ביקורת: מדליה להארי – בית ליסין – פנינה תיאטרלית מרגשת על אהבה בגיל הזהב

מאת חיים נוי

"מדליה להארי" היא קומדיה מרגשת שעוסקת באהבה בגיל המבוגר . ההצגה המועלה בבית ליסין היא פנינה תיאטרלית המצליחה לעורר בצופים גם צחוק וגם מעט דמע, לרגש ולשמוח ואפילו לנענע מעט את הגוף לצלילי המוזיקה המעוררת ולקצב הריקודים.

זוהי הצגה קטנה המרכזת זרקור אל החיים בגיל הזהב ועל חיי הנישואין, על אמנות החיזור ועל סגולותיה של האהבה הנצחית. יש בה  שחקנים מעולים ואפילו שני ענקים, מרים זוהר ואילן דר, המפגינים סגולות דרמטיות וקומיות מוצלחות.

פיטר מרק ריצ'מן כתב את המחזה ב-1991. ריצ'מן (86) הוא יהודי אמריקני שאוחז בשלל עיסוקים: שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, תסריטאי ומחזאי, מפיק סרטים, סופר, צייר ואפילו רוקח .

במקור נקרא המחזה "מדליה למורי", אך הוא תורגם ל"מדליה להארי" בידי שלמה מושקוביץ שאחראי לתרגום הנאה, הבהיר והברור, המלווה במעט ביטויים ביידיש ולא נמנע מכמה מושגים פיזיולוגיים.

העלילה עוסקת בגב' פלדמן המתגוררת בבית אבות, אישה נרגנת והמתאוננת על איכות התבשילים במוסד, על מכאוביה ועל כך שבנה, חזאי טלויזיה, מגיע לבקרה רק פעם בחודש. חייה מקבלים תפנית חדה כאשר אלמן זקן ועשיר, השוהה עימה, מתאהב בה והשניים יוצאים לכבוש את העולם וגם אולי לחולל שינוי בחייו המשפחתיים של הבן ובת זוגו.

הצחוק הוא אחד מגיבורי המחזה , אך הגברת הזקנה מתעקשת שבנה אינו מצחיק ועליו לחדול לנסות ולהצחיק אותה ואת קהל צופיו. האלמנט הזה השזור לאורך ההצגה הוא בועט ונשכני, לעיתים, זהו צחוק היסטרי ולפעמים רגוע – אבל זהו צחוק משחרר, הגורם לאווירת אושר רב על פני כל אורך הדרמה המשפחתית העולה לנגד עיני הצופים.

מרים זוהר היא מלכת ההצגה, הופכת במחי קסם מאישה חולה וקנטרנית, נרגנת וסנילית מעט – לאישה תוססת, צעירה ברוחה, עליזה ואוהבת את החיים. זוהר מפגינה משחק מרשים ועוצמתי, יכולות תיאטרליות מפעימות וכובשת את לב הקהל.

מי שמחולל את הנס הוא אילן דר בדמות מני, בנעוריו מאני חרמני, שיש לו קסם אישי ומפגן תיאטרלי משובח ביותר. לאילן יש יכולת משחק נהדרת ומופלאה וכל שביב מתנועותיו גורם לנו לצהול ולהתרגש.

דב נבון הוא הארי שזכה פעם במדליה על שרות כחזאי עירוני משמים ושחייו האישיים אינם סוגים בשושנים, למרות הבחורה שעימו שלא ברור מדוע הוא מתחמק מלמסד עימה את יחסיו. (מני היה נוקט צעד זה לאלתר אם רק היה יכול לקום ממושבו ללא מאמץ). דב נבון הוא שחקן וקומיקאי מוכשר , פרפורמר משובח ורב גוונים. יש לו יכולת להיות שליו ומצחיק ותוך שניות להפגין מידה רמה של היסטריה ושוב – להיכנס לתלם.

ענת מגן-שבו היא בת הזוג פאולה שמעוניינת כבר להינשא להארי. היא מפגינה יכולת מבדרת ונעימה, בנוסף לנתונים אחרים שתורמים לאווירה ולהצגה בכללותה. ענת היא שחקנית טובה ומצחיקה ועבודתה ראויה ביותר.

אביב נגוסה היא האחות בבית האבות ומשחקה נחמד, יפה ונעים ויש לה פוטנציאל רב.

דני לוין וליאורה רון תורמים להצגה בריקודים נאים ובסיוע על הבמה.

אלון אופיר אחראי לבימוי ולעריכה המוזיקלית המקסימים. אלון להטט עם להקת השחקנים המוכשרת והפיק הצגה שנונה, קולחת , מרגשת ומחויכת.

סבטלנה ברגר עיצבה את התפאורה הפונקציונאלית והיפה ובין היתר את לבלוב העץ בשלכת. אורן דר עיצב את התלבושות הנאות ובמיוחד את התלבושות המיוחדות והמרהיבות של אילן דר ומרים זוהר.

אורון דהן אחראי לתנועה ולריקודים הנאים. עדי שימרוני עיצבה תאורה ראויה ויפה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.