מופע חדש - להשקיע כדי לקצור את הפירות - מאת הילה קומם

לפני כמה עשורים פשנל (אברהם דשא), ומפיקים אחרים היו מגייסים את הכישרונות הצעירים מהלהקות הצבאיות בצבא. המפיק היה מגייס את הכותבים, דואג לפוסטרים, משווק לועדי עובדים, דואג להופעה בערוץ הטלוויזיה האחד שהיה קיים ומריץ את המופע.

האמנים קיבלו לוח חזרות והופעות וצ'ק בסוף החודש, היו בכך יתרונות, אך גם חסרונות.

כיום יותר ויותר אמנים מפיקים את עצמם, ורק אחרי שהמופע שלהם מתחיל להצליח, מגיעים המשווקים השונים. אמנים רבים גם משווקים את המופע שלהם בעצמם.

זה לא שאנשי המקצוע נעלמו. הם קיימים: משרדי הפקות, שיווק, יחסי ציבור, גרפיקאים. אפשר ורצוי להשתמש בהם

הנה כמה טיפים לאמנים צעירים שרוצים לצאת ולהצליח עם מופע חדש.

•א.      הכי חשוב שהמופע יהיה טוב, מתקשר ומלהיב. לפעמים לוקח זמן לפתח אותו, רצוי להביא קהל כבר בחזרות ולראות את תגובותיהם. כמובן שניתן להיעזר באנשי מקצוע כמו במאים, אבל גם אנשים שרואים הרבה מופעים יספיקו. רצוי לראות מה הם אוהבים ולהשאיר, ומה שלא להוריד, וכמובן להוסיף ולנסות קטעים חדשים.

•ב.      קידום: אפשר לעשות הכל לבד, אפילו לעצב את הפלייר. להתקשר למערכות העיתונים, להשיג את המיילים. לנסות למכור את המופע. עם זאת, זמן הוא כסף והעזרות באיש מקצוע יכולה לקצר את הדרך.

•ג.       יש דברים שבהם אין קיצורי דרך. למשל מופע חייב לצבור קילומטראז' לפני שמזמינים מבקרים או קניינים, בעיקר אם אתם טריים על הבמה.

•ד.      יש המון פרמטרים שיכולים לגרום לכם פתאום להתרגש. אי הבנות עם הקופה בנושא מספר המוזמנים. רצוי שלכל אולם יתלווה אליכם חבר או אדם נוסף שיטפל בנושאים אלו, כדי שאתם תוכלו לעלות ולהופיע כשתשומת הלב שלכם אך ורק במופע.

•ה.     זה נהדר שיש לכם חברים מפרגנים, אבל הם יוכלו למלא את האולם פעם או פעמיים. כיום אולמות דורשים שהאמנים יביאו קהל ומתחלקים איתם ברווחים. מעבר לכך יש אולמות שלא יסכימו להכניס אמנים בלתי מוכרים, אלא רק ישכירו להם את האולם.

איך מביאים קהל?

•א.      פה לאוזן- פשוט דואגים שהמופע יהיה טוב.

•ב.       דאגנו לכך שאנשים התחילו לדבר על המופע, אבל איך אנשים ידעו לאן ומתי להגיע: פה חשובה הפצה. בכמה שיותר ערוצים: כלי תקשורת, פליירים, פוסטרים אימיילים, בהתחלה אפילו להרים טלפונים ולבקש שאנשים יגיעו ויפיצו בעצמם. השיווק צריך להיעשות לקהלי היעד של המופע. תחקרו וגלו איך מגיעים אליהם, איזה תקשורת הם צורכים, ודאגו לתקשר אליהם.
אמנית שהקימה הרכב סיפרה לי אחרי כשלוש שנות פעילות: אנשים יקראו על המופע בעיתון,ישמעו ברדיו, יראו את המודעה, ואחרי שהם ראו גם את הפוסטר על לוח המודעות ומצאו את הפלייר בתיבת הדואר, הם ירכשו כרטיס.
אני מאמינה שמסר צריך להגיע לקהל יעד (כלומר שהוא יראה את המודעה/כתבה/פוסטר בעיתון ואו יצפה בטלוויזיה/רדיו) לפחות 6 פעמים. הדבר חשוב בעיקר כשהאמן אינו מוכר.
המלצה מחבר היא לרוב הטובה ביותר וגם אז: לאדם צריך להגיע מידע על מועד המופע הקרוב. ובנוסף, עד שהמסר יתחיל לעבור מפה לאוזן, כדאי לסמוך על אותו חלק מהאוכלוסייה שמוכן לנסות דברים חדשים ויסתפק בהמלצה מהתקשורת/פלייר/מודעה.

מה עדיף להשקיע בסאונד/תאורה ייחודית או בשיווק

כל עוד המופע מתקשר וברמה טכנית סבירה, יש להשקיע קודם כל בהפצה. מופע חייב קהל לפני שהוא חייב את אותה תאורה מיוחדת, הוא יכול בהתחלה להיות קצת פחות מושלם, בהמשך אפשר להשקיע חלק מההכנסות (כשהן מתחילות להגיע) בשדרוג המופע.

ומתי יגיעו ההכנסות

אני ממליצה לשמור על מקור הכנסה אחר ועל מרווח נשימה גדול, כשמתחילים להריץ מופע ולא לצפות מייד להכנסות. פשוט לעשות כל מה שצריך כדי שהמופע יהיה טוב וההפצה רבה, ואז לראות איפה יש הצלחות, מה גרם להן ולחזק זאת.

רצוי לעבוד עם אנשים שמעורבים במופע ומוכנים לקחת סיכון/סיכוי, ולא רק לשכור אמנים אחרים. שכירת אמנים/נגנים עלולה להיות הוצאה גדולה ויש לקחת זאת בחשבון

ברור שחשוב להיות ערני ולמנוע בזבוזים, אך אין לצפות שבשלב הראשון המופע יכסה את ההוצאות. אם נערך מופע אחת לחודש, יש לדאוג שיגיע כמה שיותר קהל, ובעיקר תקשורת, מובילי דעת קהל, קניינים ולצפות להתחיל להיות רווחיים רק בחצי השני של השנה במקרה הטוב.

הילה קומם, MA  בתקשורת, אשת יחסי ציבור המתמחה בקידום מופעי תרבות איכותיים

מייסדת משרד אוצר תרבות  http://www.otzartarbut.com/

להרשמה לניוזלטר הנחות למופעי תרבות

http://www.otzartarbut.com/newsletter.php