זה מתחיל כבר מגיל צעיר, בערך בין גיל חצי שנה לשנה, כאשר הצעדים הראשונים נעשים. בחשש, בהרגשת חוסר ביטחון וברגליים רועדות, עקב בצד אגודל, עד הנפילה הבלתי נמנעת. מעל הראש, אבא, אימא וכל מי שבמקרה נוכח בשעת האירוע, מתרגש וממלמל לשמור על זהירות. לא שלתינוק יש מושג מה זה זהירות, אך הוא לומד, ככל שעובר הזמן, כי המילה הזו טומנת בחובה כל כך הרבה אלמנטים וכל כך הרבה מחסומים ובלמים, עד כי אי אפשר שלא להבין אותה ולהפנים את משמעותה. ככל שעוברות השנים ועולמו של הילד הופך ליותר ויותר גדול ומורכב מסיטואציות קבועות ומשתנות, כך מידות הזהירות והאחריות האישית שמצפים ממנו לפעול על פיהן הולכות ונערמות. בהתחלה בעלייה ובירידה מהמגלשה בגן המשחקים, אחר כך בחציית הכביש הראשונה ללא סיוע מבוגר וכלה בנושאים של המבוגרים באמת- מין, נהיגה ושירות צבאי. מכיוון שענייני המין והשירות הצבאי הם נושאים פחות או יותר פרסונאליים ואישיים ולא נוגעים במסה גדולה של אנשים אחרים, נתמקד בעניין הנהיגה והנסיעה באחריות ובזהירות על מנת לא לפגוע בכל ההמון הסובב את הנהג בכל שלב שהוא על הכביש. זה מתחיל עם ביטוח רכב ורישיון נהיגה תקפים, שמוכיחים כי אכן רשאי הנער לעלות על כלי התחבורה ולהשתלב בתנועה הזורמת והעמוסה בכבישי ישראל. ניתן לומר כי הרשויות לא בדיוק סומכות על חוש האחריות האישי של כל הנהגים ולכן לא השאירה פתח לשיקול דעת באשר להנפקת התעודות הללו ולרלוונטיות שלהן. הן רישיון נהיגה והן ביטוח חובה מינימאלי הן אינן זכות וולונטרית אלא חובה מנדטורית שהימנעות ממנה, מעבר לחוסר שיקול הדעת וההיגיון שלה, היא עבירה חמורה עד לכדי עבירה פלילית של ממש שדינה יכול להגיע מנקודות וקנס כספי ועד למעצר ושלילת רישיון לתקופה ארוכה.

מידת הזהירות והאחריות האישית של הנהג כלפי עצמו וכלפי קרוביו משתקפת, במידת מה, ברכישת או באי רכישת פוליסת ביטוח מקיף שמספקת הגנה מפני נזקים כלכליים שאינם גופניים בעת תאונה או תקלה חמורה ברכב. האחריות ממשיכה בעת הנהיגה כאשר הנהג מקבל את ההחלטות הנכונות תוך שימוש מושכל בתנאי הדרך, במצב התנועה ובמצבו האישי מבחינת עייפות, ערנות ומצבו המנטאלי. בניגוד לחוסר זהירות בירידה ממגלשה, היכול להסתיים ביד שבורה או בחבורה במצח, חוסר תשומת לב או זהירות בכביש עלולים להסתיים בנכות בלתי הפיכה או אפילו במוות.

אמנם בין הצעד הראשון לבין העלייה הראשונה לכס הנהג ברכב מפרידים כמעט שבע עשרה שנים, אך הבסיס הוא אותו בסיס. בשני המקרים הפעם הראשונה היא המפחידה ביותר והמרגשת ביותר, הסיום שלה הוא המפריד והמבדיל בין השניים. התינוק ייפול ויקום שוב עד שיצליח לעמוד על רגליו, הנהג, באם ייפול, אולי יוכל לחזור ולעמוד על רגליו, אך קיימת אופציה שכבר לא יוכל לעשות זאת.