ביקורת: צלילי המוזיקה, תיאטרון הספרייה, בתיאטרון רמת גן – מחזמר מרגש, סוחף וחוויה לכל המשפחה

מאת חיים נוי

המחזמר "צלילי המוזיקה" בתיאטרון הספרייה , המועלה בתיאטרון רמת גן הוא מרגש, סוחף, קולח ומהווה חוויה לכל המשפחה. מבין שלל המופעים שנתברכנו בהם בתקופת חג החנוכה, מהווה "צלילי המוזיקה", מחזמר תרבותי, ברמה גבוהה ומוקפד ועם להקת שחקנים, זמרים ורקדנים משובחת במיוחד.

תיאטרון הספרייה הוא מיסודו של בית צבי, בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה ובו משחקים שחקנים מבוגרי בית הספר.

צלילי המוזיקה הוא אחד ממחזות הזמר הידועים ביותר והוא מבוסס על סיפורה האמיתי של משפחת פון טראמפ האוסטרית בתקופת עליית הנאצים לשלטון.

להצלחה תרם זוג מחברי מחזות הזמר הנודעים ריצ'ארד רוג'רס (המלחין) ואוסקר האמרשטיין (פזמונים). המחזמר עלה לראשונה בברודווי ב-1959 עם מרי מרטין ותיאודור ביקל וגרף 8 פרסי טוני ורק ב-1965 יצא הסרט לאקרנים ובו לוהקה ג'ולי אנדריוס, שהגיעה היישר מהסרט מרי פופינס ועימה כריסטופר פאלמר (שהיה בכלל שחקן שייקספירי).שלושה שירים שהיו במחזמר המקורי, הוסרו בסרט ובמקומם כתב והלחין רוג'רס שני שירים חדשים (כי האמרשטיין מת בינתיים). הסרט זכה ב-5 פרסי אוסקר וזכה לתהודה עולמית והוא עד היום אחד הסרטים האהובים בכל הזמנים.

ההפקה עלתה מספר פעמים בעבר בישראל. המחזמר כולל שורה של שירים מוכרים וקליטים ובהם "אדלוייס", "דו רה מי" ,"בת 16 – עוד מעט בת 17" (ובעצם כל השירים מוכרים ומושמעים אין ספור).

הבמאי ארתור קוגן הצליח להפיק מחזמר מרשים, איכותי, קולח ומעוצב בצורה מקצועית, לא שונה בהרבה מהפקות דומות בחו"ל. להצלחה תרמו כמובן השחקנים-זמרים וקבוצת הילדים, שתמיד גונבת את ההצגה (למרות שהפעם שולבו בה שלוש שחקניות מתלמידות בית הספר).

בהפקה נוטלים חלק עשרים משתתפים שגורפים מחיאות כפיים מהקהל שמזמזם את להיטי המחזמר.

מריה מגולמת בידי ניצן אשל, שתחילה נראה היה כי הליהוק אולי קצת משונה. עם זאת לניצן ישנה נוכחות בימתית ועצמה קולית משובחת. יש לה יכולת שירה טובה מאוד ומשחקה קולח.

הילה מערבי – אלמוג מגלמת את אם המנזר והיא בולטת במשחקה ובקולה המשובח. הילה היא זמרת מדהימה, בעלת קול מיוחד במינו ואחת הכישרונות הבולטים שיצאו מבית צבי.

דודי פרידמן הוא הקפיטן פון טראמפ והוא מצליח להיכנס למסלול השוצף-קוצף של העלילה בצורה מבריקה ועם קול נפלא.

ארז וייס כדוד מקס הוא מצוין. ארז מושחז וצולח את התפקיד בצורה צוהלת ומשובחת.

סיון קרצ'נר היא הברונית שריידר שנאלצת לפנות מקומה כאשת הקפיטן לטובת מריה. סיון מגלמת את התפקיד בצורה נהדרת, משחקה אמין ומוצלח, יש לה נוכחות נעימה על הבמה והיא עושה אותו בצורה טובה ביותר.

הגר זיידל כהן כסוכנת הבית היא טובה מאוד ומוצלחת והיא מגישה משחק ראוי ומוקפד.

נוי הלפרין היא ליזל וניר שיבר הוא קורט , בני הזוג המאוהבים. הם משחקים בהצלחה רבה. דואט השיר שלהם והריקוד – הוא מקסים.

סיון כהן המוצלחת מאוד והמתבלטת בחבורת הילדים ויחד עימה שי חורש,עדי הררי,איתי חורש,גאיה קלם ויעל וייס הפצפונת החייכנית המקסימה.

עוד יש לציין את טל גינת, בעלת הקול הייחודי (שמגלמת לסירוגין את מריה), ניצן קרביץ המקסימה והכישרונית (שמגלמת לסירוגין גם את אם המנזר), מיטל סגל, המוכשרת,בר פלד ודורון רכליס המצוינים ואבישי בן גל שמגלם יפה מאוד את הקצין הגרמני.

עוז מורג אחראי לכוריאוגרפיה המקסימה ובמיוחד לריקודים התקופתיים המרהיבים.

אלה קולסניק אחראית לתלבושות המוצלחות ואפילו לנעליים היפות.

הנוסח העברי של אבי קורן לא נס ליחו והוא מבריק ומוצלח. רוני וייס אחראי לניהול המוזיקלי המעולה. עיצוב התפאורה הוא של סשה ליסיאנסקי ומתאפיין במינימליזם פרקטי ומצטיין ביופיו וגם בתמונות הרקע של הרי הטירול באוסטריה.

דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המצטיינת. דניאל שוורצמן אחראי להדרכה המוזיקלית של הלהקה והיא נהדרת.

"צלילי המוזיקה" הוא מחזמר מעולה וההפקה של תיאטרון הספרייה היא מוצלחת ומענגת , בעלת רמה גבוהה וראויה לצפייה לכל המשפחה שכן אין כל צל של ספק שגם הסבים והסבתות ועד אחרון נכדיהם יזמזמו את צלילי השירים עוד תקופה ארוכה אחרי שירד המסך. (טוב, אין מסך בתיאטרון רמת גן).

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.