ביקורת: אקסודוס – סיפורה ההרואי של אניית המעפילים – תיאטרון אורנה פורת – מרגש ומרתק

מאת חיים נוי

סיפורה ההרואי של אניית המעפילים אקסודוס, שהיוותה ציון דרך במאבק על הקמת בית יהודי בארץ ישראל, קורם עור וגידים בהצגה מרגשת ומרתקת המועלית בתיאטרון אורנה פורת.

המחזאית צביה הוברמן רקחה סיפור היסטורי ובו קיפלה את סיפורם של קומץ נערים שהפליגו על האנייה בתקווה להגיע לארץ ישראל, אך חוו אירועים מסעירים. הבמאית דדי ברון הצליחה ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והעלתה הצגה קולחת, מעניינת שחשוב וראוי להציגה בפני בני הנוער שאינם מודעים לעלילות אותם ימים. בימים אלה ימלאו 65 שנים לסיפור מסעה של אקסודוס לעבר חופי הארץ.

העלילה עוסקת בבני נוער שעלו על האנייה הגדושה ב-4500 מעפילים המקווים להגיע מאירופה המותשת אחרי המלחמה אל עבר חיים חדשים בארץ ישראל. הבריטים מונעים את בואם, מנסים להורידם בצרפת ולבסוף, לאחר מאבק עיקש שתבע קורבנות ופצועים, מוחזרים כל הנוסעים חזרה לגרמניה. הפרשה העקובה מדם ורוויה באומץ לב ובעקשנות המעפילים זכתה לתהודה בינלאומית, אך לא ריככה את לב הבריטים.

בהצגה אנו נתקלים באנה , נערה שנמסרה בראשית המלחמה למשפחה נוצרית והיא גדלה שם כנוצרייה. אנה הנהנתנית הופכת אט-אט למושכת בחוטים בתא הקטן שבו מצטופפת הקבוצה באנייה ואף מתאהבת ביעקב ומבטיחה להיות לאימא לאחיו הקטן.

רוני הדר מגלמת את אנה בכישרון רב, ברגש ובמשחק אמין ומוצלח. יש לה נוכחות בימתית מעולה והיא מפגינה כישורי משחק, תנועה ושירה .

יעקב מגולם על ידי אורי לחמי במשחק ראוי ומוקפד, מוצלח ומקצועי. לחמי משחק את האח הבוגר השומר על אחיו הקטן, מתאהב באנה ולבסוף גם נפצע בעימות עם הבריטים ואינו זוכה לחיים חדשים.

ארז מעיין הוא אריה , מפקד הקבוצה באנייה . משחקו משובח ונאות, והוא מצליח להעביר את רגשותיו בצורה יפה מאוד.

דניאל שמשוני מגלמת את הניה ומשחקה מרגש ומעולה. היא מצליחה לעורר בנו אהדה בזכות המשחק האמין והסולידי ויש לה פוטנציאל משובח ביותר.

טל לוי כשרה'לה היא מוצלחת מאוד. היא יודעת להיות סוערת ונמרצת, בעלת חוש הומור ומשחקה הוא מקצועי ומצויין.

קובי ליבנה כשליח ההגנה על האונייה ממלא תפקידו באורח יפה מאוד, מצליח לעורר בנו לפעמים אהדה ולפעמים רתיעה מנחישותו לבצע את המשימות הקשות. משחקו הוא ללא דופי ומוצלח.

לוליק הילד הוא איתי רויטנברג שאינו מדבר הרבה אבל משחקו הוא מרגש ויפה. יש לו פוטנציאל משחק מעולה.

איציק גבאי בשלל תפקידים , אך בתפקיד ניצול השואה הרואה בלוליק את בנו האבוד – הוא מצליח לרגש מאוד את הצופים ולהעביר בנו צמרמורת. איציק משחק להפליא והוא מוכשר ביותר.

התפאורה של דנה צרפתי היא מעולה. על המה מוצב חלק מן האונייה ובה אנו חוזים בתא הנוסעים, בסיפון ובתאים נוספים בזכות יכולת התנועה של התפאורה. מסך וידאו ענק הוא הרקע ובו נשקפים מי הים, קטעי סרטים דוקומנטריים מאותה תקופה וכולם מהווים תפאורה מוצלחת במיוחד לעלילה.

מאיה פלג אחראית לתלבושות הרלבנטיות ובמיוחד הצליחה בתלבושת של אנה.

המוזיקה של אלון גלזינגר ורז עזרא היא חלק בלתי נפרד ומוצלח מהרקע של ההצגה ומשולבים בה קטעי שירה נוספים .

מאיה ברינר אחראית לתנועה הקלילה והמיוחדת שמוסיפה נופך ראוי.

בפרמיירה של ההצגה במוזיאון תל אביב, נכחו גם מספר מן המעפילים ובראשם ניצב בדימוס דר' משה טיומקין שסיפר על אותם ימים.

אין ספק שההצגה אקסודוס היא הצגה מרגשת, מרתקת וקולחת, הצגת חובה לבני הנוער שלא יודעים היטב את הסיפורים שמהם בנויה ההיסטוריה שלנו במדינת ישראל.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.