אני שמח לפרסם הפעם אתכתבת ה 1000 שלי שכתבתי עד כה בברכה, אלי1000שלושים ושלוש וריאציות-ביתליסין צילומים-אלי ליאוןבית ליסין מציג כבר מעל לחצי שנה בהצלחה רבה את המחזה 33וריאציות מאת מויזס קאופמן. קאופמן הנו יליד ונצואלה החי ויוצר בארה"ב.הוא כתב את המחזהוהצגתו הראשונה התקיימה בברודווי ב2009. זהו מחזה בו חוקרת מוסיקה מתענינת וחוקרת מה הניע את בטהובןלכתוב 33 וריאציות לואלס וינאי לא חשוב וסטנדרטי שכתב מוציא לאור של תווי וספרימוסיקה בשם אנטון דיאבלי. הוריאציות נכתבו לפסנתר וידועות בשם וריאציותדיאבלי.החוקרת ד"ר קתרין ברנדט-יונה אליאן-קשת אינה ביחסים טובים עםבתה.היא ניתקה כל קשר איתה.עקב עזרה שקיבלה ממנה בחקירותיה על בטהובן התקרבה אליהבזקנותה כאשר היא כבר חולה במחלה של ניוון שרירים. אם לשפוט לפי נושא ההצגה, מעטים הם האנשים ששאלה הנדונהבמחזה מענין אותם או שמעו בכלל על וריאציות אלו ובכל זאת ההצגה מוצגת כבר תקופהארוכה בתפוסה סבירה בהחלט.יכולתי לראות את ההצגה רק כעת ונהנתי מאודממנה. ההצגה טובה מאוד.היא מרגשת בקטעים רבים,משוחקת טוב מאוד.ישבהצגה כל האלמנטים שהיא תצליח וכך בפועל היה. כבר כתבתי שהמשחק היה טוב מאוד,הבימוי-משה קפטןמרתק,מושך,עניני,קצבי ונהדר.למרות שבמחזה מדובר על זמנים שונים רחוקים מאוד אחדמהשני,הצליח קפטן לאחד אותם לשלם אחד.הוא ביים הצגה בה הווה ועבר מתערבבים אך הכלברור,המעברים מהירים,יש שמירת הרצף העלילתי ומעברים אלו  אינם גורמים לקטיעתוופגיעה בריכוזיות .התפאורה-ערן עצמון מוקפדת,יפה,אלגנטית.התלבושות-אולה שבצובהן מהתקופה והן העכשויות טובות מאוד.העריכה המוסיקלית-דודי פרנס וקטעי הפסנתר-דריהספרונוב מצויינים. במחזה שזורים מפעם לפעם קטעים מהוריאציות בביצועחי. התאורה שעיצב אורי מורג הוסיפה רבות להצגה.הוידאו ארט שעשהיואב כהן תרם רבות הן לתפאורה והן למראה הכללי של ההצגה.התרגום היפה נעשה ע"י שלמהמושקוביץאני עדים בהצגה להתלבטויותיו של בטהובן,לעקשנותו בחירשותולסיים את כתיבת היצירה שגימורה נדחה מפעם לפעם כי בטהובן הרגיש שהיא עדיין לא שלמהוגמורה. דיאבלי שלח את יצירתו למלחינים רבים כ50 במספר בכוונה שכלאחד יכתוב וריאציה אחת והוא יוציא את כולם כספר  אחת.אנו רואים הצגה שלמה ומצפים שהחוקרת תגיע למסקנה מדועהעקשנות הזו של בטהובן לכתוב וריאציות כה רבות על יצירה לא חשובה ולא להסתפקבוריאציה אחת כפי שנתבקש על ידי דיאבלי או לכל היותר להעביר לו את 7 הוריאציות שהספיק לכתוב לאחר זמן ממושך,אך מסקנה כזו אין. איננו יודעים את הסיבה האמיתית והנכונה אך כנראה הלחן הפשוטוהעממי משך את בטהובן להלחין כל כך הרבה וריאציות.קאופמן כתב את המחזה בצורה שיש בו הרבה הקבלות בין החוקרתלבטהובן.שתי הדמויות דבקים במטרה,אינם מרפים ממנה.לשניהם אין זמן וחייבים להספיקהרבה. בטהובן בגלל החירשות והחוקרת בגלל מחלת הניוון.שניהם בסופו של דבר חייביםלהשלים עם הסביבה ולהתחשב בה. בטהובן עם דיאבלי והחוקרת עם בתה.לפי הידוע לי המחקר של ד'ר ברנדט החוקרת הנו פרי דמיונו שלהמחזאי בעוד התלבטויותיו של בטהובן בקשר לוריאציות יש בהן אמתהיסטורית.יצחק חזקיה כבטהובן נהדר.הוא עקשן,עומד על שלו,עצמאיביותר,אינו מתחשב באחרים,מר נפש.הוא מגלם את בטהובן בצורה מפליאה. יונה אליאן-קשת החוקרת טובה מאוד.היא עוברת שלבים קשים בחייהומדגימה זאת בעדינות וברמזים מבלי להכביד על הצופה.היא אצילית ונחושה בדעתה לחקורולהצליח למרות מחלתה.מיכל לוי כבתה טבעית ביותר מתחיסת אל אמה בחשדנות אךבכבוד.מוכנה לשכח את העבר לצורך הפיוס ועוזרת לאמה בימיה הקשים. יניב לוי הוא דיאבלי הרוצה להנציח את עצמו והצליח בכךבגדול. צביקי לוין כאנטון שינדלר הנו עוזר נאמן לבטהובן שהתרגללשגאונותיו ומוכן לסבלן בגלל גאוניותו של האחרון. פנינה ברט צדקה כד"ר לאדנברגר מצויינת.היא משנה את התנהגותהבמרוצת הזמן עד שהופכת לידידה של ד'ר ברנדט. היא כובשת את הקהל בביצוע ריקוד בו היא משתוללתבחן. דני גבע מבצע את המוטל עליו היטב.לראות או לא לראות:הצגה יפה,ראויהלצפיה.מומלצת.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,05/8/2012 09:23 אלי ליאון
[email protected]
03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקראמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.