ביקורת: פנתר כפול - דרמה חברתית סוחפת על תנועת הפנתרים השחורים והיו"ר שהיה סוכן משטרה מושתל - תיאטרון בית ליסין
מאת חיים נוי
"פנתר כפול" העולה בתיאטרון בית ליסין – היא הצגה נוקבת ומרגשת, סוחפת ומותחת על תנועת הפנתרים השחורים במלאת 50 שנה להקמתה ועל יו"ר התנועה שהיה בעצם סוכן משטרה סמוי .
המחזה נכתב בידי יואב שוטן-גושן בהשראת תולדות תנועת המחאה החברתית שהגיעה בסופו של דבר לכנסת ועל פעילותה והיא שזורה בשמות ובאירועים אמיתיים, אם כי המחזה נותן דרור גם לגיבורים דמיוניים ולתרחישים שלא התרחשו , אך מעניקים נופך דרמטי ותיאטרלי .
הבמאי נועם שמואל להטט עם להקת שחקנים מוכשרת והתוצאה היא הצגה מרשימה ומענגת, סוחפת ונוקבת ומעלה סוגיות חברתיות חשובות.
העלילה עוסקת בעצם ביעקב אלבז , עבריין ירושלמי , שהושתל בידי המשטרה כסוכן סמוי בתוך תנועת הפנתרים השחורים, שקמה באזור שכונת מוסררה בירושלים, על ידי דור שני ליוצאי עדות ספרד והמזרח, במחאה על אפליה חברתית וממשלתית. חלק מהמייסדים היו צעירי שוליים ועבריינים קטנים והם התמקדו בפעילות מגוונת של הפגנות וגם גניבת בקבוקי חלב משכונות מבוססות ומסירתן למשפחות מצוקה, שינוי שלטי רחוב על שם התנועה ועוד. למעשה כל התנהלות שערכו, הייתה מדווחת למשטרה בידי יעקב אלבז שקיבל תשלום עבור שירותיו. מי שגייס אותו היה רב פקד אברהם תורג'מן שטען כי המדובר בתנועה מסוכנת שעלולה לגרום נזקים כבדים. תורג'מן היה ראש היחידה לתפקידים מיוחדים במחוז הדרומי ולימים מפקד מחוז תל אביב בדרגת ניצב. היו בפנתרים שטענו, כי הוא היה מעוניין בפרופגנדות כדי להלום בהם ביד קשה. רק לפני מספר שנים נחשפו מסמכים מגנזך המדינה שגילו בין היתר כי אלבז, שהיה תקופה מסוימת, יו"ר התנועה – היה בעצם סוכן משטרה סמוי. בהצגה מסופר כי אלבז החליט להפסיק את פעילותו במשטרה, הפך לאוהד מושבע של עקרונות התנועה, אולם נאלץ לפרוש בשל החשד נגדו. הוא הוחרם , חזר בתשובה ולפני מספר שנים מת בשל מחלה .
יורם טולדנו מגלם באורח נפלא ומרגש את דמותו של יעקב אלבז. יחסיו עם גרושתו ועם בנו וניסיונותיו להיטיב איתם הם בטבורו של המחזה. טולדנו הוא שחקן משכמו ומעלה , מקצוען ומשחקו הוא מרשים.
ניסו כאביה מגלם את רב פקד תורג'מן באורח מצוין ומזדהה בצורה מושלמת עם הדמות. משחקו הוא משובח ואמין ביותר.
דניה לנדסברג מגלמת את כתבת הטלוויזיה המסקרת את הפגנות הפנתרים ומזדהה איתם ואפילו לא בוחלת בדייט עם אלבז. דניה היא שחקנית טובה מאוד ויש לה פוטנציאל מעולה.
שלומי טפיארו מגלם מצוין את סעדיה מרציאנו. אור בן מלך מגלם נהדר את צ'רלי ביטון וגם האיש שיש לו פקפוקים לגבי אלבז. טל דנינו בעל יכולות תיאטרליות נפלאות בגילום ראובן אברג'יל. הדר רצון-רותם מגלמת בהצלחה רבה את סימה, גרושתו של אלבז. אבישי בלחסן נפלא בגילום השוטר דרעי וגם רב ואח. דן קיזלר מושלם בגילום טולדנו, מלצר בקפה טעמון, שם מתכנסים ראשי הפנתרים. טולדנו הוא חירש-אילם ומשיא עצות נבונות לפנתרים. הוא סופג מכות נמרצות והופך מרותק לכיסא גלגלים, כיון שהחוקרים שעצרו אותו בהפגנה חשבו שהוא מהתל בהם ולא הבינו שהוא חירש-אילם. קיזלר מגלם נפלא את התפקיד.
יעל בר שביט מגלמת יפה מאוד את ויקי אמסלם, סטודנטית ופעילה מרכזית בתנועה. תובל שפיר מצטיין בגילום שימי, בנו של אלבז , הצריך לפסוע בין אהבתו לאביו לבין אימו התובעת שיתנתק ממנו.
מי שגונב לעיתים את ההצגה, כרגיל, הוא אופיר וייל, המגלם באורח קסום את שגב, עורך הדין של הפנתרים, מעין פנתר ורוד וגם בתפקיד רוכל הנסחט בראשית ההצגה על ידי אלבז. וייל , שחקן מוכשר ועם יכולת תיאטרלית מהמעלה הראשונה, מפגין משחק מוצלח במיוחד בתפקיד עורך הדין, אבל אני התרשמתי במיוחד מתפקידו כרוכל קטן שאלבז חומס את כספו. בסצנה קטנה ומרגשת מפגין וייל את היכולת הדרמטית המשובחת שלו והיא ראויה לתשואות מיוחדות.
זאב לוי עצב תפאורה פרקטית ויפה. אביה בש עצבה תלבושות ראויות. אבי בללי אחראי למוזיקה המשובחת. זיו וולושין עצב תאורה נאותה. אלדד בוגנים אחראי לווידאו ארט שבו מוצגים סרטונים מאותה תקופה. תום אפלבאום עצב את התנועה היפה.
אין ספק כי פנתר כפול היא חוויה תיאטרלית מרשימה ומרגשת וראוי שהקהל יתרשם ממנה על רקע מאבקים ציבוריים הפוקדים את המדינה גם כיום.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים
צילום- רדי רובינשטיין
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים