ביקורת מחזמר: היפה והחיה –  פשוט מקסים – בכורה, תיאטרון הספרייה ר"ג

מאת חיים נוי

"היפה והחיה" בתיאטרון הספרייה , מיסודו של בית צבי, ברמת גן הוא מחזמר מקסים, מלוטש , מלוהק בידי צוות שחקנים מקצועי, המגיש פנינה נוסח ווסט-אנד מלונדון בבצוע תרבותי ויפה.

אלן מנקין חיבר את הלחנים הנעימים והבלתי נשכחים של אחד המיוזיקל ים היותר מוצלחים שהועלו על בימות ווסט אנד וברודווי, בהצלחה כבירה. הוארד האשמן וטים רייס חיברו את הפזמונים למחזה של לינדה וולוורטון שהיה לסרט מצויר של אולפני וולט דיסני והועלה כמחזמר שרץ תקופה ארוכה וכיכבו בו שחקני צמרת ובין היתר ג'ון בארומאן, מהבולטים בשחקני הבמה הבריטים.

העלילה נשענת על האגדה אודות נסיך רע לב שמכשפה קיללה אותו והפכה אותו לחיה מפלצתית ואת כל שוכני ארמונו לאביזרים מהמטבח ולריהוט. הקללה יכולה הייתה לפוג רק אם ישנה הנסיך את אופיו ויתאהב ואולם גם על בת הזוג להתאהב במפלצת בטרם יחזרו החיים לקדמותם. פרחח הכפר ,הבריון, גסטון, חושק בבל היפה שנקלעת לארמון החיה, שם נכלא אביה. היא מבקשת להיכלא במקומו והחיה אכן נעתר לה. גסטון מסדר שאביה יאושפז כחולה נפש כדי להשיג את נישואיו הכפויים לבל שמסרבת לו וחוזרת למפלצת  - עד לסוף הטוב.

ההפקה בחו"ל היא בעלת קאסט גדול של כארבעים שחקנים ורקדנים וגולת הכותרת של המחזמר היא התמונה עם השיר "לכבודך"   Be Our Guestשבה מוזמנת בל היפה לארוחה כאורחת הדיירים המכושפים. הסצנה הזו היא תוססת במיוחד, מלווה באפקטים פסיכדליים, ריקודים סוערים ומאופיינת בקצב מיוחד ושירה בעגה צרפתית של לומייר.

בהפקה הנוכחית משתתפים רק כעשרה שחקנים והתמונה קצת פחות מרשימה ואולם גם כך, התוצאה נעימה למדי.

אלי ביז'אווי אחראי לנוסח העברי ולבימוי. המחזמר קצת הודק , סצנות שונו (במקום הסצנה עם מנהל בית המשוגעים – צצה מנהלת בית חולים) ואפילו הושמט ממנו, למיטב זכרוני, השיר הידוע "שוב בני אנוש" . עם זאת המופע מלווה בהרכב נגנים משובח בניהולו של טל בלכרוביץ, שעל הפסנתר ושאפילו נוטל חלק במחזה. אלכסנדרה גורדסקי בחליל ומאיה ליברמן בצ'לו , תורמות למוזיקה הנעימה.

הפתעת הערב היא סיון פז בוגנים (טל) בתפקיד בל. גם יפה, גם משחקת כהלכה, יודעת לרקוד  ויש לה קול פעמונים נהדר. (וכל הכבוד שהיא מתנסחת בעברית נכונה ואומרת "לא ייאמן" ואינה שוגה ואומרת לא יאומן, השכיח והבלתי נכון)

אלי נעים בתפקיד החיה מגיש משחק נעים ואמין. סצנת הריקוד עם בל היא ענוגה ויפה. משבר הזהות שלו משוחק בצורה מקצועית.

כוכב הערב הוא אמיר הלל בתפקיד גסטון. הלל הוא שחקן מוכשר ביותר. יש לו קול מדהים ומשחק והגשה נדירים. גסטון הוא בדרך כלל התפקיד שגונב את ההצגה במחזמר הזה ואמיר מצליח בכך בצורה נפלאה. אם נוסיף לכך את הריבועים מתחת לחולצה האדומה והצמודה, שריריו התפוחים שמסייעים לו להניף אל על את עמיתיו להופעה , הרי זה משובח. חבל רק שהוא משתמש בביטוי שגוי בעברית. זו שגיאה חמורה לומר שהיא "ברת מזל". יש לומר אך ורק : בת מזל (בר זה בן ואין לו רבים. ולכן בר מזל, בני מזל, בת מזל, בנות מזל).

מושיק גלאמין כלומייר משחק ושר בצורה טובה מאוד. דן קייזלר כשעון מיטיב לשיר ולהגיש משחק מרשים ומקצועי. ז'יל בן דויד כאביה של בל הוא שחקן ותיק שיודע את מלאכתו והופעתו היא מחושבת, טובה מאוד ואמינה.

אורן כהן כלפו , עוזרו הקשקשן של גסטון, סופג חבטות כל העת ממעבידו ומגיש משחק ראוי.

מירב הררי, כנרת לימוני ונועה גודל כשאר אביזרי הבית, מחוללות, שרות ומשחקות בצורה נעימה.

איתמר פוליבודה כילד הקטן הוא חייכן וחביב.

יניב הדד עיצב כוריאוגרפיה יפה ומקצועית.

התפאורה של אלכסנדרה נרדי היא פונקציונאלית וחסכונית, אך הולמת ונאה.

התלבושות של אפרת מירב הן יפות ובמיוחד תלבושות הערב של בל ובגדיו של גסטון.

עידו מנור היה על ההדרכה המוזיקלית המשובחת ודוקי עצמון על ההדרכה הקולית הנפלאה. גנדי בביצקי אחראי לקרבות הבמה ולתנועה התיאטרלית. עדי שמרוני על התאורה המוצלחת.

ההפקה החביבה הזו של היפה והחיה היא מוצלחת, מענגת וכובשת. השירים , רובם ידועים לכל הילדים ולחובבי הז'אנר המבוגרים, הם נהדרים. זו היא הפקה קולחת שאלי ביז'אווי הפך אותה לתוססת וקצבית , ללא רגע דל וזה הוא בהחלט מחזמר שראוי וכדאי לצפות ולהתענג בו.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.