגון: ארגוני זכויות אדם, אך במקום רצון טוב ותמים מבית המדרש המערבי (הקורס מול אותן בעיות) נוציא משם את מסורת ישראל המסוגלת להיטיב לכל הצדדים.
דבר שני, נציע להם לעבור מרצון למחנות האלו. רוב האנשים, הבריאים ביניהם מבחינה נפשית, יבואו למחנות האלו מרצון, הם אינם אוהבים את חיי הרחוב והאלימות. הם סובלים ממה שהם מייצרים, ושלא נתבלבל הם יוצרים את המציאות הזאת, לא אנחנו. אנחנו פשוט לא טיפלנו בזה וגרמנו לעצמנו סבל חינם.
מי שלא מגיע תוך חודש ימים למחנות האלו ולמרכזי הארגונים שיעבירו עכשיו את המדיניות החדשה יוכרז כפושע ומשיג גבול, כמו שהם באמת מצד החוק היבש. הם, ללא כל יוצא מן הכלל, יגורשו. משטרת ההגירה פשוט תתפוס אותם ברחובות ,ינתנו קנסות גבוהים (10.000 שח) לכל מי שמשכיר להם דירות עושה איתם עסקים וכו'. סחורות שימצאו אצלם יוחרמו וכן הלאה.
חלקם שכבר הספיקו לעשות עבירות בתחומי הרכוש והמין יש  לגזור עליהם ללא בושה עבודות כפייה בפיתוח תשתית למחנות, לפי זמן קצוב מסוים, תוך מתן אפשרות להכנס לשיעורים ולקבל שיחות מאנשי ההסברה שלנו. גם להם יש אפשרות לתשובה, אם הם אמיתיים.

כך, הארץ פונתה מכל העובדים הזרים, אלו מאפריקה ואלו מאסיה וכל השאר.  כולם במחנות או בהליכי גירוש.
הרכוש שלהם, כמו תעודות זהות של ילדים שנולדו כאן ילקח מהם, אך יחד עם מקום אמיתי של נתינת נימוק ערכי: אתם באתם ללא רשות לחיות בארצנו, חייתם לצידנו אך אם לא באתם למחנות כדי לפתוח איתנו שיח מחדש מתוך מקום של זהות הדדית ורצון לבנות יחד את היחס הנכון בינינו אז מקומכם לא איתנו.
עכשיו הגענו לשאלה הבאה: מה עושים עם כל אלו שהגיעו למחנות?

קווים כלליים למדיניות עם מהגרים:

א. בתי המלאכה - יופעלו לקיום המחנות והחזר הוצאות המחייה. זה לא יממן את אנשי ההסברה אבל כן את אנשי המנהלה. בתי המלאכה ינוהולו בתנאים בסיסיים, ללא שכר אלא בשביל מזון ולינה, ספרייה ושיעורים, שירותי דת ורפואה. האווירה תהיה של מקום מפגש ומחנה חניכה ולא של מחנה פליטים, עם התנשאות ושנאה. כל מי שרוצה לצאת יכול, כשהיציאה היא חזרה למדינתו, רק בשנה הראשונה נעביר גם למדינות קולטות אחרות לאחר מכן רק לארצות המוצא.
בתי המלאכה ינוהלו תוך שיח מתמיד עם העובדים, בקשות מהם להצעות יעול, ורתימתם להרגיש שהם לוקחים חלק ביצירת דבר מה בעל ערך משמעותי.

ב. הכשרה מקצועית - כתוצאה מהעבודה בבתי המלאכה, כמו גם שיתופם בניהול ובהכרת מערכות מכאניות. חלקם אף ישתלבו עם הזמן במערך הקליטה וההסברה עצמו ויתעשרו בכלים לניהול סוציאלי.

ג. שילוב ישראלים רבים במקצועות ובתהליכי הלימוד אשר יוריד אבטלה, יעצים אוכלוסיות חדשות בארץ כגון בני מנשה, עולי הודו למיניהם, עולי אתיופיה וכו', הפעם לא נעשה את הטעות שנעשתה עם עדות המזרח. היהודים הם גשר תרבותי, לשוני ותפיסתי לבני האומות האחרים. הם האנשים המתאימים ביותר ליצירת מגע אנושי כנה ומכבד וליצירת שיח. זה יתן מקום של כבוד גם למסורות של קהילות יהודים אלו וזווית חדשה של ציונות אוניברסאלית.

ד. יצירת קשר ופרויקטים תרבותיים משותפים של ישראלים ותושבי המחנות. הישראלים שיעבדו במחנות האלו יגורו במחנה סמוך ויצרו קשר חלוצי אמיתי ביניהם לבין תושבי המחנות.

ה. תושבי המחנות יקבלו את כל זכויות האדם ואף יקבלו אפשרות ועידוד להצביע לבחירות בארצותיהם, כמו גם ינתנו עידכונים שוטפים בנוגע לחדשות ארצם ושבטיהם. יפתחו קבוצות דיון בו הם יעלו את בעיותיהם, יחלקו את הטוב ואת תקוותיהם בנוגע לארצם. הקבוצות יחשבו יחדיו איך הופכים אותן לאליטות הערכיות של ארצותיהן, שיהיו מסוגלות לבנות שם מדינה מוסרית ומתאימה לרוח מסורתם, לאו דווקא דמוקרטיה ליברלית.

ו. במחנות תהיה אפשרות פתוחה לנישואין, הבאת ילדים וכו'.

ז. המחנות לא יהפכו לנטל כלכלי על אזרחי המדינה הישראלים. כל ההוצאות יכוסו, מלבד ההשקעות הראשוניות, מעבודתם היצרנית של תושבי המחנות. אם תהיה פשיטת רגל של העסקים במחנה, באין ברירה התושבים לא ישלחו לתוככי החברה הישראלית אלא יעברו למחנות אחרים או יועברו חזרה למדינתם.

ח. המחנה יתנהל כמו קיבוץ גדול עם חדר תרבות, ספרייה, חדרי הרצאות ולימוד, חדר אוכל ודירות לינה.

ט. מטרת החיים במחנה הינה יצירת קשר בין ישראלים לבני האומות. מתוך הקשר הזה יתברר מי מהם רוצה להתגייר, מי מהם רוצה לחיות כאן כגר תושב המקבל על עצמו תושבות ולא אזרחות (הגדרות שונות מההגדרות הקיימות, שעלינו לממשן במדינה כהגדרות זהות) וכמו כן את יהדותה ושליחותה של האומה הישראלית מתוך רצון לעזור למגמה זו.

י. איננו רוצים לגייר אותם. אך יהיו כאלו ביניהם שיעברו תהליך פנימי וכנה וירצו להתגייר, הם יועברו למוסדות המתאימים בהמלצת מוריהם ורק לאחר לפחות שנה במחנה.

יא. איננו רוצים להפוך אותם לגרי תושב, אך יהיו כאלו שירצו לחבר את גורלם כגרים תושבים לגורלינו ולעמוד לצידנו, גם תהליך כזה יהיה בהמלצת מוריהם, והם יועברו לאחר שנה לפחות למוסדות מתאימים שיעמיקו איתם את הלימוד בנושאים אלו ובאופי השתלבותם בחברה הישראלית.

יב. אלו מהם שירצו לחזור לארצותיהם כבני נוח או כבני דתם שלהם ללא שינוי אך מתוך רצון להיות כוח מוביל ומפתח לטובה שם, יזכו להכשרה ותמיכה מצידנו בארצם שלהם.

יג. אלו מתוכם שירצו להישאר במחנה לנצח יוחזרו למדינותיהם לאחר שנה בכל מקרה.

יד. מהגרים נוספים שימשיכו להגר בהמוניהם יועברו על ידי משטרת ההגירה, משמר הגבול והצבא למשרד הממשלתי שיוקם לצורך הפרויקט הזה, משרד שירכז מומחים ממשרדי הממשלה השונים.  אותו משרד שנקרא  לו לשם העניין "הרשות האזרחית לניהול אוכלוסין" יפנה, על בסיס השאלונים ההתחלתיים שתוארו למעלהאת המהגרים. כלומריבחנו האם לגרשם מיד או האם לתת להם אפשרות שיקום במחנות.

טו. חלק מהעבודות, במיוחד של מי מבין המהגרים שצבר עבר פלילי ברחובותינו, תהיה לבנות את הגבול הפיזי בסיני.

אחרי פירוט מדיניות כללי זה, נשוב לשיח הציבורי עצמו.

מבחינת פליטי מלחמה מדובר כיום על פחות מ-2%. הם ישוקמו במחנות, ויהיו זכאים לחודשיים ללא עבודות בבתי המלאכה.
כיום אין לנו יכולת אכיפה ועצירה פיזית מול זרם המהגרים מכיוון שאין לנו מערך תודעתי מוסרי המתיישב עם תפיסת עולמנו. אין לנו קוצר יד מבחינה מבצעית אלא פשוט מניעה של חוסר רצון, בגלל שאין לנו אלטרנטיבה מכבדת וטובה למה שארגוני זכויות האדם מציעים.
כעת יש לנו.

מערכת המשפט תתמודד עם אלפי התביעות שיוגשו נגד המדינה על התנהלות כזו באופן פשוט לחלוטין. איך? כי כעת יהיו טיעונים מוסריים, חברתיים ומשפטיים שעומדים בקריטריונים ואף פותרים קונפליקטים מהותיים בתפיסת העולם המערבית. כל הניתוח הזה נכון גם לעובדים זרים ערביים לא חוקיים. הוא אינו תקף כלל לצאצאי יהודים שהם עצמם אינם יהודים, זוהי סוגיה שנצטרך לדון בה במסגרת מאמר אחר.
המציאות הקיימת מקשה את החיים הן על היהודים עולי אותן מדינות והן לאותם זרע ישראל שאינם יהודים וחלקם חפצים להיות רק ישראלים פשוטים. זו אוכלוסיה שצריך לתת לה מענה נועז, בסוגיות אזרחיות ובסוגיות תושבות וזכויות/חובות אדם.

בנוגע ליחס המסורת לגר: עלינו להבחין בין גר לבין פליט. גר הוא  אדם הבא להשתלב בתרבות ובזהות המקומית שזה מה שאנחנו עשינו במצרים, אומנם התאכזרו אלינו שם עד מאוד כי זה לא תפקידנו להיות גרים בשום מקום, אלא לחיות בארץ ישראל. אמירה כזו כמובן לא פותרת את הרשעים על רשעותם, ואין זה עבודתם לדחוף אותנו במודע או שלא במודע לתפקידנו בדרכים כאלו. אך זוהי רק אמירת סוגריים לעניינינו.
הגר, הוא אדם שבא להתחבר לזהות לאומית אחרת, ובמקרה זה לישראל. עם ישראל קיבל גיורים וקיבל גרים כשלפעמים אין כמעט הבדל בין השניים, כי רוב ילדי ונכדי הגרים התבוללו אל תוך ישראל תרבותית ומשפחתית. אך אלו שתי הבחנות שונות. גיור הוא אדם הנכנס לתורת ישראל ולוקח חלק באחריות זו על כל מחויבותיה ולא רק לשבע מצוות בני נוח והשלכותיהן. אלא הוא נכנס לעם ישראל ומשתלב בזרע ישראל, כולל היתחברות לשבט מסוים וכו'.
מי שהוא גר, הוא מוותר על דתו ועל הלאומיות שלו ומחליף אותן בתורת ישראל הבאה לידי ביטוי מעשי בקיום 7 מצוות בני נוח זאת מתוך הקשר של תפיסת העולם, הנפש והחברה הישראליים. הוא אינו הופך להיות חלק מהשבטים של זרע ישראל אבל הוא נכנס תחת כנפי האומה הישראלית, ובחילוק הנחלות למיעוטים שנהגו כך כמו הקינים והרכבים ניתנה נחלה ביובל. הם נחשבים חלק מעם ישראל ממש, אך לא מזרע ישראל ושוב אלו הבחנות חשובות.
יש חשיבות בצורות חיים כאלו של משפחות וחברות שרוצות לקדש את איכויות התרבות שלהן. כאמור כל אומה יש לה המתנות שלה לעולם, היא נבחרת לייעודה המיוחד. וייעוד עם ישראל הוא לעזור לאיכויות הללו להתקדש ולהגיע לידי ביטוי אוניברסאלי באופן מוסרי מטיב ומכבד, אבל להישאר הם. דומה יחס זה ליחס בתוך ישראל בין כהן ללוי ולישראל ויש מדרגות ביניים של בני לווים וצאצאי בנות כהנים הלוקחים תפקידים אחרים ומקשרים בין שלוש חטיבות החיים המרכזיות הללו. בין ישראל לאומות ההפרדה גדולה יותר, אך זה גם מנעד. אין כאן אחיזה לגזע או ליסוד דטרמניסטי כזה או אחר, זה נטו לפי הבחירה של אנשים וכל בחירה יש עימה מחויבות אמיתית.

מהגר אינו גר. אי אפשר לרקוד על כל החתונות, ככה הכל מתפרק והכלים נשברים ורק רוע והרס יצאו מכולם, זה כנגד זה. אם המהגר יעשה תנועה תודעתית נפשית הוא יכול להיות גר, הבחירה בידיו. אנחנו נשתדל לאפשר לו את המרחב לבחור באמת, ולא יעבדו עלינו.

ליאור בן חיים

___________________________________________________________________

מתוך הבלוג של תנועת חזון, מאתר הארגון צו פיוס.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הדס כהן


 


מאמרים נוספים מאת הדס כהן
 
מה ההבדל בין השתלות שיער באירופה להשתלות שיער בתורכיה?
בשנה האחרונה אנחנו עדים לתופעה שאלפי ישראלים נוהרים לתורכיה על מנת לבצע השתלות שיער במחירים שהם משמעותית נמוכים אל מול המחירים בארץ, באירופה ובארה"ב. במאמר זה ננסה להסביר מה הם ההבדלים בין מרפאות/רופאים באירופה אל מול מרפאות בתורכיה וננסה להבין האם מה שעולה בזול עלות לעלות אח"כ ביוקר.

נפתחת בפניכם דלת לעולם קל וחכם יותר
15/02/18 | אדריכלות
כמה חשיבות אנחנו מייחסים באמת לדלת הכניסה שנפתחת מאליה כשאנחנו נכנסים, או לכל מוצר חשמלי שמקל על החיים שלנו? לדלתות האוטומטיות יש הרבה יותר חשיבות ממה שאנחנו חושבים.

ידע זה כוח
הלימודים בבתי הספר הם מסגרת מצוינת, אבל בשל העומס הגדול לא תמיד ניתן לקבל בהם את מלוא תשומת הלב לכל תלמיד, לכן ישנה אפשרות חיצונית להרחיב את השעורים.

כמה באמת עולה אמנות
גיליתם תכשיט עתיק או פריט היסטורי שזקוק להערכת מחיר או בדיקת מקוריות? אל תהססו, יש סיכוי שיש בידכם הון גדול.

נתנאל סמריק - כשהסינים רוצים לקרוא בעברית הם פונים לקונטנטו נאו
01/06/17 | ספרות
קונטנטו נאו היא הוצאה לאור שמתמחה בהוצאת ספרים ישראליים לאור בחו"ל, אחרי תרגומם לשפות שבהן יש להם את הפוטנציאל הגדול ביותר לדבר לקהל המקומי. ההוצא הקמה מייסודו של נתנאל סמריק, מקים ההוצאה האם קונטנטו דה סמריק לפני כעשור.

תפקידו של נוטריון בתל אביב
נוטריון הינו למעשה עורך דין אשר עבר את ההדרכה ואת ההסמכה המתאימה מטעם משרד המשפטים לספק שירותים נוטריונים שונים. תפקידו של נוטריון בתל אביב הוא תפקיד יוקרתי, ולא כל עורך דין יכול להיות גם נוטריון. מבין שלל תפקידו של הנוטריון, ניתן למנות אישורים משפטים או חוקתיים שונים, עריכת תרגום נוטריוני, מתן ייפוי כוח ועוד.

תרגום נוטריון לספרדית
בכדי לקבל תרגום של מסמך לשפה הספרדית בעל אישור של נוטריון, עלינו לפנות אל נוטריון המספק שירותי תרגום מסמכים. על מנת לקבל תרגום נוטריון לספרדית אנחנו לא חייבים למצוא דווקא נוטריון הדובר את השפה, אלא נוטריון אשר פועל אל מול מתרגמים בשפות שונות.

שירותי נוטריון לאנגלית
יש לא מעט מסמכים שדורשים תרגום נוטריוני מוסמך מהשפה האנגלית לעברית ומהשפה עברית לאנגלית. לרוב המסמכים קשורים למגוון סטטוסים שונים, כך שבין היתר מדובר בתעודת נישואין, תעודת תושב, תעודת רווקות, תעודת מקצוע וכו', כאשר בין היתר גם ניתן למצוא מגוון תרגומים של פסקי דין.

שירותי נוטריון לצרפתית
02/09/16 | כללי
כאשר פונים לקבל שירות של נוטריון, אין צורך להשוות מחירים, וזאת כי עבור כל סוג של שירותי נוטריון ניתן למצוא מחיר אחיד, וזאת ללא הבדל אם פונים למשרד נוטריונים כזה או אחר.

שירותי נוטריון לרוסית
לא חסרים מקרים בגינם עשוי להתעורר צורך למצוא נוטריון לרוסית. בין היתר ייתכן ומדובר על מגון מסמכים שמשרד הפנים מבקש את מעורבותו של נוטריון לרוסית (תרגום תעודה עבור שינוי שם, תרגום ת"ז, תרגום רישיון נהיגה וכו')
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI