1237שבע-רענן פז-צוותא צילומים-אלי ליאוןהמחזה "שבע" שכתב רענון פז וביים אלעד שרעבי מתחיל כקומדיההמפגישה במקרה שני ישראלים בסקוטלנד ולאט אך בבטחון מתפתח המחזה על ישראלי העוזרלישראלי שני בחו"ל "כי אם לא נעזור איש לרעהו מי יעזור לנו".המחזה מסתיים כדרמההמגלה סוד של ישראלי בשם שלמי.הוא נמצא בסקוטלנד לא מפני שרצה לחיות שם אלא מפנישברח מהארץ רדוף על ידי מצפונו שאינו נותן לו מנוח.הוא פעל כפי שפעל במסגרת תפקידוכחייל בצה"ל כדי להגן על עצמו ,על חייו ומולדתו.יתכן ומעשהו אינו מוסרי אך בעת מלחמה חייך קודמים לחיי הצדשכנגד גם כאשר הצד שכנגד לא התכון ברגע זה להרע לך.העבר ,לטוב או לרע, רודף אותנוואינו נותן לשכוח אותו. חיילי צה"ל מגינים על המולדת ונתקלים באוייב שאינו מתחשבבחיי חפים מפשע . אין מלחמה מוסרית. אתה נתון בלחץ,בסכנה,במצבים שאתה חייבלהחליט בשניה ואין לאיש זכות לבוא בטענות ,אם לפעמים אתה במצבים כאלו פועל בצורהשיכולה להראות לא נכונה בעיני אלו שלא היו נוכחים במצב המסויים או יפיהנפש. הטראומה ממעשה כזה נשארת לתקופה ארוכה ואין אפשרות לברוחממנה.פז כתב את המחזה לאחר ששהה בסקוטלנד זמן רב והכיר את ההוויהמקומי. המחזה מספר על ישראלי -שלמי היורד מהארץ כדי למכור מוצריקוסמטיקה של ים המלח.הוא פוגש במקרה ישראלי אחר שנזרק מדירתו ומזמינו אליוהביתה.תוך כדי משחקים ושתיית אלכוהול מתגלה סודו של שלמי שגרם לו לעזוב את הארץולברוח ממנה.המחזה כתוב בצורה מרתקת,מותחת ומכניסה אותך לאוירה בדרךמיוחדת כאשר הקומדיה בתחילתו הופכת לדרמה בסופו,בקלילות רבה המלווה במעשים מבדרים. הבימוי מצויין, קיצבי ביותר,ממוקד,שומר על המתח .השיא הנולקראת הסוף כאשר הרעיון המרכזי מסופר ללא סטיות מיותרות ,ללא הרפית המתח עדסופו.משחקם של שני השחקנים מעולה. איתי שור ששלמי פגש במקרה  שובב,בדרן,מלא מרץ,חובבספורט,ילדותי בהתחלה.הוא מלא תחכום בהמשך ויודע לדובב אנשים,לגלות את סודם. בעודשלמי-עודד מנסטר רציני, מיוסר וסודו הכמוס מתגלה רק בהשפעת המשקה. עודד מתחיל את ההצגה בדברו אנגלית.מתנהג כאנגלי,הופךלידידותי ביותר כלפי הישראלי ורגשן ודרמטי עם התגלות סודו.זאת הצגה טובה.מלאת רעיונות המעוררים לחשיבה רצינית שתשובתהתלויה בהשקפת העולם שלך וכנותך. מה בעצם יש במחזה שמוגדר כמחזה דרמטי-דרמת צחוק,יש מתח,רגשנות,טראומה שאי אפשר להשתחרר ממנה,שאלות של מוסר ביניהן חייו של מי קודמים-שלהחייל הנלחם להגנת המולדת או חייו של אוייב חף מפשע.האם המחזאי הוא זה שחווה במציאות את המסופר בהצגה .האם זה רקמשל כדי להבהיר נקודה מוסרית מסויימת הגורמת לטראומה שאי אפשר להשתחרר ממנה.איןתשובה לכך וגם זה לא חשוב.עזרה בבימוי נטע טיילור ואת המוסיקה המצויינת והמתאימה ביותרלעלילה כתב ארז כהן. את התפאורה המינימליסטית הקומפקטית והיעילה ביותר להתפתחותהעלילה עצבה מיכל כץ.התאורה עיצב ביעילות גיא גלילי. כל אלו החל במחזאי טיפלו במחזה ברגישות רבה.זאת הצגה מענינת ,רצינית והמוגשת הן כבידור והן כדרמה.הצגהחזקה מאוד,מסעירה המעוררת לחשיבה רצינית ביותר. זאת הצגה שקל להתחבר אליה כי כל מי ששירת ביחידה קרבית לבטחנתקל לפחות פעם במצב בו חייב היה להחליט החלטות גורליות תוך שניה.המחזה הוצג לראשונה  בפסטיבל צו קריאה בצוותא 2012 וכעת מוצגבצוותא בהפקה בימתית.ההצגה הבאה שלו תיהיה ב21.5.14לראות או לא לראות:הצגה מומלצת ביותר הן בגלל הנושא,הן בגללהמשחק והן בגלל השאלות שהיא מעוררת .נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון,4/4/2014 23:55אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה