סרט זיכרון הוא כלי להנצחת יקירנו שאינם עוד. אורח החיים הישראלי למוד המלחמות ופיגועי הטרור, שזור יד ביד ביחד עם השכול, וזיכרונם של הנופלים.

מטבע הדברים המשפחות השכולות רוצות להנציח את יקיריהם, בצורה המוחשית ביותר, להביא את סיפור אובדן בניהם, שנהרגו בשרותם הצבאי, בפיגוע טרור או כתוצאה ממחלה או תאונת דרכים. סרט הזיכרון משמר את נוכחותו של האדם שנפטר בעולמנו, דרך תיעוד חייו בסרט. עצם העיסוק בסרט מאפשר התמודדות עם חוסר האונים בעמידה מול האובדן.

הפקת סרט זיכרון הינה מלאכה הדומה באופייה להפקת סרט דוקומנטרי לטלוויזיה, רק שנושא הסרט אינו מוכר לקהל הרחב כפי שמוכרת הדמות בסרט הטלויזיה. כדי להצליח בהפקה של סרט זיכרון יש לארגן אותו באופן מקצועי בשלבים הבאים:

שלב התחקיר הוא השלב הראשון והחשוב ביותר ביצירת סרט הנצחה. כדי להפיק סרט הנצחה טוב יש להכיר את נושא הסרט – האדם שעליו עושים את הסרט - בצורה מעמיקה. כדי להגיע להיכרות אינטימית כזו יש לרכז את כל החומרים הקשורים באדם הכוללים: מכתבים, יומנים, צילומים, חומרי ווידאו, מסמכים שונים, חפצים חשובים הקשורים בדמות וכדומה. בנוסף לכך, יש לערוך ראיונות עם בני משפחתו, חברים ומכרים כדי לשמוע עליו ועל חייו מזויות שונות. אם לאדם היתה קירבה לסוג מסויים של מוסיקה כדאי לקחת זאת בחשבון לקראת שלב העריכה. בנוסף לאיסוף החומר הזה, יש לערוך רשימה של כל המקומות החשובים והמעצבים שהדמות עברה בחייה כמו מקומות עבודה, בית קפה אהוב, מקומות מגורים שונים לאורך השנים וכדומה.

שלב התסריט הופך את התחקיר לסיפור נרטיבי אחד שלם. בעקבות הסיפורים, המקומות והתעודות השונות בונים סיפור שמתאר את הדמות מהזוית המענינת ביותר שלה. הדבר נעשה בדרך כלל עם אחד מבני המשפחה ונלקחים בחשבון גם כל המקומות שיש לצלם אותם, וכל האנשים שרוצים לצלם לצורך הסיפור וכן כתיבת הקריינות לסרט (במידת הצורך).

לאחר כתיבת התסריט נערכים הצילומים. צילומי סרט זיכרון נערכים על פי התסריט ומתוכננים יחד עם אנשי הצוות הנוספים כמו צלם, מקליט וכדומה. לעיתים נעדיף לעבוד בצוות יותר מצומצם בכדי לשמור על האינטימיות בעת הראיון. את ימי הצילום מרכזים כדי לאפשר לצוות לעבוד ביעילות ולהקטין עלויות. הצילומים כוללים את כל הראיונות עם בני המשפחה והמכרים, את צילומי המקומות שהתסריט מפנה אליהם וכן את כל התעודות והמסמכים הקשורים בדמות כפי שתוארו בתסריט.

שלב העריכה הוא השלב הסופי שבו בוררים מכל החומר הרב את הקטעים הטובים ביותר. בונים קו עלילתי הגיוני (לאו דווקא כרונולוגי) ומחברים את כל החלקים המצולמים לסרט בעל סיפור אחד עם התחלה אמצע וסוף.

צריך לקחת בחשבון שאי אפשר להכניס לסרט בסדר גודל של 20- דק' עד שעה סיפור חיים שלם ולכן יבחרו קטעים שמוסיפים עוד זווית על הגיבור שלא ראינו עד עכשיו. כמובן שחומר הגלם של הזיכרונות מהנפטר יסופק בניפרד, אך כדי לעמוד במסגרת הזמן, התקציב, ועל העניין של הצופה, אי אפשר להכניס את הכול לסרט עצמו.

אל הסרט מוסיפים פס קול המורכב מקריינות, קולות רקע ומוסיקה. בחירת מוסיקה עבור סרט הנצחה חשובה ביותר ועשוייה להגביר את האלמנט הרגשי באופן ניכר.
הפקת סרט זיכרון מורכבת משלבים רבים ומצריכה יכולת ארגון, יכולת כתיבה ומקצועיות בעשיית סרטים.