שלבים בבניית השאלון:

1. שלבים ראשונים- צורכי המידע- שאלת המחקר

א.      הכנת רשימה מפורטת של המידע הנחוץ (שאלות מחקר)
זהו הבסיס ממנו אפשר להתחיל לבנות את השאלון. מכל שאלת מחקר נוכל לייצר שאלה אחת או יותר. אין כאן כללי אצבע שעל פיהם יודעים כמה שאלות צריך להוציא מכל שאלת מחקר. ישנן שאלות מחקר שמתוכן ניתן לגזור שאלה אחת בלבד וישנן שאלות מחקר שניתן לגזור מתוכן מספר שאלות.
חשוב לשים לב שהשאלות לא חוזרות על עצמן והן אפקטיביות עבורנו.
ב.      החלטה על תוכן השאלות עם דגש על:
1) יכולת לענות במדויק - ישנן שאלות שלא ניתן לענות עליהן במדויק - כמו למשל: האם אתה מתכוון לקנות וולבו? מתכוון...מתי...מי?? כמו כן שאלות של כוונה לקנות מוצרים בסופר.
מה שאנחנו רוצים לשמוע מאנשים זה דברים מדויקים כמו למשל: כמה בירות אדם שותה בשנה או בשבוע (שנה במקרים מסוימים זה טווח זמן ארוך מדי) ?  כמה פעמים אתה חברת ניקיון מגיעה אל המשרד שלך? או כמה שליחויות המשרד שלך מבצע ביום?
למעשה רוצים לשאול את האנשים את השאלות הקלות ביותר והמדויקות ביותר.
2) רצון לענות במדויק- ישנן שאלות שאנשים לא רוצים לענות עליהן. בדר"כ אלו שאלות יותר רגישות. גם שאלות שהנושא שלהן הוא צפיית טלוויזיה - אנשים לא גאים להודות שהם צופים הרבה בטלוויזיה.
3) רלוונטיות- קשור לנושא שאלות המחקר. השאלון חייב להיות מבוסס על שאלות המחקר. אם השאלה לא רלוונטית אסור שהיא תופיע בשאלון.

1. החלטה על מבנה השאלון

א.      שאלה פתוחה - מאוד קשה לנתח שאלות פתוחות. שאלות פתוחות צריך לקודד ובדר"כ קידוד הוא לא חד משמעי ביחס לכל המקרים. בנוסף, ברגע ששואלים שאלה פתוחה, האחוזים של התשובות הם נמוכים (הפיזור של הקידוד מאוד נרחב והתוצאות לא מהימנות). נשתמש בשאלות פתוחות בסוף שאלון כאשר אנחנו מעדיפים לכסות נושא מסוים או כ"נושא חימום". אך לעיתים משתמשים בשאלה פתוחה כאשר רוצים לגלות "מודעות בלתי נעזרת" וכשרוצים להבין מדוע אנשים מתנהגים בצורה מסוימת.
לרוב, התועלת משאלות פתוחות היא מאוד נמוכה.  ולכן כדאי להשתדל ולהימנע מהן.

• מודעות נעזרת היא - האם אתם מכירים שוקולד פרה? האם אתם מכירים מכון ספא ללא ספא?
• מודעות בלתי נעזרת היא - איזה סוגי שוקולד אתה מכיר? כאן, נשים לב לסוגי השוקולד המאוזכרים ועפ"י איזה סדר הם מאוזכרים.

בנושאי בחירות למשל, שואלים שאלה פתוחה- "לאיזה מועמד תצביע?" כי כל "סגירה" של השאלה למעשה מכוונת את החלטת הנדגם ויוצרת הטיה בתוצאות השאלון. למעשה משתמשים בשאלות פתוחות גם כאשר לא רוצים להטות את התשובות.
בשאלון שלנו- לנסות ולהימנע כמה שיותר משאלות פתוחות.
ב.      שאלה סגורה ("אמריקאית")- שאלת רבת בחירה. לא חייבים לבחור רק תשובה אחת. אי אפשר לפתוח שאלה אמריקאית לסולם ליקרט.
ג.        שאלה דיכוטומית- שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא. תשובות חד משמעיות (אין "אולי").
בשאלון שלנו- לנסות לפתוח שאלות דיכוטומיות עד כמה שאפשר לסולם. מדוע? משום שבודקים עמדות ולעמדות יש סולם מסוים.
ד.      דרוג- איזה מותג הכי טוב, בינוני והכי פחות טוב. בשאלות דירוג נשתמש משום שברור לנו שכל אחד מעריך מוצר אחד יותר ממוצרים אחר- באופן מובהק.  עד כמה אתה אוהבת את גישוק שעון יד יותר משעון יד קסיו בייבי שוק
הבעייתיות היא כאשר ישנם שני מוצרים שמישהו מעריך כמעט אותו דבר- קשה לתת תשובה חד משמעית. אך זהו יכול להיות גם יתרון שכן דירוג מחייב אותי להציב מישהו אחד בלבד בראש הרשימה.
כמו כן, קשה לנתח דירוגים מבחינה סטטיסטית.
ה.      סולם ליקרט (ראה שיעור 10)- סולם שבו משתמשים במספר דרגות (בדר"כ יותר מ-4) כדי לציין הסכמה וכוונות (מתכוון להגיע למקום מסוים).
ו.        הבדל סמנטי semantic differentiation- מציגים את הניגודים בין שתי תכונות.

1. החלטה על ניסוח

א.      שימוש במילים פשוטות - לא להשתמש במילים מסובכות מדי. אין לזה מקום בשאלונים. לשים לב - במצב הפוך בו דוגמים אוכלוסיה מאוד אינטליגנטית - להשתמש בשפה ההולמת את המעמד אותו דוגמים.
ב.      שימוש במילים ברורות - ישנן מילים שהן מאוד מעורפלות שניתן לפרש אותן לכמה כיוונים (לדוגמא- שאלה המתייחסת ל-"שעות הערב המאוחרות"). לא להשתמש במושגים כמו "הרבה", "מעט", "לעיתים קרובות", "נוהג" וכדומה. צריך להשתמש במונחים מדויקים- "כמה פעמים".
ישנם מצבים בהם אנו זקוקים לערפול - זה קורה במצבים בהם אנחנו רוצים לקבל תחושות של אנשים (למשל במחקרי סגנון חיים). רק אז אנחנו יכולים להשתמש במילים שהם יותר אמביוולנטיות.
ג.        הימנעות משאלות מובילות או שאלות מטות - שאלות מובילות הן שאלות שבשאלה עצמה ישנו רמז לתשובה.
בספר של אייקר, נתונה דוגמא של שאלון דף ועט שניתן לנוער שאלו אותם מה הבגד הכי פופולארי שעומד להיות בקיץ הקרוב. האפשרויות שהם נתנו היו ליוויס ואחר. התוצאות שהתקבלו היו 90% לליוויס. ברור שהייתה כאן הטיה לא טבעית.
ד.      הימנעות מהנחות חבויות - זהו מצב שבו אנחנו שואלים אנשים שאלות ומניחים שהם מבינים על מה מדובר. לדוגמא - האם אתה בעד הפלרת מי שתייה? האם האנשים שמילאו את השאלון ואני על השאלה הזו, מבינים מה המשמעות של הפלרה.
ה.      הימנעות מהערכות ואומדנים - להשתדל כמה שיותר למקד את האנשים (גם לגבי העבר וגם לגבי העתיד).
ו.        הימנעות משאלות כפולות - מצב בו מכניסים שתי שאלות תחת שאלה אחת. לדוגמא - האם הייתה בפסטיבל התמר ונהנית? מדובר כאן בשתי שאלות: 1. האם היית בפסטיבל התמר? [אם כן המשך לשאלה 2. אם לא דלג על שאלה 2 והמשך הלאה] 2. האם נהנית משהותך בפסטיבל התמר?

1. ההחלטה על סדר השאלות

בדרך כלל פותחים בשאלות שהן פשוטות ומעניינות. ברגע שגורמים לאנשים תחושת חוסר נוחות ושעמום - אנשים לא ימשיכו לענות על השאלון. בהתחלה נשאל שאלות כלליות.
נשאיר לסוף השאלון שאלות שאינן מעניינות או שאלות מורכבות.
חשוב מאוד לארגן שאלות בסדר הגיוני. לא לקפוץ מנושא לנושא.
נימנע ממצב בו סדר השאלות משפיע על תשובות - דוגמא מהספר של אייקר - (שקופית 8).

1. שלבים סופיים בבניית שאלון שקף 9

א.      החלטה על מאפיינים פיזיים - חשוב שהשאלון ייתן לאנשים את התחושה הנכונה. להתחשב באוכלוסיה אותה אנחנו דוגמים (גודל פונט) ולשים לב שלא יהיה מקושקש מדי (שלא יסיח את הדעת מהשאלון).
ב.      לערוך פיילוט - לבדוק את השאלון לימודים. לתת ל- 5- 10 אנשים אחרים לענות על השאלון. אפשר לגלות פתאום שאלות שמעצבנות או שהניסוחים לא מתאימים. כמו כן, ניתן לגלות שאורך השאלון לא טוב וכיו"ב. אם הכל בסדר- יוצאים לדרך. אם לא- עושים תיקונים, פיילוט נוסף ורק אז יוצאים לדרך.

1. מבנה השאלון שקף 10

- סינון - ישנם מצבים בהם נרצה לראיין נשים בטווח גילאים מסוים בלבד.
- תמריצים - תמריצי הגרלות גוררים לפעמים אוכלוסיית אנשים שמאמינה בזכיות בהגרלות.
- נתונים דמוגרפים - נשים לרוב בסוף משום שרוב האנשים לא אוהבים להגיד כמה הם מרוויחים וכדומה.