ביקורת: הטחנה ליד הנהר – בית צבי , רמת גן
בכורה למחזה מרגש ומלא עוצמה על פי הרומן הידוע של ג'ורג' אליוט
מאת חיים נוי
"הטחנה ליד הנהר" הוא מחזה מרגש המועלה בבית צבי ברמת גן על ידי להקת שחקנים מצוינת, הנודף ניחוח של אנגליה בתקופה הויקטוריאנית והמאופיין בגילום דמותה של מגי, גיבורת המחזה , המגולמת על ידי שלוש שחקניות, במקביל.
ג'ורג' אליוט (או בשמה האמיתי: מרי אן אוונס) כתבה את הרומן "הטחנה על הנהר פלוס" בשנת 1860 והמחזאית הבריטית הלן אדמונדסון (47) כתבה את המחזה שהופק ברחבי העולם .
הרומן הופק גם לסרט כבר ב-1937 , סדרת טלוויזיה ב-1965 עם ג'יין אשר ולעוד סדרת טלוויזיה ב-1978. סרט הטלוויזיה הידוע יותר, המתבסס על המחזה, הופק ב-1997 עם אמילי ווטסון.
המחזה עוקב אחר עלילותיה של מגי טוליבר במשך 13 שנים, מגיל 9 ועד לסוף הטרגי. מגי היא נערה דעתנית ומרדנית החייה בתקופה שבה הייתה החברה הויקטוריאנית אטומה ומנוכרת . ההצגה עוקבת אחר המתרחש בבית המשפחה, כשמגי מנסה לרכוש השכלה ועצמאות ובמקביל אנו צופים במשבר הכלכלי העובר על המשפחה שנאלצת למכור נכסיה ליריבה המושבע. אביה של מגי מאבד את רכושו ואולם מגי מתאהבת בהמשך חייה בבנו של האיש שנישל את משפחתה מן הרכוש.
הרומן עוסק בחייהם של מגי ואחיה תום ויש הטוענים, כי הרומן אמנם דמיוני אולם חלקו העיקרי הוא אוטוביוגרפי ועוסק בחרפה שהמיטה על עצמה אליוט כאשר ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם גבר נשוי.
העלילה גם מתמקדת ביחסיה הרומנטיים עם חברה של מגי מנעוריה פיליפ, גיבן ואינטלקטואל ובעיקר – בנו של האיש שרוכש את הבית המשפחתי וממיט שואה כלכלית על משפחת טוליבר. בהמשך העלילה מתמקדת גם ביחסיה הרומנטיים עם סטיבן, צעיר עליז המאורס לבת דודתה לוסי. העלילה ממשיכה להתפתל עד למבול של גשם הגורם לאסון כבד.
הבמאית אתי רזניק הפיקה מחזה מרגש, קולח ומעוצב בצורה יפה מאוד שבו נוטלים חלק שחקנים צעירים ומעולים. דמותה של מגי מגולמת במקביל ובהתאם להתבגרותה על ידי שלוש שחקניות, שבמהלך ההצגה מופיעות במקביל ומשלימות זו את זו, עד לסיום הדרמטי.
ברקת מופקדי כמגי 1 משחקת בצורה מצוינת, אמינה וכלילת השלמות. ברקת מיטיבה לגלם את דמות הנערה המרדנית , אך העדינה ואין ספק שהיא בעלת כישרון מבטיח ביותר.
מעין רובין כמגי2 היא עדינה ומלאת רוך. משחקה מאופיין בצורה יפה מאוד ומושלמת.
לימור צרפתי כמגי 3 היא מלאת חן ומשחקה הוא מעולה וקולח.
אבירם קליך כתום מגיש משחק מצוין, רגיש ומלא בעוצמה דרמטית. אבירם מתמודד בהצלחה רבה עם תפקיד המחייב התנהלות רבת גוונים ופעילות פיזית על הבמה. אבירם הוא שחקן בעל כישרון רב.
נלי צ'רנוברוב כדודה גלג היא שחקנית מקסימה ומעולה, המצליחה להעביר משחק קולח ורגיש בדמות השמרנית שהיא מגלמת.
סמדר אדלמן כגברת טוליבר מפגינה משחק דרמטי מצוין ומשובח ומשתלבת להפליא בעלילה הפתלתלה.
יהודה אברון מגלם שני תפקידים בצורה נהדרת ואמינה. משחקו הוא משובח ביותר והוא מזדהה לחלוטין גם עם דמות הכומר המחנך וגם עם וויקם שמשתלט על החווה. יהודה ניחן בדקויות משחק מצוינות וברגש דרמטי נפלא.
אבי גבריאלוב כראש המשפחה מפגין משחק משובח ומלא עוצמה.
יונתן משעלי מוצלח מאוד כפיליפ .הוא ניחן בכישרון רב ומשחקו מלא רגש וטקט.
פאולו אדוארדו מואורה משחק יפה מאוד ואפילו כשהוא מגיח בכיסוי ראש וגוף על גבי משטח החלקה הוא מצליח להפגין נוכחות מעניינת וקולחת.
בת אל וייצמן מיטיבה לשחק כלוסי וכדודה והיא שחקנית רבגונית משובחת.
אסף בן לולו ניחן בקסם אישי ובכישרון רב ומשחקו מעולה.
זוהר גלבוע ודניאל סטופין משלימים את הלהקה המצוינת במשחק יפה מאוד.
דפנה אילת אחראית לתרגום הקולח וסלבה מלצב לתפאורה הנאותה והפרקטית, כולה אוירה אנגלית.
זיו אולושין עיצב את התאורה הנכונה ואירנה שר את התלבושות התקופתיות הנהדרות.
יאיר סרי חיבר את המוזיקה היפה המלווה את ההצגה.
בהצגה משולבים פרקי זמרה, מחול ותנועה מצוינים. תמונת השיטפון הגדול בסיום המחזה היא מרשימה במיוחד.
לדעתי, היה מקום לקצר את משך ההצגה, המשתרעת על כשעתיים ורבע, כולל הפסקה . ניתן היה לערוך את המחזה כך שיהיה קצר יותר ונטול הפסקה.
הטחנה ליד הנהר הוא מחזה מיוחד ומרגש , מבוצע בכישרון רב ומעביר את רוח התקופה בצורה יפה ומלאת עוצמה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים