דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה צדק חברתי תו תקן חברתי
תו תקן חברתי
אסף זילברברג 26/06/08 |  צפיות: 8309

מאמר זה נועד, בפשטות ובקצרה, לקרוא לצרכנות אחראית.

 
כאשר אנו מתלבטים האם לקנות מוצר כלשהו אנו בודקים האם הוא עונה לטעמנו ולצרכים שלנו, משווים אותו למוצרים אחרים (מבחינת מחיר, גודל והתועלת ממנו) וכדומה. לפי דעתי, למכלול השיקולים ניתן להוסיף גם את דרך ייצור המוצר וגורמים אחרים, כל אחד ואחת לפי שיקול דעתו. את מאפייני המוצר ניתן לגלות דרך סימנים ופרטים הרשומים עליו, או לברר בעצמנו דרך מספרי שירות הלקוחות הרשומים עליו.
אמחיש את כוונתי במספר דוגמאות מתחומים החשובים לי. אין בתחומים אלו דבר חשוב יותר או פחות מתחומים אחרים וכל אחד יכול לחשוב על דוגמאות נוספות.
כל מי שסוגיית השמירה על איכות הסביבה חשובה לו, יכול לרכוש מוצרים "ידידותיים לסביבה" הניתנים למיחזור, או שאינם פוגעים בטבע. אלו בינינו המתנגדים לניסויים בבע"ח יודעים שיש סימון המעיד שהמוצר לא נוסה על בע"ח (למי שלא יודע, ארנב וכיתוב). במקרים רבים שבהם לא היה סימון על המוצר, גיליתי בעצמי (דרך מספרי השירות) האם מוצרים שונים נוסו על בע"ח, שכן גם חברות שלא מבצעות ניסויים בבע"ח אינן מקפידות על סימון זה, אולי משום שאינן רואות בכך חלק משיווק המוצר והמותג שלהן.
רבים יודעים כי בעבר חברת "נייק" (nike) העסיקה במפעליה (למיטב ידיעתי, בעיקר במזרח הרחוק) עובדים בתנאים שרובנו לא היו רוצים לעבוד בהם. החברה אף הודתה בכך והיא מנסה כיום לשפר את תדמיתה, גם בעקבות לחץ צרכנים בנושא. בגלל מעשיה של החברה (והעובדה שלא יזמה את השינוי בעצמה ובמשך שנים סירבה להודות בכך) ולמרות האיכות הגבוהה של מוצריה, איני רוכש מוצרים מחברה זו, שכן דרך הייצור מפריעה לי ואני בוחר באלטרנטיבות אחרות. דוג' נוספת להמנעותי מרכישת מוצר הנה שאיני מתחבר לערוץ הספורט "חמש פלוס". למרות חיבתי לספורט (בעיקר לכדורסל ולליגת ה- nba בפרט) ולמרות חבילת השידורים האטרקטיבית, איני מקבל את הדרך בה עלה הערוץ ולכן איני מחובר אליו. אני בעד לשלם עבור שירותים ומוצרים שאני רוכש, אולם אני חושב ששני הצדדים צריכים לכבד את ההסכם ובמקרה זה, לדעתי, האינטרס שלי כצרכן לא נשמר.
המקרים הללו מראים כי כאשר הצרכנים הנם חלק מרוב דומם, קולם לא נשמע והאינטרסים שלהם נפגעים. יש כמובן גם דוגמאות רבות לצרכנות אחראית של קבוצות שונות באוכלוסייה. פעמים רבות מתאגדות קבוצות בחברה החרדית נגד חברות שמפרסמות בדרך שאינן לרוחן ( בדרך כלל מנימוקי צניעות) ולא רוכשות את מוצריהן. כוחם של הצרכנים החרדים מתבטא בכך שחברות רבות מפנות לציבור זה מסעות פרסום נפרדים. דוגמא נוספת הנה החלטתם של אזרחים רבים (ובמיוחד כמה תלמידים שיזמו את המחאה) לא לבלות ב"לונה פארק" לאחר שמנהלי המקום לא רצו להכניס אליו נכים. בעלי המקום שחששו מההשלכות הכלכליות של המחאה, שינו תוך זמן קצר (והתייעצות עם גורמים מקצועיים) את מדיניותם. בעקבות המחאה, נכים הורשו להיכנס למתחם ה"לונה פארק" ולחלק מהמתקנים (בחלק מהמתקנים קיים קושי אובייקטיבי) והציבור שב לבלות במקום. לאחרונה היו גם מספר יוזמות הקשורות להסרת אנטנות סמויות של תקשורת סלולרית (למרות שעדיין לא ברור מהי מידת הסיכון) ובחלק מהמקרים האנטנות הורדו ומתקיים דיון ציבורי סביב סוגיה זו. כלומר, כאשר הצרכנים החלטיים (מפסיקים להיות רוב דומם ומשמיעים קולם), יש להם כוח רב. יש כמובן דוגמאות נוספות וכל אחד ואחת מאתנו יכול להחליט מהם הערכים החשובים לו והיכן עובר הגבול שבו הוא מעוניין לרכוש מוצרים ושירותים התואמים את תפיסת עולמו.
לדעתי, אם נשתמש בזכותנו כצרכנים לדעת יותר על המוצר ורק אז להחליט אם לרכוש אותו או לא, נשפר את טיב המוצרים והשירותים שנקבל ונאפשר לגבש שוק עבודה שיהיה נחמד יותר לכולנו.

אם נרצה שאנשים יקבלו שכר מכובד ותנאים נלווים, לא נקנה מוצרים מחברות שלא מעניקות תנאים אלו לעובדיהם ונקנה מוצרים מחברות אשר מנוהלות בדרך טובה לדעתנו.
אני חושב שאם נדע להשתמש בחופש הבחירה שלנו לקנות (או לא לקנות) מוצרים שונים, נעביר חלק מהלחץ אל היצרנים או למפיצי המוצרים. לפי דעתי, חלקם של הצרכנים בשוק הנו משמעותי לא פחות (למרות שגם לא יותר) מהיצרנים וחיפוש ומציאת האיזון בין שתי קבוצות אלו חשוב ביותר במציאות הכלכלית המודרנית.
החופש לבחור והאחריות הנלווית אליו עשויים להיות בסיס לכוח רב לצרכן האחראי. ככל שנדע להשתמש טוב יותר בכלים שיש לנו כצרכנים נשפר את איכות המוצרים שנקנה, את טיב השרות שנקבל בעבור כספנו ואת החברה שבה אנו עובדים.
יש אמנם גופים שונים המנסים לשפר את מצבם של הצרכנים בשוק, החל מתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות ועד למועצה להגנת הצרכן. גופים אלו מהווים כתובת לתלונות הציבור ובמקרים רבים חשפו עסקים שלא העניקו שרות טוב ללקוחותיהם, פגעו בהם ולעיתים אף הונו אותם.
עם זאת, מעבר לפרסום השלילי (חשוב ביותר) שהם גורמים לאותם עסקים, אין ביכולתם להוביל לשינוי מהותי רחב היקף. לצערי, אפילו המועצה להגנת הצרכן אינה מצליחה לענות על צורך זה בשוק, למרות כוונותיהן הטובות של העומדים בראשה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שהמועצה כפופה למשרד התעשייה והמסחר ויש, פעמים רבות, ניגודי אינטרסים. ניתן לפתור (או לפחות לצמצם) בעיה זו, למשל דרך העברת המועצה להגנת הצרכן למשרד מבקר המדינה, או בשיפור יכולת האכיפה שלה.
לדעתי, גיבוש תקן חברתי עשוי לענות על צורך זה בשוק ולסייע לנו להיות צרכנים אחראיים.
גיבוש תקן חברתי יכול להתאפשר במידה ויישבו ביחד נציגי עובדים, אנשי עסקים וגורמים נוספים ויגיעו לקריטריונים מוסכמים בנושא. אין בכוונתי להציע תכתיב מחייב או הכרחי, אולם לדעתי, פרמטרים לקביעת "תו תקן חברתי" עשויים להיות: שכר העובדים (בעיקר ברמות הנמוכות), פערי השכר בתוך החברה, שעות עבודה ותנאים נלווים, עלות ייצור, הפקת והעברת המוצרים, משוב לקוחות, תרומתה של החברה לקהילה, זיהום סביבתי ועוד.

איני מניח מראש שמחיר מוצר הנושא "תו תקן חברתי" יהיה זול יותר (או יקר יותר), אבל ייתכן שבתחומים שונים זה יהיה המוצר המשתלם ביותר.
על מנת שרעיון זה של "תו תקן חברתי" יתממש יש צורך בהרבה רצון טוב, מימון ושיתוף פעולה של ארגונים ומוסדות שיוכלו לבדוק את המוצרים השונים ולפקח עליהם, בדרך אמינה ובשקיפות. במידה והדבר יתממש, נוכל לראות האם וכיצד ניתן למצוא את האיזון והשילוב בין כלכלת השוק החופשי ואחריות חברתית. בדרך זו נוכל לקדם, באופן אחראי, מודעות חברתית לצרכנות אחראית ונשפר את החברה שבה אנו חיים ועובדים, לכל מי שהדבר באמת חשוב לו/ה.
תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים
(ומרכישות שישפרו את חייכם ושמתאימות לתפיסת עולמכם)
לתגובות: asaf.zilberberg@gmail.com
מקווה שנהנית מהקריאה, אסף.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 אסף זילברברג

אפשר לשפר, אם באמת רוצים.
תחשבו בעצמכם ותיהנו מהחיים.



 


מאמרים נוספים מאת אסף זילברברג
 
חזון אפשרי: הרמוניה של שונים
27/06/08 | פילוסופיה
קטע זה מציג חזון חברתי שניתן לסכמו בפשטות - הרמוניה של שונים.
עמדתי הבסיסית היא שזכותו של כל אחד לעצב את חייו הפרטיים, כל עוד לא פגע באחרים.
כל אחד ואחת מאתנו יכול לחשוב ולדמיין כיצד היה חש אם משהו שהוא נהנה ממנו (ואינו פוגע באחרים) היה נמנע ממנו. תנסו רגע.

זאת נקודת המוצא (אבל ממש לא נקודת הסיום) ליצירת חברה שכיף לחיות בה...


להיאבק באלימות וליצור מקום שכיף לחיות בו
התקשורת מלאה בידיעות על אלימות קשה בין בני (ובנות) נוער במקומות שונים ובני זוג שפוגעים אחד בשני על רקע המכונה לעיתים (ובטעות לדעתי) "רומנטי". סכסוכים רבים מדי יוצאים מהר מדי ובקלות רבה מדי מפרופורציות.
מעשי האלימות פוגעים בתחושת הביטחון האישי, גורמים לפגיעות קשות ובמקרים קיצוניים אף גובים חיי אדם.
עם זאת, מצב זה אינו גזירת גורל וניתן לשנותו. .


פוליטיקה כשרות לציבור: אינטרסים ללא שחיתות
המערכת הפוליטית, בעיקר זו המצויה בכנסת, אינה זוכה להערכה רבה ובצדק.
עם זאת, היות ומרביתם של העוסקים במלאכה הנם נבחרי ציבור, הרי שמצב זה אינו גזירת גורל וניתן לשנותו. לדעתי, חלק מהאחריות מוטל גם על אלו שבוחרים בחסרי האחריות.
עלינו כבוחרים לבחון כיצד פועלים נציגינו ולבחון האם הם ראויים לאמון שניתן להם.
במידה ולא - אפשר לחפש אחרים שייצגו את אותן עמדות ויפעלו בדרך טובה.
חופש הבחירה והאחריות הנלווית לו - בידיים שלנו.


כלכלה חופשית ואחריות חברתית
26/06/08 | כלכלה
לדעתי, אין סתירה הכרחית או וודאית בין חברה וכלכלה, למרות המתח שיש לעיתים בין התחומים. פעמים רבות מנסים גורמים שונים להציג את המציאות כמורכבת משתי גישות סותרות - "חברתיים" מול "כלכליים". דבר זה נעשה משיקולים שונים, לעיתים גם על מנת להשפיע על דעת הקהל ואף לעוות אותה.

תו תקן חברתי
26/06/08 | צדק חברתי
אם נשתמש בזכותנו כצרכנים לדעת יותר על המוצר ורק אז להחליט אם לרכוש אותו או לא, נשפר את טיב המוצרים והשירותים שנקבל ונאפשר לגבש שוק עבודה שיהיה נחמד יותר לכולנו. אם נרצה שאנשים יקבלו שכר מכובד ותנאים נלווים, לא נקנה מוצרים מחברות שלא מעניקות תנאים אלו לעובדיהם ונקנה מוצרים מחברות אשר מנוהלות בדרך טובה לדעתנו.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI