מחקרים אחרונים מציגים כי לבני האדם יכולות הסתגלות מדהימות למצבים שונים. בטוחני כי ההקשרים העולים במוחו של אדם בעקבות משפט שכזה הנם דווקא שליליים, הסתגלות למצבי מצוקה, כאב, רעב וכדומה. אולם במאמר זה נדון דווקא בהסתגלותו של האדם לדברים החיוביים המתרחשים בחייו.
כולנו חווינו (ונהנינו עד מאד) את תחושת האושר המציפה אותנו כאשר אנו רוכשים מוצר חדש לנו ולביתנו.
ואכן, גם בפעמים הראשונות שלבשנו את אותו הג'ינס החדש והממותג שמחה ליוותה את יומנו. אולם מדוע שמחה זו נעלמה כלעומת שבאה כאשר לבשנו את אותו הג'ינס בפעם העשרים והשלושים? הסתגלות היא התשובה...
טבע בני האדם הוא לחזור בכל עת אל קו נורמה מסוים,כמו טמפרטורת הגוף שלנו שתמיד שואפת להישאר בתחום צר מסוים. לפיכך כל חריגה מקו הנורמה מחזירה אותנו אט אט אל הנורמה.
הסתגלות שכזו אפשרה למין האנושי להתפתח ולהסתגל לתנאים רבים ושונים במהלך התפתחות המין האנושי, וכיום, מתאפשר לבני האדם לחיות בנחת באותה מידה בקוטב הצפוני ובמדבר סהרה.
אך מסתבר שהפסקות כאלו ואחרות בהליך הסתגלותנו מביאות לחידוש בתחושת השמחה. לדוגמא, אף אם ישמע לכם מוזר, הרי שאם נקטע את התהליך שעושה לנו טוב, כאשר נשוב ונחדשו, נתמלא בתחושת סיפוק ואושר מחודשת, שעשויה אף להיות באותה רמה כמו התחושה הראשונית אותה חווינו כשהתחלנו בתהליך.
ומה דעתכם לגבי פרסומות הקוטעות את רצף הצפייה שלנו בתכניתנו האהובה?
ככל, אנשים מעדיפים לצפות בתכניות בטלוויזיה ללא הפרעה, ולכן אין זה מפתיע כי ישנה מגמה ברורה על פיה אנשים משתמשים יותר ויותר בממירים מיוחדים המאפשרים הקלטה ושידור תכניות ללא שילוב פרסומות במהלכן.
אולם, במאמר זה נדון בדיוק באפשרות ההפוכה לפיה מומלץ כי נקטע את הצפיה בתכנית בה אנו צופים ובכך נגביר את הנאתנו הכללית.
אם נחלק את תחושותינו במהלך צפייה בתכנית אהובה או סרט טוב למקטעים הרי שניווכח שדווקא הציפיה לקראת תחילת התכנית היא המשמחת ביותר. ציפיה זו אף גוברת יותר כאשר נעשות הכנות והערכויות לצפייה.
לדוגמא, אדם המכין פופקורן ושתייה, מעמעם את האורות ומכבה את את הטלפון הסלולרי לקראת צפיה בסרט אהוב, נהנה מעצם ההכנות והציפיה לקראת תחילת הסרט לא פחות מהנאתו מהסרט עצמו.
בהנחה שההנאה מהסרט הינה זהה פחות או יותר לכל אורכו ואינה מושפעת מהפסקות כאלו ואחרות במהלכו, הרי שאם נקטע את רצף הצפיה, הרי שנחזיר את האדם לכמעט אותה נקודה בה היה לפני תחילת הסרט .
קטיעה שכזו יכולה, אם כן, להעשות גם על ידי פרסומות.המאמר נכתב על ידי אריאל אברבוך.