עד לתחילת שנות ה-90 התבצעה הבנייה בארץ בשיטות המסורתיות העתירות במשאב האנושי.

צמיחה חדה בהתחלות הבנייה מחד והידלדלות המשאב האנושי אשר היה מבוסס ברובו על עובדי שטחים ועובדים ישראלים מאידך, יצרו תהליך של מעבר מבנייה מסורתית לבנייה מתועשת העתירה בהון וציוד.

הידלדלות המשאב האנושי נגרמה משתי סיבות:

1. פעילות הטרור והאינתיפדה צמצמה באופן משמעותי את זרימת פועלי השטחים לעבודה בארץ.
2. עקב עליית רמת החיים בישראל לא קם דור חדש של עובדים ישראלים בשיטות המסורתיות והדור הישן הזדקן ופרש.

כיום, על פי סקר שבצעה הלמ"ס בשנת 2004 רק כ-15% מסך היציקות בארץ מתבצע בתבניות מתועשות והשאר בשיטות המסורתיות.

הסיבה לאי מימוש מלא פוטנציאל התיעוש בענף הבנייה הוא "מילוי השורות" מחדש בכח אדם זול. את העובדים הישראלים החליפו העובדים הזרים ואת העובדים הפלסטינים החליפו עובדים מהמגזר הערבי.

מגמות בענף הבניה - כח אדם:

כיום מתחוללת בענף הבנייה מגמה של אובדן כח אדם מיומן בשיטות הבנייה המסורתיות כפי שהתרחש בשנות ה-90 אולם מסיבות שונות:

1. הכבדת ידה של הממשלה על יבוא עובדים זרים והפעלת מדיניות שתביא לצמצום כמות העובדים הזרים מחד וייקור משמעותי בעלויות העסקתם מאידך.
2. עלייה ברמת החיים של אזרחי ישראל הערבים אשר גם אצלם מתחולל תהליך התבגרות הדור הישן של בעלי המקצוע המסורתיים ופרישתם ואי מילוי מקומם על ידי הדור הצעיר.
3. עלייה ברמת החיים של תושבי הרשות הפלסטינית והזרמת תקציבי ענק לבנייה ופיתוח לשטחים, תהליך אשר יצמצם באופן משמעותי את כמותם של עובדי השטחים, אשר כולם מיומנים בענף השלד בלבד.

ענף הבנייה נמצא היום בנקודת זמן בה יסכימו קבלני הביצוע לעבור לבנייה מתועשת על חשבון הבנייה המסורתית עקב המחסור בכוח אדם. במיוחד נוכח העובדה שלבנייה המתועשת יש רקורד מוכח של הצלחה בהפחתת התלות בכח אדם מיומן, הספקים גבוהים ואיכות ביצוע.

על מנת לממש את מלא פוטנציאל התיעוש יש צורך לבצע שידרוג נוסף של טכנולוגיות התיעוש ולהיפטר מכמה "מחלות" מהן סובל ציוד הבניה המתועש בארץ.

בנייה מתועשת:

הבנייה המתועשת מתחלקת לשני סוגים:

• 1. יציקות טרומיות- על פי שיטה זו מיצרים את האלמנטים של השלד החל מעמודים, קירות, תקרות וקירות מעטפת מחופים במפעל חיצוני ללא תלות בתהליך הבנייה ואחסונם עד להרכבתם במבנה. שיטה זו היא היעילה ביותר והזולה ביותר, אולם סובלת מפופולאריות נמוכה מאד ברוב סוגי המבנים ובבניה למגורים בפרט.
• 2. יציקות במקום- על -פי שיטה זו יוצקים את האלמנטים של השלד במיקומם הסופי במבנה תוך כדי תהליך הבנייה בדיוק כמו בדרך המסורתית, אולם תוך שימוש בציוד בנייה משוכלל עתיר בהשקעות הון.

שוק התבניות וציוד הבנייה בארץ

בארץ פועלות מספר חברות המייבאות ציוד בנייה ומחזיקות מלאי להשכרה ומכירה. החברות פועלות בשוק כ10 שנים ומשכירות ומוכרות לקבלנים ציוד לביצוע יציקות לפרויקטים של בנייה.פלח השוק העיקרי המשתמש בציוד זה היום הוא חברות הבנייה הגדולות העושות שימוש בו בעיקר בפרויקטי בנייה גדולים כגון מגדלי משרדים, חניונים ומגדלי מגורים. בנוסף קיימות חברות המייצרות ציוד לבנייה מתועשת ברמה נמוכה , מחיר ההשכרה הממוצע הוא מ-10 יורו ומעלה למ"ר לחודש כשהשוכר אחראי למשוך את התבניות מהמחסנים ולהחזירו במצב טוב למעט בלאי סביר.

פוטנציאל הפיתוח הטכני בציוד הקיים:

המעבר מביצוע יציקות במקום בטפסנות העץ המסורתית לביצוע באמצעות תבניות, הגדיל את תפוקת העבודה, קיצר את משך זמן הביצוע, קיצר את משך זמן ההכשרה והעלה את איכות היציקות. החברות המספקות את ציוד הבנייה מקבלות פידבקים מהשטח ונמצאות כל הזמן בתהליך של שיפור וחידוש.

על פי ראייתי ובהסתמך על ניסיוני בתכנון, ייצור ויישום תבניות ליציקת בטון מכל הסוגים ,תוך כדי הכשרת כח אדם ליישומן, יש מקום להתקדמות משמעותית בפיתוח ובשכלול על מנת להגדיל את תפוקת העובדים ואת יעילותו של הציוד עצמו.

החסרונות של מערכות ציוד הבנייה הנמצאות בשוק:

1. ריבוי מערכות, אביזרים והחזקתם:

החברות להשכרת התבניות מספקות מערכת ציוד שונה לכל אלמנט בשלד הבניין: מערכת לקירות, מערכת לתקרות, מערכת לעמודים ומערכת למעטפת מחופה אבן. ריבוי המערכות יוצר נפח שינוע גדול בתוך האתר ומחוצה לו הגורם להגדלת עלויות הציוד מעבר לדמי השכירות.

מרבית עבודת הבנייה מבוצעת באופן טורי. במצב זה, מערכת אחת "ממתינה" לסיום עבודתה של מערכת אחרת. דמי השכירות משולמים גם על זמן ההמתנה.

עקב ריבוי האביזרים שעלותם גבוהה קיים אובדן רב באתרי הבנייה ועלותם מתווספת לדמי השכירות.

ציוד הבנייה הרב רגיש לפגיעות ותחזוקתו יקרה. לעיתים קרובות פוסלות חברות ההשכרה ציוד שמוחזר אליהן ומחייבות את השוכר במחירן.

• 2. משקל:

תבנית בסיסית, הדומה בכל חברות ההשכרה, במידות 100/300 שוקלת 100 ק"ג (33 ק"ג למ"ר) לשם השוואה תבנית פלסטיק בסיסית במידות 120/60 שוקלת 11 ק"ג (15 ק"ג למ"ר).

משקל התבניות מגביל את שימושן לאתרי בנייה עם מנוף קבוע או מושכר ובמרבית אתרי הבנייה אין מנוף. גם באתרים בהן קיים מנוף תלותן של התבניות במנוף הוא חיסרון עקב זמן המנוף המוגבל וריבוי צרכני המנוף (יציקות, שינוע וקבוצות נוספות).

• 3. מידות:

מרבית התבניות מייצרות בחו"ל על פי התאמה לסטנדרטים של תכנון בחו"ל. מקבץ המידות שלפיהן מיוצרות התבניות - גובה ורוחב, לא נותן מענה יעיל לסטנדרט התכנון הקיים בארץ. לדוגמא: משתמשים בתבנית 3 מטר ליציקת קיר בגובה 2.60 מ' כך ששילמנו שכירות על 3 מ' אולם יצקנו קיר רק בגובה 2.60 מ'.

סיכום:

חסרונותיו של ציוד הבנייה הקיים יוצרת עלות נוספת למשכיר הציוד/ קבלן הביצוע, למרות יתרונותיו. לכן, יעדיף הקבלן להמשיך ולעבוד עם ציוד הבנייה המסורתי כל עוד יש ברשותו כח אדם זמין ומיומן. הדרך הטובה על מנת לגרום לקבלן הביצוע לנטוש את ציוד הבנייה המסורתי ולעבור לציוד בנייה מתקדם תהייה שיכלול הציוד אשר יצמצם את כל העלויות העקיפות שתוארו לעיל.

פעילותה של "ביתרמי" כיום מתמקדת בביצוע בניינים בעלי מעטפת מבודדת, בפיתוח תבנית מבודדת ובשיווקה בארץ.

לא קיים ניגוד אינטרסים בין שיווק תבניות מתועשות ליציקת בטון לשיווק תבניות מבודדות עבור מעטפות מבנים, להיפך, שווק משותף יהווה מנוף להגדלת היתרון היחסי.

חברת "ביתרמי" מאמינה בתיעוש ומיישמת אותו הלכה למעשה באופן מלא בפרויקטים שהיא מבצעת. בימים אלו מקדמת חברת ביתרמי פיתוח נוסף לביצוע מחיצות בתוך המבנים, אשר ישלים את התיעוש בכל מרכיבי המבנה, יצמצם באופן משמעותי את התלות בכח אדם מיומן ויוזיל את עלויות הבנייה ועדיין יספק לצרכן הישראלי בנייה קונבנציונאלית במיטבה.