מכירים את האנשים האלה שאצלם הכל מתוכנן בדיוק של כל דקה? הם יכולים לפתוח יומן (וברור שיש להם יומן) ולהגיד לכם לא מה הם הולכים לעשות מחר או מחרתיים, אלא מה הם הולכים לעשות מחר בשעה מסוימת, ממש בדיוק של דקות בודדות. אם אתם מכירים את האנשים האלה אתם בטח גם מכירים כמה אנשים ששייכים לגישה ההפוכה, אלה שבקושי מתכננים מה הם יעשו עוד חמש דקות. אלה אנשים שחיים מעכשיו לעכשיו, מילולית, זורמים עם החיים, לא לחוצים יותר מדי ולוקחים הכל בנינוחות בלי לדאוג יותר מדי או לרוץ אחרי דברים. תשאלו אותם מה התוכניות שלהם לעוד כמה ימים והם לא ידעו מה לענות. תגידו להם שאתם רוצים לעשות איתם משהו ותישאלו אם הם יכולים הם ישיבו שאיך בדיוק הם אמורים לדעת, הרי זה בעוד שנים רבות מעכשיו, יותר נכון עוד יומיים. אלא אנשים שגם דוחים דברים. נניח שצריך לעשות משהו והשעון מתקתק והגיע הזמן לעשות. אם ישאלו אותם מתי בדיוק הם מתכננים לעשות את מה שצריך לעשות הם בטח ישיבו שיש עוד זמן והם לא ממש בטוחים. יש כאלה שישתגעו מזה ויש כאלה שעבורם זאת הדרך הנוחה ביותר לחיות. הרבה מאיתנו אולי היו אפילו בכל מיני מקומות בעולם בהם האנשים המקומיים מתגאים בכך. חיים מדקה לדקה ואין להם שעון לא רק במובן הפיזי אלא במובן שהם לא מתכננים את החיים לפי דיוק של דקה לפה ודקה לשם.
כשרוצים לעשות הפסקה ולצאת לנופש זה נראה שהיתרון שייך לאלה שמתכננים מראש ולא נגררים עם הזמן. אולם דווקא כאן יכולות להיות הפתעות מסוימות. יש אנשים שיגידו שדווקא כשעושים משהו בספונטניות זה הכי כיף. אלה שחושבים אחרת יגידו שדווקא כשיודעים שיוצאים לנופש, כל הציפייה לקראתו היא אחד הדברים שעושים אותו אפילו יותר טוב אבל אלה שנכנה אותם הספונטניים יעריכו יותר את זה שרגע אחד הם בעבודה עוסקים בעניינים שלהם ופתאום ברגע אחר הם בדרכם לנופש מפנק בדיוק כפי שהם חלמו עליו. דווקא ההבדל הזה בין המצבים הוא זה שעושה את כל הכיף עבורם. בטח תחשבו לעצמכם, איך אפשר לעשות זאת בדיוק? הרי צריך להזמין מקומות מראש ולתכנן מסלול ולחשוב מה הולכים לעשות. בקיצור, סיפור לא פשוט. כאן בדיוק נכנס לתמונה הידיד הספונטני שלנו שיותר משמח לבשר שעם צימרים פנויים אפשר גם אפשר. מה שנותנים צימרים פנויים זאת היכולת לבדוק מה פנוי ומה זמין עכשיו ופשוט לצאת לנופש. כמה קל, ככה פשוט וככה מהנה.
נשמע לא רע, נכון?