ביקורת: דינג דונג – בית צבי – קומדיה לימות החום – לצפות ולגעות בצחוק
מאת חיים נוי
הקומדיה "דינג דונג" המועלית לראשונה בישראל בבית צבי ברמת גן נועדה לצפייה בימות הקיץ החמים, לגעות בצחוק ולשכוח מכל הצרות והמתרגש סביבנו.
קומדיה שנועדה להצחיק בכל מחיר היא מטלה מאוד קשה ותלויה גם באיכות ההומור הפרוע וגם בזכות השחקנים שצריכים להיות רציניים במצבים המטורללים ביותר.
מארק קאמלוטי כבר חיבר כמה וכמה קומדיות מטורפות ובהן "בואינג בואינג" ו"ארוחה בהפתעה". גם הקומדיה הנוכחית צברה הצלחה רבה בחו"ל.
המחזה תורגם ביד מקצועית ומוקפדת בידי יונתן אסתרקין שהצליח ללטש את מכמני ההברקות והטקסט ובוים כהלכה בידי מורדי גרשון שהצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת וגרם לצופים ליהנות מערב בלתי מחייב שנועד רק לצחוק ורצוי בקול רם ופרוע.
העלילה מספרת על בני הזוג ברנרד וז'קלין המתגוררים בדירה רחבת ידיים ונעזרים בעוזרת-מבשלת יבשת דעת. ברנרד מגלה שאשתו מוכרת לו סיפורי כזב על פגישות עבודה ולאמתו של דבר מנהלת רומן עם רוברט, בדירה שכורה בקצה אחר של העיר. ברנרד מצליח לפתות את רוברט להגיע לפגישה עימו ושם הוא מציע לו שתי אפשרויות: להתנקש בחייו על ידי ידידיו מהמאפיה הצרפתית או להקריב את אשתו כדי שברנרד ייהנה מחסדיה. רוברט החושש לעורו מתרצה לבסוף , אלא שהרעיון שהוא רקם מעורר מהומה רבה על הבמה ומוביל לשלל תסבוכות ולקומדיית מצבים פרועה ומבריקה.
בניגוד לקומדיות אחרות של קאמלוטי ודומיו, אין מדובר הפעם בקומדיה מטורפת לחלוטין , אלא בקומדיה מסוגננת עם פניני הומור מגוון, שנועדה כאמור להצחיק ולהדחיק את אירועי השגרה . כמו בספרי טיסה: לצפות, לצחוק ולשכוח. הנושא אכן קצת מטריד ולא כל כך ראוי לקטינים, אבל זה המצב וכך יש להתייחס להצגה.
קומדיות הן קשות יותר לבימוי, שכן הן צריכות תיאום מצבים, יכולת הצחקה, קצב מהיר ומשחק משובח עם ארשת רצינית לכל שטות הבוקעת על הבמה.
השחקנים המוכשרים של בית צבי שוב מצליחים, כרגיל, במשימה הקשה ומעניקים לנו תענוג של צחוקים למשך כשעה וחצי, ללא הפסקה, כפי שראוי אכן להעלות הצגות כאלה.
אושר בית הלחמי הוא רוברט והוא מורגל כבר בגילום דמויות נירוטיות בקומדיות פרועות ואכן, גם הפעם הוא עומד במשימה בכבוד ומצליח להפגין משחק ראוי ומשובח, מימיקה ושפע של גימיקים.
טל אליה כברברה היא מוצלחת מאוד, כולה חנחונים ורוח שטות ומשחקה מעולה, מצחיק ומשובץ פניני מראה וביצועים. משחקה משובח ונהדר.
מורן מלכה כעוזרת היא אהבלית מושלמת, אבל מסתבר שהיא די ערמומית. מורן גונבת את ההצגה, משחקה הרציני לכאורה מעלה את הסעיף למשתתפים והיא מבריקה בסצנות השונות שבהן היא נוטלת חלק, במשחק מצוין ונפלא, רב רושם ומוצלח מאוד
שירה בליץ כג'ולייטה עדיין לא משוחררת דייה וזקוקה לשפצור מסוים, אבל מגישה משחק מכובד.
נעמה חזון כז'קלין משחקת היטב, יכולה להשתפר
אבישי בן גל כברנרד קצת כבד בהתנהלות, משחקו ראוי ומוקפד, יש לו פוטנציאל שצריך לשפרו.
התפאורה של איה בן אשר פרקטית, נאה מוצלחת.
דנה ברלינר אחראית לתלבושות הנאות, במיוחד לבגדיה של ברברה וז'קלין
התאורה של פרננדו מאיחייקר היא מוצלחת מאוד, במיוחד בקטעים של מחשבות הגיבורים. המוזיקה של ברק אולייר היא נעימה ויפה.
דינג דונג הוא מחזה שנועד להעביר ערב מצחיק ומהנה ואם לא מבקשים יותר – הוא מספק את הסחורה ומומלץ לימות החום וכתרופת הרגעה מן הסחרור השורר בחוץ.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים