אנחנו מצפים ממי שחווה טראומה, אירוע קשה או מצער, הלם ואירועים דומים, להרגיש מדוכא, מתוסכל ונחרד למשך תקופה מסוימת. יחד עם זאת, כאשר התגובה הרגשית נראית לנו מוגזמת – למשל, כאשר בן אדם נשכב על הרצפה לשמע צליל חזק, או חושש לצאת למקום ציבורי ומסתגר בבית – ייתכן ומדובר בהפרעה פוסט טראומטית.

הפרעה פוסט טראומטית, או בראשי תיבות PTSD,  היא שם מדעי לחרדה שמקורה באירוע או מקרה טראומטי ידוע. נפגעי הלם שנחשפו לפיגועים, נפגעי תקיפה מינית, אנשים שהשתתפו בתאונות דרכים קשות, הם רק חלק מהדוגמאות לקבוצות אנשים שעלולים לסבול מהפרעה זו.

בעוד רוב האנשים יודעים עם הזמן ועם התמיכה של משפחותיהם להתגבר על האירוע הטראומתי ולעבד אותו רגשית, חלק מהאנשים לא יצליחו להמשיך בחייהם לאחר שחווה את הטראומה. התפקוד היומיומי שלהם יהיה לקוי, הם ישקעו בזכרונות הקשים, ויחוו את האירוע במוחם שוב ושוב. אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית ירגישו שאינם מצליחים לחזור את שגרת החיים שמלפני האירוע, יסבלו מסיוטים וחרדה מתמדת.

ניתן לתאר בקירוב מסוים את החיים של אדם הסובל מהפרעה פוסט טראומטית כמי שמתעורר כל בוקר אל אותו יום שחור של סבל וכאב, ולא מצליח להמשיך הלאה. יחד עם זאת, כדאי לזכור כי להפרעה פוסט טראומטית קיים טיפול. לא מדובר בטיפול פלא היכול לרפא בהינף יד, תמיד מדובר בטיפולים  שאורכים זמן, אך יעילותם מוכחת.

קיימות מספר שיטות לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית. ראשית כל יש לציין את הטיפול התרופתי , שהוא שם כולל להתאמה של תרופות לבן אדם ולמקרה הספציפי. הטיפול התרופתי יעיל להקלה על הסימפטומים של ההפרעה, אך לא ניתן להסתפק בו. נדרש להגיע אל שורש הבעייה על ידי טיפול פסיכולוגי רגשי. לטיפול פסיכולוגי מספר שיטות ידועות: טכניקות להתמודדות עם לחצים, טיפולים קבוצתיים, טכניקה של התנסות גופנית, חשיפה ישירה לאירוע הטראומטי, ותרפיה קוגניטיבית. בנוסף לכך יש לציין את שיטת EMDR, בה נדרש המטופל לעקוב אחרי אצבעו של המטפל בזמן צפייה בתמונה הקשורה לאירוע.

לסיכום, הפרעה פוסט טראומטית היא חרדה קשה ממנה סובלים חלק מהאנשים שעברו אירוע טראומטי קשה. ההפרעה מונעת מאנשים אלה לחזור ולנהל חיים רגילים. האנשים חיים בשחזור מתמיד של הסיוט שחווה. יש לזכור שלא חייבים להשאר במצב זה; קיימות שיטות לטיפול בבעייה, שעוזרות לאנשים הפגועים להשתקם ולחזור לשגרה.