הם בכל מקום סביבנו, מסתובבים ברחוב, בקניונים, ברכבת, באוטובוסים. לא תמיד אפשר לראות עליהם שהם מכורים. הם נראים כמוני, כמוך. הם עובדים המון שעות, כמו כולנו. עובדים קשה כדי להתפרנס. הם מתלבשים כמו כולם, הם מדברים כמו כולם. אבל אם תסתכלו טוב... בעיניים שלהם... המבט שלהם מסגיר הכול. החולמנות הזאת, המבט הזה של אני-פה-אבל-בעצם-לא-פה. הם סוג של "אסטרונאוטים", באופן טבעי הם מרחפים בעולמות אחרים, ומכורים לאותם חומרים שעוזרים להם להתנתק ולרחף עוד יותר למעלה, למעלה. אותם חומרים שמרחיבים את הדעת, פותחים את האופקים ומרגיעים את הנשמה: ולא, אנחנו לא מדברים על כימיקלים מסוג זה או אחר וגם לא על סיגריות: אלא על תשוקה לקניית ספרים חדשים. אז מה בעצם מאפיין מכורים של ספרים חדשים? קודם כל, אין ספק שהם מאבדים את הצפון בכל פעם שהם שואפים את הריח המשכר של ספרים חדשים. בשביל הריח הזה הם יעשו הכול. הם ישלמו מאות שקלים על חבילה של ספרים חדשים, אפילו שהם במינוס והם יודעים שאסור להם להוציא שקל. הם פשוט לא יעמדו בפיתוי. הרבה פעמים הם מפחדים מה יחשבו עליהם האנשים מסביב אם ילכו לחנות ספרים ויקנו 'בוחטה' של חמישה ספרים, ולכן הרבה פעמים הם מעדיפים לעשות רכישה דרך האינטרנט, בדיסקרטיות. הם יזמינו חבילה של ספרים חדשים מהאינטרנט ויחכו לאותם ספרים בקוצר רוח. לאחר ציפייה ארוכה כנצח של שבוע וחצי, הם יקבלו סוף סוף פתקית בתיבת הדואר המודיעה להם שהחבילה - אוי, החבילה הנכספת! - מחכה להם בסניף. כבר בדרך אל סניף הדואר הם יתרגשו רק מהמחשבה על לקרוע את חבילת הקרטון בידיים רועדות ולפתוח בעדינות של אם-אוהבת את אותם ספרים. לדפדף בהם. לשאוף עמוק את הריח הזה של ספרים. ליהנות מהריח הזה כמה שאפשר, כי ריחם של ספרים מתנדף במהרה. כמו בושם משכר, גם הוא עתיד להעלם ולדעוך ולהשאיר אותנו עם תשוקה לרכוש עוד ספרים. כך שלא משנה כמה ספרים הם יקנו, שום רכישה לא תשביע את רצונם, הם תמיד ירצו לקנות עוד, עוד ועוד... מי שמזמין חבילת ספרים חדשים מאירופה, ישאף עמוק את הריח של אותם ספרים והוא יודע – כן, הוא יודע – שיש להם ניחוח אירופאי. ושלא יאמרו לו אחרת. הוא ידמיין את עצמו יושב בבית-קפה-חנות-ספרים במדרחוב אנגלי. מנשנש קרואסון, שותה פרנץ' ונילה, ומעיין באותם ספרים אנגליים קסומים, כשהוא מוקף מכל כיוון בריחם המשכר.