ביקורת מסעדה: "וינה", בן יהודה תל אביב - 70 שנה של אוכל יהודי - כיסונים מופלאים - נוסטלגיה במיטבה

מאת חיים נוי

מסעדת "וינה" השוכנת ברחוב בן יהודה 62 בתל אביב היא מסעדה ותיקה שנוסדה לפני כשבעים שנה והמתמחה באוכל יהודי נוסח מזרח-אירופה. בשנים האחרונות קמה לה עדנה לארוחה מבית האימא הפולניה או הרומניה או הרוסיה ורבים שבים ופוקדים מסעדות המתמחות באוכל היהודי המנחם הזה, חלק רב מהם תיירים ולאחרונה גם צעירים שחזרו ממסע קניות בארצות מזרח אירופה ובמיוחד מפולין, שם הפירוגי הוא מאכל לאומי.

הכיסונים הם כשמם , מעין כיסי בצק הממולאים בכל טוב ובעיקר בשר מבושל טחון או פירה תפוחי אדמה. המאכל הזה נפוץ בכל העולם בשמות שונים, אבל במזרח אירופה הוא קרוי קרפלך, ורניקס (ממולא פירה), פירושקי ופירוגי שהוא מאכל כמעט לאומי בפולין ושם ממלאים אותו כיד הדימיון הטובה. הפירוגי הממולא בפירה של תפוחי אדמה נקרא פירוגי-רוסקי, נוסח רוסי, אבל זה ממש לאו דווקא רוסי. הפולנים מערבבים במלית תפוחי האדמה גם גבינה לבנה ומגישים אותם מבושלים במים רותחים ומערימים עליהם בצל מטוגן וחמאה מומסת.

במסעדות רבות הכיסונים שמורים במקרר או במקפיא ומוגשים לאחר חימום או טיגון.  ברוב המסעדות , הן נעשות במקום כבסרט נע על ידי מבשלות הטרודות כל העת בהנפקת פירוגי חדשים לסיר המהביל.

מסעדות בודדות בארץ מצליחות להתמודד עם הורניקס האלה בעבודת יד וכיום רבות מהן קונות את התוצרת ממפעלים המתמחים בכך. ברור שניתן להבחין בכך, למי שמתמחה בקולינריה המאבחן מלית עם אבקות למיניהן ובצק שידע ימים טובים יותר.

אחת המסעדות הטובות ביותר, לדעתי, המנפיקה ורניקס של מלית פירה תפוחי אדמה היא מסעדת וינה הותיקה. הקפדתי לצרוך כמה שבועות מהתבשיל הזה ורמתו היא נפלאה, לפעמים עולה על המוגש במסעדות רבות בפולין. הורניקס של מסעדת וינה הם מוצקים, עתירי מלית טעימה והגימור הוא מושלם. הטעם הוא נפלא ורק על מנת הורניקס שלהם מגיע למסעדה לפחות 3 מזלגות מישליין.

את המסעדה הקימו לפני יותר מ-70 שנה זוג יוצאי פולין שמכרו אותה לבלה ושמואל-סטפן, ניצולי שואה מפולין,  שהריצו אותה שנים רבות. כיום מנהל את המסעדה הנכד אייל ארנברג שביחד עם בת זוגו מאשה, מפליאים בבישול , בדיוק כמו שבישלה הסבתא בלה. אייל היה בן בית במסעדה והתגורר עם הסבים, כיון שהוריו נדדו בשירות הקבע של האב, שהיה קצין בכיר. אייל למד את כל רזי המקצוע והמאכלים המוגשים כיום הם בדיוק לפי אותה נוסחה שבישלה סבתו.

מאשה אחראית בין היתר על הכיסונים המופלאים והיא מרדדת וממלאת אותם כל יום והם פשוט מעולים. דגמתי קרפלך-ורניקס=פירוגי במסעדות רבות בארץ ולדעתי, הם המוצלחים ביותר.

הפירה במסעדה הוא מעולה ויש לו טוויסט מיוחד, ההופך אותו לרך ועדין ומלא טעמים. הסוד הוא לדברי אייל, תוספת של חמאה, בהתאם לצורך וכן מהילה עם מרק עוף!!

השניצל הוא טעים , אך רגיל. הוא בעובי המתאים ובגודל חורג מהבינוני.

הגולש והבשר הצלוי הם רכים וטעימים, די חריג בהשוואה למסעדות שבהם הבשר לא רך דיו ונוקשה.

מנת צימעס הגזר היא רדודה, לדעתי. זה פשוט עיגולי גזר מבושלים במים ממותקים קמעא. צימעס מכינים כמעט מכל ירק או פרי. צימעס הגזר מלווה בדרך כלל בצימוקים ובשזיפים והם מבושלים ברוטב סמיך, לפעמים בתוספת קינמון או וניל.

כדורי העוף ברוטב הם מעולים ומוגשים בנוסח אחר: מעין קציצות עוף גדולות המבושלות ברוטב חום וטעים. הקציצות שזורות בירק והן מיוחדות וטעימות.

הדג הממולא, גפילטע פיש, הוא קציצת דג טחון גדולה, לא מתוקה ולא מפולפלת מידי , כנראה כדי שתהיה מקובלת על כל הזרמים באוכל היהודי.

במסעדה מגישים גם רגל קרושה ולדברי אייל, רבים הם הלהוטים אחר המאכל הרוטט הזה. עם זאת, כבר אין מגישים מיני חלקי פנים ברטבים סמיכים, כיון שרבים כבר אינם מכירים את המאכלים הללו.

בחורף מגישים גם חמין מסורתי והיות ודגמתי גם אותו בעבר, ראוי לציין כי מדובר בחמין בדיוק לפי הנוסחה היהודית הנכונה וטעמו הוא נהדר.

הקומפוט של אייל הוא ליפתן מסורתי של שזיפים ומשמשים עם מעט צימוקים. השזיפים הם בעלי גלעין ומי הלפתן הם מתוקים באורח בינוני. בליפתן פירות יבשים מסורתי, נהוג להגיש שזיפים מגולענים עם צימוקים ופירות יבשים נוספים ויש כאלה המוסיפים מעט קינמון ותמצית וניל.

מחירים:

שניצל עם תוספת - 52 ₪, ורניקס - 28 שח,  כבד קצוץ 28 שח וזה גם מחירה של הרגל הקרושה, זוג כדורי עוף גדולים עם תוספת - 52 שח, גולש 60 שח.

צילומים מהתפריט

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מבקר מופעים, מוזיקה ומסעדות. מומחה קולינרי ולאוכל יהודי