ביקורת: "קופסה שחורה" על פי עמוס עוז –הפקה מרשימה ומרגשת- תיאטרון בית ליסין
מאת חיים נוי
"קופסה שחורה" נכתבה ובוימה על ידי חנן שניר על פי רומן המכתבים הנודע של עמוס עוז וההפקה בתיאטרון בית ליסין היא מרשימה ומרגשת ומושתתת על להקת השחקנים המשובחת.
הרומן עוסק בסיפורו של המשולש הנצחי ובו נוטלים חלק אילנה ברנדשטטר, פרופ' אלכס גדעון בעלה לשעבר ובעל ממון, ובעלה השני, חרדי הרואה שליחות בפדיון כל שטח בארץ ישראל השלמה, מישל סומו . המעגל נסגר כאשר הגרוש לוקה במחלה ממארת וימיו ספורים והוא מבקש לשוב אל משפחתו ולפצח את מהות יחסיו עם אשתו לשעבר. בעלה הנוכחי, מנסה להלך בין הטיפות ולבסוף מאיים לשים קץ לנישואין. בין לבין גולש הסיפור על תחילת הדרך של המעורבים בעלילה. אנו חוזים בתמונות מתקופת אהבתם של אילנה ואלכס בתקופת השרות בצבא, שם הוא היה מפקד חסר רגשות . העלילה עוסקת בבנם המשותף של אילנה ואלכס – בועז ובתם המשותפת של אילנה ומישל.
ההצגה מבוססת על המכתבים בין הדמויות. כל אחת מן הדמויות המתכתבות ברומן הן שונות זו מזו באופיין ובדמותן והשם של הרומן מבוסס על הקופסה השחורה שמצויה בכלי תעופה ושיט שבאמצעותה ניתן לפענח את הקורה ואת אשר התרחש. הקופסה ברומן אמורה לפענח את אסון אהבתם ונישואיהם של אילנה ואלכס.
אילנה היא גרושתו מזה 7 שנים ואם לבועז, בנם המשותף של פרופ' אלכס גדעון, המורד באורח החיים המשפחתי. אילנה נישאה מחדש למישל סומו הדתי ולהם בת משותפת, יפעת הפעוטה. אילנה לא מסוגלת להרפות מאהבתה הראשונה ואחרי שנות שתיקה היא כותבת לגרושה והעלילה סוחפת אותנו אל מערכת היחסים והתשוקה האוחזת בכל גיבורי המחזה. עוד מככבים עורך הדין מנפרדזקהיים בא כוחו של אלק וגם רחל , אחותה של אילנה.
מיכל שטמלר הנהדרת מגלמת את אילנה ומשחקה הוא מרגש ביותר, בעל עוצמה בימתית יוצאת דופן, בפרשנות העדינה שהיא מעניקה לדמות והתוצאה היא חוויה תיאטרלית.
נמרוד ברגמן משחק נפלא את אלכס. הוא מעניק לדמות חיות וקשיחות ולקראת הסיום, כאדם חולה אנוש,שעדיין בעל יכולת קיומית נפלאה הוא מציג בפנינו משחק רווי רגש .
יורם טולדנו מגלם את מישל סומו ומשחקו כובש ומצטיין. הוא מדבר בעגה טיפוסית למוצאו ומפזר פניני לשון משובחים. משחקו מצטיין בכישרון דרמטי משובח .
נועם טל כבועז משחק באורח מוצלח מאוד. הוא מגלם את הנער המתבגר המורד בחיי המשפחה האומללים ומוצא עצמו מידי פעם בכלא, נזקק לסיוע אביו החורג ואביו הביולוגי, היושב בניו יורק ומשגר אליו תמיכה כספית..
יובל ינאי מצוין כעורך הדין המסור של אלכס, הנאלץ להיכנע לגחמותיו הכספיות. יובל מגלם את התפקיד נהדר ולפעמים כובש את הבמה במשחקו.
קרני וקסלר שיחקה יפה מאוד את הילדה יפעת.
מעיין וייסברג מוצלחת מאוד כרחל ועוד תפקידים והיא שחקנית מקצועית ומוכשרת מאוד.
התפאורה של ערן עצמון מורכבת ממסגרות מתכת שבחלל שלהן מתרחש העלילה. התפאורה היא פרקטית ומוצלחת.
התלבושות של אולה שבצוב הן נאות ויפות.
זיו וולושין עיצב תאורה ראויה והמוזיקה של יוסי בן נון היא מקסימה.
לשבחים מיוחדים זכאית מעצבת התנועה שרון גל בזכות ריקודי הטנגו בלב העלילה ובסיומה. הם מרשימים ומבטאים בעצם את כל רחשי הלב של המשתתפים.
אין ספק כי ההצגה והבימוי של חנן שניר הם עוצמתיים ומעניקים לצופים חוויה של משחק תיאטרלי מוקפד ומוצלח.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- כפיר בולוטין
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים