740חתונת הדמים-לורקה-דיוניסה-גבעתיים צילומים-אלי ליאוןפרדריקו גרסיה לורקה שהיה משורר מוסיקאי ומחזאיספרדי(1898-1936) נחשב היום לאחד מגדולי האמנים  של ספרד המודרנית. הוא נחשב לאחד הדרמטורגים הספרדיים החשובים ביותר ומחזותיונכתבו בסיגנון לירי עדין ובריאליזם מדכא. הוא נרצח בגיל 38 בתחילת מלחמת האזרחים בספרד ובכל תקופתפרנקו השמעת שמו ויצירותיו נאסרו. הוא כתב את המחזה "חתונת הדמים"ארבע שנים לפני מותוהטראגי. המחזה הנו חלק ראשון מטרילוגיה  של שלוש טרגדיות הכוללותגם את "ירמה" ו"בית ברנרדה אלבה".המושג "חתונת דמים"מתאר מנהג בו נאהבים פוצעים את כף הידונוגעים אחד בשני כדי שהדם שלהם יתערבב.זאת "חתונה"לא שיגרתית כאשר הנאהבים רוציםלהתחתן מהר ובלי ידיעת קרוביהם. במחזה"חתונת הדמים"מתואר הניגוד בין תשוקת האדם מול המוסרוהמנהגים שאין לעמוד בפניהם והמאבק ביניהם המסתיים במוות. יש הרואים במחזותיו אלו של לורקה כתב אישום על החוקיםוהמסורת שנחשבו בעיניו למיושנים ושאין בזמן המודרני אפשרות לעמודבפניהם. בדרך כלל במחזות אלו האישה היא הקורבן. כבכל מחזותיו גם כאןמתואר המעמד הנחות של הנשים. חתונת הדמים דן ברצון להיות עצמאי משוחרר ולא כבול במוסכמותשל מסורת ומנהגים.זהו מאבק של יחיד מול החברה.אנסמבל תיאטרון דיוניסיה נוסד לפני כשלוש שנים ע"י השחקןיוסי אלמוג שהנו עד היום מנהלו האמנותי והרוח החיה של התיאטרון.הוא גם הבמאי ומעצבהתנועה של "חתונת הדמים" הצגה שראיתי אמש . התיאטרון מאופיין ביצירה משותפת של ההצגות עם צוותהשחקנים.הוא מציג מחזות ברוח עכשוית ובשילוב תנועה,שירה ומוסיקה. "חתונת הדמים" הנה ההפקה השניה של התיאטרון לאחר שהציגבהצלחה את"מסכות או לא להיות"מאת לילך וולך. מקור השם של התיאטרון ביוון העתיקה בפסטיבל לכבודו שלדיוניסיוס אל התיאטרון ,היין ועוד. אולם הבית של התיאטרון  בתיאטרון בגבעתיים בו הוא מציג אתמרבית הצגותיו.אצל לורקה המוות אינו הסוף אלא דרך בה משתחררים ממוסכמותהנכפים על הפרט שם יש חופש לרצון האישי. זה גורלו של כל אחד שלא הולך בתלם ויוצא נגד הנורמה שהחברהקבעה. אם התשוקה לאהבה לא מסופקת ,החיים אינם שוים ועדיף המוותעליהם.בכל טרגדיה של לורקה וגם ב"חתונת הדמים"עוד בתחילת המחזהיש אוירה קודרת .יש ציפיה לאסון ,למשהו טראגי שיקרה. בהפקה שראיתי שבויימה בצורה נפלאה ע"י יוסי אלמוג, האוירהאינה קודרת. יש ריקודים,יש תנועה ושירים.יחד עם זאת הרעיון המרכזי של המחזה אינואובד. הוא נשמר אך צורת ההגשה רכה יותר,מודרנית יותר והאוירה אחרת. אין את הקדרות המאפינת את המחזה. הבמאי בנה את המתח בהצגה לסרוגין עם אתנחתאות של שירים,ריקודים ותנועה רבה שגרמו לרגיעה בטראגיות של ההצגה ולא נתנו לה להפוךלפיוטית,מלאת פתוס המשתלטים עליה.אלמוג ביים את ההצגה כך שחלק מהבימוי נראה קצת חריג ומוזרלמשל המצאותם של כמעט כל השחקנים רוב הזמן על הבמה בשמשם כתפאורה.כל זה על רקעוילונות שחורים.רעיון זה מתקבל יפה ואורגינלי כולל האקרובטיקה,האנשים עלהכסאות,תנועתם המתמדת והזזת הכסאות ממקום למקום. אלמוג הצליח להציג את לורקה בצורה שונה ,חריגה,מענינת,וטובהמאוד. זהו בימוי קיצבי ביותר,חדשני,רענן, מגוון מאוד ומלאפעילות. זאת טרגדיה המבויימת "בקלילות " מסויימת אם אפשר לומרכך.תירגמה את המחזה בשפה עכשוית רנה ליטוין.התלבושות היפותעוצבו על ידי מורן מרצ'בקה והתאורה שהיותה חלק חשוב בעיצוב ההצגה תכנן יעקבסליב.ההפקה כאמור מלאה מוסיקה ושירים.לחנים-יפה תוסיה כהן וגיטרה שישביט.התוכן בקיצור הוא שכלה-לירון מאש אוהבת את ליאונרדו-זהר סבגאך היא אינה יכולה להנשא לו כי הוא נשוי לבת דודתה. היא עומדת להנשא לאחר אך החתן משפחתו קשורה ברצח במשפחת ליאונרדו. האהבה לליאונרדו בוערת.בחתונתה היא בורחת איתו אלהמוות בבחרם את החופש.רבים השחקנים המשתתפים בהצגה .קשה להתיחס לכל השלושה עשרשבמחזה.אתעכב רק על כמה אך אומר שמשחקם של כולם היה טוב ,מסוגנן מאוד וכל אחדאיפיין בצורה ברורה וטובה את התפקיד אותו ביצע. חני פרץ שיחקה היטב את האם עם בעיותיה וצערה. היא היתהתקפנית,חזקה אך אם אוהבת בעומק ליבה.היא דיברה ברוגז ובלהט . זהר סבג עיצב היטב את ליאונרדו .הוא היה עיקבי, אוהב ,החלטיביותר והאהבה ותשוקתו עמדו בראש מחשבותיו. הכלה- היתה מלאת חושניות,תשוקה ולא ויתרה על האהבה הראשונהגם במחיר קיפוח חייה.השתתפו עוד עמרי טסלר,יפה תוסיה כהן,זהר כהנוב,עדי וייס,ענבלגלאם,עדי דהן,שי שביט,ענת שגב,חן נוכר ודניאל בוצר.לראות או לא לראות: טרגדיה קלאסית שהפכה להצגה מודרניתטובה,מענינת,מלאת שירים,ריקודים ותנועה המתאימה לזמננו והמבוצעת ומבוימת היטב.ממליץמאוד לראות.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,24/11/2010 09:15 אפשר לראות 21 תמונות מההצגה באתריELYBIKORET.022.CO.ILאני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בוריכזתי ביקורות שכתבתי בזמן האחרון והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר
הכתובתELYBIKORET.022.CO.il