קבלה ונתינה במערכות יחסים והדרך ואיזוןלילך זיו-קנדלי
ישנם אנשים ומערכות יחסים בהם אנו מוצאים עצמנו במצב של נתינה רבה ללא גבולות ברורים, נוטים לתת הרבה ללא קבלת תמורה הולמת ומקבילה.קבלה ונתינה מתבטאים בזרימה של אנרגיה כלשהי מצד לצד, על ידי כל דבר שיש לו ערך עבור המקבל או הנותן, בין אם בכסף או שווה כסף, הבעת אהבה, תשומת לב, פרגון, עזרה, פתרון בעיות, מתנות, מעשים בפועל וכיוצ"ב.לעיתים הנתינה רגשית היא והיא חוויה של הנותן ומתבטאת באכפתיות והזדהות רבה עם הצד השני, ולאוו דווקא בעשייה אינסופית.
המקור לנתינהאנשים בעלי נתינה רבה, נותנים פעמים רבות מתוך טוב לב, לעיתים הנתינה מגיעה ממקום פנימי של "לא מגיע לי", או הצורך לזכות בכל דבר, גם אם הקטן ביותר, לאחר שהרוויחו זאת ביושר רב ובמאמץ נכבד. לפעמים הצורך בנתינה הוא לשם סיפוק עצמי, לא תמיד כי הצד השני אכן ביקש זאת.הם אינם רגילים לקבל באופן טבעי ולרוב השורש הזה הוטמע בילדות או במהלך החיים.
פרדוקס הנותןתסכול רב נוצר, אך לא מתוקשר, כאשר הנתינה ענקית, ללא קבלה הולמת ואי בקשת תמורה. לעיתים הנתינה היא על מנת לספק צורך של הנותן ללא בקשת המקבל וללא צורך שלו.מערכת היחסים נכנסת למצב של הרגל, הסכם שלא נעשה במילים, ונוצר חוסר איזון בין הקבלה לנתינה.שני הצדדים רגילים לכך ומקבלים זאת. לא מתוקשר הצורך הענק של הנותן בקבלה. הסביבה מבינה כי הוא נותן כי כך הוא וייתכן ואף אין לו צורך לקבל, כי תמיד הוא שם קופץ ומתנדב ראשון לתת, אינו מבקש, אינו שם עצמו בחולשותיו ובבקשותיו וכך צרכיו נעלמים הם.והצורך שלו עולה ועולה וכך גם התסכול, אך ללא תקשור על הדבר פנימה לתוכו או החוצה לסביבתו. וזו בעצם בחירתו.
מד קבלה מול מד נתינההמדדים נבחנים באחוזים בין 0% ל- 100% הגורמים שמעלים את המד אינם בהכרח זהים. ייתכן ומד הנתינה יעלה בגלל הזרמת אכפתיות ותשומת לב. ומד הקבלה יעלה בגלל קבלת כסף ותחליפיו. מה שחשוב שיהיה מעבר כלשהו של אנרגיה מסוימת מצד לצד.
יחס המדדיםישנם מערכות יחסים בהם המדדים באופן טבעי לא מקבילים- כמדד קבלה מול נתינה בהורות. לכן יש לבחון מה הנחת הבסיס הראשונית במערכת היחסים ומה היחס האופטימלי שצריך להיות בין המדדים. הדרך לאיזון והרגשה טובהישנם מספר שלבים באיזון הקבלה מול הנתינה:1. להיות מודע לתהליך המתרחש, להסתכל ולבחון את הדברים.2. לבוא לחיים בגישה של "מגיע לי", מגיע לי גם לקבל, אני מוכן לקבל. אין סיבה שאתפשר על חוסר אכפתיות, חוסר תשומת לב, זלזול, התייחסות וכו'. 3. בדיקת המדדים במערכות היחסים- מה רמת מד הקבלה מהצד השני לעומת מד הנתינה שלי. לנסות לבחון את המדדים הן בתחושה והן בבחינה אובייקטיבית ועניינית של הדברים. לעיתים התחושה מערפלת את המציאות וגורמת לעיוות ולכן חשוב לנסות לבחון נכון ואפילו לתקשר מול הצד השני ולשמוע איך הוא רואה את הדברים.4. בחינה והסקת מסקנות- מה יש כאן? מה אני למד מהממצאים? מה תמונת המצב של מערכת היחסים? 5. הפניית שאלות לתוכי פנימה, על הווה ועבר- מה גורם לי לפעול כך? מה מניע אותי? מדוע אני נמצא במערכת היחסים הזו? מה היא מעניקה לי? מה אני מרוויח מזה? האם זה הרגל? 6. הפניית שאלות בונות לעתיד- למה אני זקוק? מה הייתי רוצה שיהיה? מה חסר לי? איך משפרים את האיזון?7. תקשור בונה וחיובי החוצה לצד השני- לצורך שדרוג המצב הקיים והשגת סיפוק ואיזון הדדי.
באילו מערכות יחסים בחייך יש חוסר איזון?היכן היית רוצה לשפר את האיזון?האם אתה מוכן לשפר?