דף הבית בניין ואחזקה בתים משותפים בית משותף-חובות כספיים הדדיים בין דיירים במקרים של הרחבת דירותיהם -הקמת תקרה ועמודים.
בית משותף-חובות כספיים הדדיים בין דיירים במקרים של הרחבת דירותיהם -הקמת תקרה ועמודים.
עו"ד צבי שטיין 20/01/14 |  צפיות: 3988
בית משותף-חובות כספיים הדדיים בין דיירים במקרים של הרחבת דירותיהם -הקמת תקרה ועמודים.

 

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

מאמר זה דן בחובות הכספיים ההדדיים בין דיירים בבית משותף במקרים של הרחבת דירותיהם. תופעה זו נפוצה בעיקר בבתים בני שתי קומות וארבעה דיירים כאשר פעם מרחיב את דירתו הדייר מלמטה ופעם מרחיב את דירתו הדייר שגר בקומה העליונה.

א.      הצגת הנושא

1.         במדינת ישראל קיימים אלפי בתים משותפים בני שתי קומות וארבעה דיירים בכל בית. בתים אלה נבנו במהלך שנות השישים, חלקם כבתים נפרדים וחלקם כ"בנייני רכבת" מחוברים זה לזה.

2.         במרבית המקרים, הבעלות בבתים אלה הנה של רשות מקרקעי ישראל, (או בשמה הקודם , מנהל מקרקעי ישראל ) כאשר לדיירים יש זכויות חכירה בבתים אלה.

3.         לפני שנים רבות, הכריזה רשות מקרקעי ישראל על מבצע והציע לחוכרי הדירות להוון את תשלום דמי החכירה השנתיים בתשלום אחד ומי שעשה כך יכול למכור את דירתו, ללא צורך לבקש את הסכמת רשות מקרקעי ישראל, "כאילו" מדובר בבעלות פרטית על הדירה.

4.         רשות מקרקעי ישראל הכריזה לפני כמה שנים על "מבצע" נוסף לפיו, כל הדירות שהוונו ע"י החוכרים, תבוטל זכות החכירה של החוכרים לגביהן, ובמקומה, תרשם בפנקסי המקרקעין זכות בעלות על שמות החוכרים בדירות.

5.         הדירות שנבנו בזמנו, היו דירות קטנות בשטח של כ- 50 מ"ר או מעט יותר. לעומת גודל הדירות, המגרשים עליהן בנויים בתים אלה הנם גדולים הרבה יותר מהדירות ומאפשר את הרחבת הדירות, הן בקומת הקרקע על חשבון החצר המשותפת והן של הקומה השנייה.

6.         בשל המבנה המיוחד של בתים אלה כל שכן לוטש את עיניו לכיוון אחר. הדיירים בקומות התחתונות לעבר הרחבת דירותיהם על חשבון החצר המשותפת ורצון לעשות שימוש ייחודי בחצר עצמה ואילו הדיירים שבקומה השנייה לוטשים עיניהם לעבר הרחבת דירתם מעל שטח החצר המשותפת (או מעל שטח הדירה שבקומה התחתונה שכבר הורחבה) וכן לשימוש בגג שנוצר עקב בנית הקומה השנייה.

7.         בתים אלה סיפקו לבתי המשפט אינספור סכסוכים בין השכנים, שרבים מהם נמשכים עשרות רבות של שנים.

8.         ברבים מן המקרים, הדיירים הרחיבו את דירותיהם בצורה משמעותית, אפילו פי שניים ויותר מהשטח המקורי של הדירה ורבים הרחיבו דירותיהם עד לשטח של 120 מ"ר, ובמקרים מסוימים אף יותר.

9.         כאשר הדייר בקומה התחתונה מרחיב את דירתו, הוא בונה את העמודים התומכים בתקרת חלק הדירה המורחב וכן את התקרה עצמה אשר תשמש בעתיד את הרצפה להרחבת הדירה של הדייר מעליו.

10.       כאשר הדייר בדירה העליונה מרחיב את דירתו, הוא בונה את העמודים התומכים ברצפת חלק הדירה המורחבת שלו וכן את הרצפה עצמה, אשר תשמש בעתיד את התקרה של הדירה שתורחב על ידי הדייר מהדירה התחתונה.

11.       השאלה הנשאלת הנה האם דייר שמרחיב את דירתו, אחרי הרחבה קודמת שכבר בוצעה, חייב לשלם לדייר הראשון שביצע את ההרחבה סכום כסף בגין השתתפות בבניית העמודים והתקרה, אפילו אם לא היה ביניהם כל הסכם בעניין.

12.       מאמרי זה ייתן תשובה לשאלה זו.

ב.      המצב העובדתי

1.         לפני זמן קצר ניתן פסק דין ע"י בית משפט השלום בת"א, אשר דן בדיוק בסוגיה זו.

2.         עובדות המקרה היו  כדלקמן:

3.         התובעים מתגוררים בדירת מגורים בקומה א' בבת ים. בשנת 1987 ביצעו התובעים, על חשבונם, תוספת הרחבה לדירתם, בהתאם להיתר להרחבת הדירה ועל פי תכניות מאושרות. בין היתר, ביצעו התובעים, על חשבונם, במסגרת תוספת בנייה זו, יציקת עמודים ורצפה, תוספת/הרחבת הבנייה שנעשתה בהסכמת בעלי זכויות החכירה הקודמים של דירת הנתבעים.

4.         הנתבעים רכשו בשנת 2000 את הדירה בקומת הקרקע של הבניין, מתחת לדירת התובעים, כ-23 שנים לאחר ההרחבה שבוצעה ע"י התובעים.

5.         בשנת 2010, ביצעו הנתבעים תוספת הרחבה לדירתם, תוך שניצלו והשתמשו בתוספת הבניה אשר ביצעו התובעים מעליהם שנים רבות קודם לכן. התובעים דרשו מהנתבעים שישלמו להם בגין השימוש בתוספת שבנו התובעים, אך הנתבעים סרבו לבקשתם.

6.         משכך, הגיע הסכסוך לפתחו של בית המשפט בתל אביב.

ג.       טענות הצדדים בקצרה

1.         התובעים דרשו מהנתבעים שישלמו להם בגין השימוש בתוספת הבניה שנבנתה על ידם. כתמיכה בתביעתם, צרפו התובעים חוות דעת מקצועית שקבעה מהי עלות בנייתם של העמודים ותקרת/רצפת התוספת.

2.         לטענת התובעים, כאשר הנתבעים הגישו, בשנת 2009, בקשה להרחבת דירתם, פנו אליהם התובעים, באמצעות בא כוחם, כדי להגיע להסכמה בדבר השתתפות בעלות הבנייה שבצעו התובעים, שבהם עמדו להשתמש הנתבעים, אך הנתבעים התעלמו מפנייתם ולכן פנו התובעים לשמאי מטעמם.

3.         הנתבעים התגוננו בפני התביעה ואף הגישו תביעה שכנגד, נגד התובעים בגין נזקים, שגרמו להם התובעים, כביכול, בעת שאלה ביצעו את הרחבת דירתם בקומה העליונה.

4.         במאמרי זה אתמקד בנושא תביעתם הכספית של התובעים כנגד הנתבעים, ולא נדון בתביעה שכנגד של הנתבעים.

5.         כל אחד מן הצדדים, הצטייד בחוות דעת מומחה מטעמו.

ד.       קביעות והחלטות בית המשפט  

1.         אין חולק, כי התובעים בנו את השלד ואין חולק כי הנתבעים השתמשו בשלד לביצוע הרחבת דירתם, בשנת 2010. לכן, עילת התביעה של התובעים קמה, רק עת הנתבעים ביצעו את ההרחבה בדירתם.

2.         המומחים מטעם שני הצדדים העידו ונחקרו, ובסופו של יום, העדיף ביהמ"ש הנכבד את הסכום שנקבע בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים.

3.         וזו הייתה פסיקתו של ביהמ"ש הנכבד: "אני מקבלת את התביעה העיקרית וקובעת, שעל הנתבעים לשלם מחצית מעלות בניית השלד. בהתאם לחוות דעת מומחה הנתבעים – ברכה, אותה אני כאמור מקבלת, אני קובעת, כי הנתבעים ישלמו סך של 12,320 ₪ מעלויות בניית השלד, בצירוף ריבית והצמדה כדין, מהיום שהנתבעים ביצעו את תוספת הבנייה בדירתם ועד לתשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובעים, הוצאות אגרה יחסיות ובנוסף, שכ"ט בסך 5,000 ₪".

4.         ביהמ"ש הנכבד בפסק דינו, לא פרט את  הנימוקים החוקיים והמשפטיים שהביאו אותו לפסוק כפי שפסק, ופסק הדין ניתן על בסיס ההבנה כי זה ברור מאליו שהנתבעים חייבים להשתתף בתשלום, והשאלה שנותרה לדיון הייתה כמה כסף ישולם? (ביהמ"ש הנכבד, דן בפסק דינו בטענות ובשאלות משפטיות ועובדתיות שונות ונוספות שהתעוררו בתביעה זו שמאמרי זה אינו עוסק בהן).

ה.      סקירת פסיקה נוספת שדנה בנושא

1.         בתביעה שנדונה בבית משפט השלום בחיפה בה ניתן פסק הדין בשנת 2008 טענו התובעים במסגרת תביעתם כי הם זכאים להשתתפות הנתבעים בעלות הקמת יסודות שהקימו התובעים בתוספות הבניה שבוצעו על ידם ואשר יש בהם כדי לשרת את הנתבעים בבניית ההרחבה שנעשתה בדירתם.

2.         הנתבעים חלקו על דרישתם זו של התובעים לנוכח העובדה שהתובעים לא התנו מראש את הסכמתם לבניית תוספת הבניה מצידם של הנתבעים בהשתתפותם של הנתבעים בעלות היסודות ואף לא העלו את דרישתם בעת שעשו שימוש בחדר הרחצה של הנתבעים לצורך יציקת הממ"ד בדירתם.

3.         בתביעה זו, נכנס ביהמ"ש הנכבד לעובי הקורה, והשתית על פסק דינו שחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את עלות בניית מחצית העמודים והתקרה, על הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט ופסק כדלקמן:

"חוק עשיית עושר שלא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר") אינו קובע רשימה סגורה של מקרים ומטבע הדברים סקלת המקרים שהעקרון שנועד למנוע התעשרות שלא כדין הקבוע בחוק עשיית עושר עשוי לחול עליהם מתרחב עם השנים.

תביעה המבוססת על דרישה להשיב רווח שהנתבע עשה על חשבון התובע כתוצאה משימוש במקרקעין של התובע או במטלטלין עניינה למנוע התעשרות שלא כדין ומטבע הדברים שאינה מושתתת על עילה חוזית ו/או על הסכמות שהושגו בין הצדדים עובר להתגבשות העילה.

חוק עשיית עושר מושתת על התפיסה הבסיסית כי יש להורות על השבה מקום שבעל דין נהנה מהתעשרות שלא כדין ונועד לשרת מטרות חברתיות שהמשפט חפץ ביקרם ומקום שתחושת המצפון והמוסר מצדיקות את ההשבה במקרה זה.

במקרה דנן אין חולק כי לצורך ביצוע עבודות ההרחבה שביצעו הנתבעים בדירתם היו הם נאלצים לבצע חיזוק והרחבה של יסודות הבניין ובהעדר האמור לא הייתה הרחבת דירתם אפשרית. אין גם מחלוקת כי הרחבת היסודות שביצעו התובעים כשנה טרם החלו הנתבעים בביצוע עבודות הבניה הכשירו את יסודות הבניין באופן שאפשר הרחבת הדירה שמעל. מהראיות שהובאו בפניי אף עולה כי התובעים נשאו באופן בלעדי בעלות הרחבת היסודות ולאור כל האמור נתקיימו יסודות סעיף 1 לחוק עשיית עושר".

5.         בסופו של דבר חייב ביהמ"ש הנכבד במקרה זה את הנתבעים לשלם לתובעים את עלות בנית מחצית התקרה והעמודים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.

6.         המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הנה, כי שכן בבית משותף המנצל לצורך בניה שהוא מבצע, בניה שבוצעה קודם לכן על ידי שכן, אשר משמשת אותו בבניה שהוא מבצע, חייב לשלם לשכן שבנה לפניו את מחצית עלות הבניה, בערכים הריאליים העדכניים ליום התשלום.

ו.        לסיכום

1.                 בפתח המאמר הצגנו את הנושא הנדון במאמר זה באופן כללי.

2.                 בהמשך, הבאנו את המצב העובדתי כפי שהשתקף מפסק הדין אליו מתייחס המאמר.

3.                 לאחר מכן, סקרנו את טענות הצדדים בקצרה.

4.                 פרטנו את קביעותיו והחלטותיו של בית המשפט הנכבד.

5.                 ניתחנו בהמשך פסק דין נוסף שניתן בנושא זה, אשר הסתמך על הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט.

 

 

הותר לפרסום 31.10.2013

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך  למעלה מ-35 שנים.

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

פקס' 6739193-03

טל' נייד:  5781323-050

דוא"ל  ZVIS7@BEZEQINT.NET

אתר:  WWW.ZVISTEIN-LAWOFFICE.CO.IL

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

ליקויי בניה

בית משותף

בתים משותפים

בניה בבית משותף

רכוש משותף

בניה על הרכוש המשותף

חובת השתתפות בבניית תקרה ועמודים של תוספת בניה


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עו"ד צבי שטיין

ליקויי בנייה -צבי שטיין עו"ד מגשר ונוטריון -

התמחות בתחום ליקויי בניה

צבי שטיין, משרד עו"ד ונוטריון מתמחה בתביעות ליקויי בניה, כשלים בבניה, ירידת ערך, מקרקעין, תיווך, נזיקין, חוזים והוצאה לפועל.

 

פרופיל המשרד

המשרד הוקם לפני למעלה מ-30 שנה ע"י עו"ד צבי שטיין, מגשר ונוטריון, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, חבר לשכת עורכי הדין בישראל מפברואר 1977 ונוטריון משנת 1992.

עיקר עיסוקו של המשרד הנו בתחום ליקויי בניה,כשלים בבניה וירידת ערך ומעניק שירות איכותי, אמין, מסור ומקצועי ללקוחותיו.המשרד מעניק שירותים משפטיים לכל הגורמים בתחום ליקויי בניה לרוכשי/בוני/משפצי/ מרחיבי דירות, לקבלנים הפרטיים ולחברות קבלניות גדולות וכן לכל הגורמים האחרים בתחום הבניה לרבות תביעות ליקויי בניה בהן מעורבים: מהנדסים, קונסטרוקטורים, מודדים אדריכלים, מפקחים ושמאים, קבלנים/קבלני משנה ויזמים.

במשך עשרות השנים בהן טיפל באלפי תביעות ליקויי בניה, רכש עו"ד צבי שטיין ניסיון עצום בתחום ליקויי בניה בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, בכל הערכאות, והנו בעל אוריינטציה מאוזנת ו"דו-צדדית" בתחום ליקויי בניה, בשל העובדה כי במשך כל השנים מייצג עו"ד שטיין הן תובעים והן נתבעים בתביעות ליקויי בניה.

 

הצלחתו של עו"ד שטיין בתחום ליקויי בניה נובעת מניסיונו הרב והעשיר ומהתמקצעותו העיקרית בתחום תביעות ליקויי בניה, בו רכש, במהלך השנים הרבות,בנוסף לידע המשפטי הרב, גם ידע הנדסי רב בתחום הבניה וכן מניסיונו הרב בניהול תביעות ליקויי בניה, הגעה להסדרים,ויכולותיו בניהול הליכי מו"מ עם קבלנים וחברות הבניה הגדולות ביותר בארץ.

 

פעילות ציבורית

 

1.. חברות בוועדה של בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין.

2.. פעילות התנדבותית באיל"ן- איגוד ישראלי לילדים נפגעים, חבר הנהלת סניף ר"ג וגזבר הסניף

3.חבר הנהלה ארצית של איל"ן בין השנים 2000-1982 ויועץ משפטי של העמותה בין השנים 2000-1985.

4.נכלל ברשימת הבוררים של לשכת עורכי הדין.

 

התמחות

ליקויי בניה,כשלים בבניה ,ירידת ערך.

עו"ד שטיין מטפל למעלה מ-30 שנים בתביעות של ליקויי בניה, כשלים בבניה ,ירידת ערך אחריות ורשלנות מקצועית של כל הצדדים ובעלי התפקידים המעורבים בתחום הבניה: מהנדסים, קונסטרוקטורים, מודדים אדריכלים, מפקחים ושמאים, וכן בתביעות בגין ליקויי בניה ואחרות בין קבלנים ו/או יזמים לקבלני משנה.

המשרד מייצג רוכשי דירות/בתים בתביעות ליקויי בניה כנגד קבלנים וחברות קבלניות בתביעות בגין ליקויי בניה/ירידת ערך/פיצוי בגין אחור במסירה ועוד, בתביעות ליקויי בניה כנגד קבלנים בשיפוץ/הרחבה/בניה חדשה של דירה וכן בייצוג ובהגנה על קבלנים וחברות קבלניות בפני תביעות דיירים בגין ליקויי בניה המוגשות כנגדם.

המשרד מטפל בתביעות נזיקין כנגד חברות ביטוח בגין נזקים שנגרמו לדירות משרדים ומבנים כתוצאה של שריפה/נזקי מים וכו'.

בנוסף עוסק המשרד בעריכת חוזים לסוגיהם השונים, נדל"ן, ירושות וצוואות תביעות כספיות שונות ייצוג בבתי המשפט הוצאה לפועל ושירותי נוטריון.

ליקויי בניה



 


מאמרים נוספים מאת עו"ד צבי שטיין
 
כיצד תצליחו בתביעות ליקויי בנייה כנגד הקבלן
מתוך ניסיוני העשיר של עשרות שנים בטיפול בתביעות ליקויי בניה, הן כמייצג קבלנים וחברות קבלניות והן כמייצג דיירים, רוכשי / משפצי / בוני דירות ובתים בתביעות נגד קבלנים/מהנדסים/אדריכלים/שמאים/מודדים/מפקחים וכו', ליקטתי עבורכם מספר רב של עצות וטיפים וככל שתעשו בהם שימוש רב יותר, כך יגבר הסיכוי שתצליחו בתביעה עתידית, אם תיאלצו להגיש כזו, כנגד הקבלן/היזם, בגין ליקויי הבנייה.

ליקויי בנייה- אחריות יועץ קרקע בתביעות בגין ליקויי בנייה.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה, בסוגי המקרים בהם תיתכן אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה. במאמר מובאת סקירת פסיקת בתי המשפט בנושא אחריותו של יועץ הקרקע כלפי רוכש הדירה כצד שלישי, דיון באחריות יועץ הקרקע במקרה של התקשרות ישירה בינו ובין מזמין העבודה והיקף אחריותו, תוך אבחנה בין אחריות לכשלים תכנוניים לבין אחריותו לכשלים בביצוע, והדגשה כי יועץ קרקע המפר את חובותיו המקצועיות כלפי הלקוח, עובר, במעשהו/מחדלו זה, גם עבירה משמעתית בהתאם לחוק המהנדסים. לסיכום מובאת עמדתו האישית בסוגיה של כותב המאמר.

ליקויי בנייה - מינוי מומחה מטעם בית המשפט וקביעת שכרו ע"י ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה - הצעות לשיפורים.
מאמר זה סוקר באריכות, ביסודיות ובצורה מקיפה ומפורטת ביותר את נושא קביעת מינויים של המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט בתביעות ליקויי בניה וקביעת שכרם. מאמר זה יצביע, על מספר החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט ויסביר את הבעייתיות של החלטות אלה, אשר עם כל הכבוד, גורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט הנכבד ובזבוז זמן של הצדדים המתדינים ובאי כוחם. במאמר מובאת הצעה מהפכנית לשינוי בכל הקשור למינוי המומחים מטעם בתי המשפט וכן נוסח מוצע של החלטת בית המשפט לענין מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה-האם כדאי להגיש אותה ומהם הסיכויים להצליח בה?.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא הכדאיות בהגשת תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה והסיכויים להצליח בה. זו השאלה המרכזית בה מתחבטים בעיקר רוכשי הדירות החדשות במדינת ישראל וגם אותם אנשים אשר בנו את ביתם על קרקע שלהם ו/או הרחיבו/שיפצו את ביתם/דירתם. במאמרנו זה ננסה להשיב על השאלות החשובות האם כדאי להגיש תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה, מתי יש להגיש את התביעה ומהם סיכוי ההצלחה בתביעה שכזו?

בית משותף-חובות כספיים הדדיים בין דיירים במקרים של הרחבת דירותיהם -הקמת תקרה ועמודים.
מאמר זה דן בחובות הכספיים ההדדיים בין דיירים בבית משותף במקרים של הרחבת דירותיהם. תופעה זו נפוצה בעיקר בבתים בני שתי קומות וארבעה דיירים כאשר פעם מרחיב את דירתו הדייר מלמטה ופעם מרחיב את דירתו הדייר שגר בקומה העליונה.

ליקויי בניה- "זכות התיקון" עפ"י תיקון מספר 5 לחוק המכר (דירות) בתביעות ליקויי בניה
מאמרי זה הנו מאמר המשך למאמר קודם שפורסם על ידי ביום 22.10.2009 בו הבאתי סקירה מפורטת ורחבה יותר של נושא זכות התיקון ותביעות ליקויי בניה בכללותן. מאמרי זה מתמקד בתיקון הסעיף בחוק העוסק בזכות התיקון ובבעיתיות הנובעת מאופן ניסוחו של סעיף זה (תיקון מספר 5 לחוק מחודש אפריל 2011).

קבלן בנין חויב לפצות רוכשי דירה בגין נזקים שנגרמו להם עקב העובדה שהוא לא רשם בית משותף ולא רשם את דירתם בטאבו.
הקבלן משה קלוגר מבני ברק חויב בפסק דין מיום 8.9.2013 שניתן בבית משפט השלום בתל אביב לפצות רוכשי דירה משפ' הורונציק אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בסך של כ-140,000 בגין נזקים שנגרמו להם עקב העובדה כי הקבלן לא רשם את הבית כבית משותף ולא העביר את הדירה על שם הרוכשים בטאבו

ליקויי בניה – התוספת לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 מהותה, הסברים והצעות לתיקון.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא מהותה של התוספת לחוק המכר (דירות) והצעות כותב המאמר לעריכת שינויים ותיקונים לתוספת זו. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהי התוספת לחוק המכר (דירות) וכן נוסחה העדכני של התוספת, לאחר מכן נסקור את סעיפי התוספת ונציע הצעות לשינויים ותיקונים לתוספת. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.

ליקויי בניה – המדריך השלם לנושאים וראשי הנזק הנדונים בתביעות ליקויי בניה
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושאים ובפלוגתאות הנדונים בתביעות ליקויי בניה. במאמר זה נביא מעין מדריך הכולל בחובו סקירה מפורטת של מרבית הנושאים, הפלוגתאות וראשי הנזק למיניהם, הנדונים בתביעות ליקוי בניה נגד קבלנים.

ליקויי בניה - בורר הנדסי- לפתרון סכסוכים בנושא ליקויי בנייה - האומנם?
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא כשרותו והתאמתו של מהנדס בנין לשמש כבורר הנדסי יחיד בתביעות ליקויי בניה. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהו בורר הנדסי. לאחר מכן נשיב לשאלה האם אכן מתאים מהנדס הבניין לשמש כבורר יחיד בתביעות ליקויי בניה? בהמשך נסקור את הפלוגתאות והנושאים הנדונים בתביעות ליקויי בניה. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI