באופן כללי ניתן לומר כי אבחון דידקטי אמור להיות חלק בלתי נפרד מכל תהליך אבחון על מנת לספק את תמונת מצב המקיפה ביותר ולאתר את הסיבה המדויקת לקשיים בלימודים. מכיוון שתהליך של אבחון לקויות למידה נועד על מנת למפות את היכולות של הנבדק בתחומי הלימוד השונים בכדי לאתר את הסיבות שגורמות לקשיים בתחומי הלימוד השונים, האבחון הדידקטי נדרש מכיוון שהוא בוחן את התהליכים הקוגניטיביים והנוירולוגיים במוח שמייצרים את הליקויים. אם אבחון הלקויות מקיף גם את האספקטים הרגשיים של הנבחן, האבחון הדידקטי מתמקד ביכולות הקרוא וכתוב ולכן הוא נחוץ להשלמת כל תהליך אבחון.

האם ישנם מקרים שבהם אין צורך לבצע אבחונים דידקטיים

אבחונים דידקטיים מומלצים במידה ונבחן חש קושי מסוים באחד התהליכים הדידקטיים שמשתתפים בתהליכי הלימוד כמו קרוא או כתוב, הבנת השפה או תהליכים הקשורים ליכולות לנתח נתונים מספריים. מי שימליץ על ביצוע אבחון דידקטי הוא יועץ פדגוגי מוסמך שבונה תוכנית של אבחון לקויות למידה. כאשר האבחון של היועץ מעיד על בעיית ריכוז או בעיה מנטאלית שקשורה לגורם פסיכולוגי סביבתי כלשהו, יתכן ולא יידרש ביצוע של אבחון דידקטי, אך מקרים אלו בודדים יחסית, מכיוון שהאבחון הדידקטי הוא אחד האבחונים הבסיסיים והראשונים שרק אחריו נהוג להפנות את הנבחן לבדיקות הבוחנות גם את ההיבטים הפסיכולוגיים.

ומה קורה לאחר ביצוע האבחונים

מטרתו של אבחון דידקטי היא לאפיין את אסטרטגיית הלימוד של הנבחן. על פי הנתונים הללו ניתן לאפיין את סוג ההפרעה ולקבוע את הטיפול שיסייע לפתור אותה. אבחון לקויות למידה שיתמקד באספקטים של קשב וריכוז וברקע פסיכולוגי סביבתי של הנבחן יסייע לקבוע האם נדרש טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי על מנת להשיג שיפור בהישגי הלימודים של הנבחן.