המילים שלפניכם הן קטע ממכתב שקיבלתי ממאומנת שלי, כשהגיעה לקליניקה שלי לפגישת אימון שניה.
"בלילה הולכת לישון עם מילות תודה על כל מה שיש.
בבוקר קמה עם תפילה, זוכרת שאני זו שיוצרת את מציאות חיי בכל זמן ורגע נתון, קוראת את הקורס בו פעם הייתי, משננת משפטים חשובים לחשיבה חיובית, לא ממש מצליחה לעשות מדיטציה אבל מתרגלת באדיקות.
וכן, אחרי כל זאת ועוד, לא מוצאת את עצמי חווה אושר או שפע או שקט פנימי."
אם נביט פנימה נגלה שאנחנו לא לבד, ובעצם לכולנו יש מגוון תירוצים נפלאים, הבנק, העסק, הפרנסה, המשפחה, המרוץ אחרי ה...?
ומי מאיתנו עוצר לרגע להתבונן לחיים בלבן של העין? להתבונן לאמת בפנים?
האם שאלנו את עצמנו את השאלה המתבקשת, הפשוטה מכל?
מה חסר לנו היום ברגע זה ממש?
ואם נגלה שלא חסר לנו כלום... האם מיד נפנה את הדאגה ליום המחר?
שמא וחלילה משהו יחסר בו, במחר?
ונכון, מאוד קל לתת עיצות, פתרוני בזק וסיסמאות מנוסחות היטב, אבל אני יודעת.. הדרך לא תמיד קלה.
וכל החוכמה הזאת של כל הסביבה, לא גורמת לאגרוף הפחד שאוחז בבטן להרפות מאיתנו את אחיזתו.
פחד מהמחר , פחד מהבנק, פחד מכישלון, פחד מהצלחה, ממה יגידו...
איך נהיה מאושרים אם אנחנו לא מאמינים ?
לא בעצמנו, לא בסביבה לא במה שאנו לומדים ומלמדים.
לא בוטחים בתהליכי החיים, אומרים שהיקום דואג לנו ויש שם הכל בשבילנו, שאלוהים תמיד איתנו ובתוכנו, אז למה הוא לא נותן סימן?
אנחנו רוצים אהבה , חמלה, קבלה אבל בכדי שנהיה באהבה אנחנו רוצים הבטחה, פרס ושיהיה מיידי אם אפשר, אחרת לשם מה ?
שאלו את עצמכם..האם אני באמת יודע/ת מה אני רוצה ?
האם אני מוכנה לעצום עיניים ולקפוץ רק כי אני נורא נורא רוצה משהו? מהתבוננות כואבת בעצמי אני יודעת בוודאות שלא !
אני מעדיפה שמה שאני רוצה יקפוץ אלי בעודי עומדת במקום בטוח שלא נופלים ממנו וכשזה לא קורה אז אני מופתעת ולא מאושרת והגלגל חוזר: אשמה, כישלון, אין שפע ואין אושר ומבחינתי, עכשיו גם אין את מי להאשים.
ואני חוזרת ושואלת כל פעם מחדש, את עצמי ואת כל אותם האנשים הנפלאים אשר מרשים לי ללוות אותם בתהליך האימון..
מה אתם רוצים!!!!!!!!!
ומה אתם מוכנים לעשות עבור זה ?
איזה מחיר אתם מוכנים לשלם בכדי להגיע?
איזה מחיר אתם משלמים כעת, כשאתם לא שם, אלא כאן.. מביטים בחלום כמו מעבר לגדר ולא יכולים לגעת ?
אני מאמינה , שלכל אחד מאיתנו שמורה הזכות הגדולה (החובה ממש) להגשים את החלום שלו.
מאמינה ויודעת שהחיים של כל אחד ואחת מאיתנו, בידיים שלנו והכל תלוי בנו.
כשאני שואלת אדם שמגיע לאימון, מה הוא רוצה מחיוו, היכן הוא רוצה להיות ולאן פניו מועדות, אני נתקלת לא פעם באמירות כלליות מאוד: "אני רוצה להיות מאושר", "אני רוצה יותר כסף", אני רוצה להרגיש טוב"..
אם לא נדע להגדיר, בצורה המדויקת ביותר את הרצונות שלנו – לא נגיע לשום מקום.
אני מאמינה שחשוב והכרחי להגדיר רצונות ומשימות.
לחלק משימה גדולה, לכמה קטנות, קטנות מספיק כדי שנוכל לצעוד בהם, למדוד ולאמוד אותן, וגדולות דיו כדי שנחוש הצלחה, שנרגיש שהישגינו את שרצינו.
הרבה יותר קל לצלוח משימה כשפזורה היא לעשר קטנות.
אימון אישי הוא תהליך של הכוונה וליווי, תהליך של הקשבה והבנה.
של לימוד ופתרון.י
אימון אישי וזוגי להצלחה הוא תהליך שטמונה בו אהבה, אהבה לחיים ורצון להצלחה, אהבה לעצמי ואהבה לסביבה הקרובה.
שלכם,
גיה ברקאי - מאמנת להצלחה זוגית ואישית