1259ראיון עם רנה שינפלד -פתקים לפינה באוש

צילומים-יחצ"ן

לרגלהמופע "פתקים לפינה באוש" העולה בסוזן דלל ב14.7.14 ותאריכים אחרים,ערכתי ראיון עםרנה שינפלד הנושאת בתואר הלא רשמי "הגב' הראשונה של המחול המודרניבישראל".

היאהתחילה לרקוד בגיל 12, למדה אצל מיה ארבטובה ועברה ללמוד אצל מרתה גרהם שנתנה לה מלגה לצורך זהוממנה עברה לגוליארד ,חזרה לארץ והקימה להקה משלה בת 11 איש.הדבר היה בערךב1961.

הברוניתבת שבע דה רוטשילד מימנה לה ערב עם הלהקה.הברונית היתה נוכחת בערב זה ואמרה לה לאחרשראתה את רנה רוקדת שרוצה להקים להקה משלה ולקרוא לה "בת שבע". הברונית הקימה את להקת בת שבעורנה חזרה למרתהגרהם כדי ללמוד ממנה אתהרקודים שהיא יצרה לעצמה וזו האחרונה נתנה רשות ללהקתבת שבע להופיע עם עבודותיה בכל העולם.אחרי 17 שנה בבת שבע עזבה אותהוהקימה את התיאטרון-להקה שלה והתחילה להופיע עם הלהקה.

למרותשהיו שיאים רבים בקריירה שלה היא רואה בעצם את השיא בערב המחול שעורכת כעת .זהו ערבמחול סולו הנרקד על ידה בהשראתה,לזכרה ולכבודה של פינה באוש.

"פתקיםלפינה באוש" הנו מופע המבוסס על שירים שכתבה הדסה טל. מכתבים שהוחלפו ביןרנה לבין פינהבאוש כאשר באחד מהם כתבה פינה והביעה משאלה "ותן לשתינו יחד להמשיך לרקוד" סיום זה של המכתב הפךלמוטו של  הערב .

מהיש בערב זהשאלתי את רנה.

"יש בומחול,שירה,מוסיקה,וידאו וצלליות.אני אוהבת עולם עשיר שממלא אתהבמה כי העולם שלי עשיר.המשוררת הדסה טל הגיעה אלי והביאה לי שירים שקראה להם"פתקים לפינה באוש" ואמרה שרוצה שאשתמש בהם בערב מחול שאעשה.

כששמעתיאת פס הקול של השירים עם הקול שלה, למרות שהיתי בהכנת תכנית עם עידן רייכל, "נדלקתי" ועשיתי את הכוריאוגרפיה.התחלתי לבחור מהשירים את אלו המתאימים לריקוד,לקחתיקטעים מסרט שפינה עשתה-"קינתה של המלכה" וכן "אנן אנן" ושילבתי בכוריאוגרפיה, כאשראת השירים מקריאה הדסה טל בעצמה.

אנימשתלבת תוך כדי הקרנת הקטעים ורוקדת עם רקדניה של פינה שבסרט ואיתה.זאת היתה עבודת נמלים, עבודה שלשנה.היו מילים. רק מילים לא סיפקו את התנועה שלי  ולכן הוספתי  מוסיקה .חלק מהמוסיקה נכתבה ע"יאנריקה איזנמן,במיוחדלשירים.שיניתי,ערכתי ואלה שיבואו ב14.7 יוכלו לראות את פרי עבודתי.

את פינההכרתי באודישן בג'וליארד .היא הגיעה מגרמניה ואני מישראל.נוצרה כימיה וקשר מידיים. קשר כמעטמיסטי והרגשנו כאחיות תאומות.שם רקדנו יחד שני ריקודים.פינה היתה רק רקדנית.אני היתיגם כוריאוגרפית.למרות שלא למדה כוריאוגרפיה שמעתי שכבר הספיקה לעשות דברים מאודמוזרים.המשכנו אתהקשר במכתבים. יום אחד היא הגיעה לארץ וממכוןגיטה התקשרו אלי שפינה רוצה לפגוש אותי.היא הציעה לי לנהל את בית הספר "קורט יוס"באסן שבגרמניה וגםשיהיה לי שם להקה משלי.

הסכמתיאך כשהיה לי כבר כרטיס טיסה, לילה לפני הטיסה חלמתי חלום רע הקשור במראות מהשואהוהודעתי לה שאני לא באה.עברו שנים והיא הזמינה אותי להופיע בפסטיבל שלהבוופרטל.הופעתי עםהלהקה שלי והיא נתנה לי מלגות עבור התלמידים שלי שיוכלו ללמוד אצלה וכך הקשרהחם שנוצר בינינו נמשך כמעט עד שעזבה אותנו. לפני שהלכה לעולמה אמרה לי שישלה משפחה בארץ ובהמשך התברר לי שהיא בעצם היתה יהודיה" .

יום אחד,בנוכחותי, קרוב המשפחה שלה הראה לה תמונה והיא קיבלה כמעט שוק.לא ידעה מהיכן יש לואת התמונה.היא אמרה לו שזו האמא שלה.התברר שזו היתה האחות של האמא.

לפניכחודש נחנך בסנט פטרבורג סטודיו על שמה של רנה.שאלתי איך זה קרה.

"במסגרתפסטיבל חשיפה בינלאומית רקדנית מלהקה משם ראתה את עבודתי "פתקים "והתרשמה ממנה.כאשרחזרה למולדתה קיבלתי מייל ממנה שהם עוברים למרכז חדש ויש להם שם שני סטודיוס והםרוצים לקרוא אותם אחד על השם פינה והשני על שמי.דהינו "פינה ורינה".זה מאוד החמיאלי. הם מימנו את נסיעתי לשם לערב הפתיחה, נתתי הרצאה וסדנאות.זהו מרכז מחולהנקרא"ביי ביי באלט".יש במרכז זה להקה,סדנאות,סטודיו ועוד."

איך אתמסבירה את העובדה שכל פעם את מופיעה עם פריט אחר בין אם זה מקלות או חוטים אוצעיף.

"אנוחיים עם חפצים סביבנו.אנו מוקפים בהם.בשבילי החפץ הוא אוביקט שאני חפצה בו.אנימרגישה טוב בקרבתו.הוא פרטנר טוב. אני אומרת שהוא אוביקט ואוביקט זה הוא יותראוביאקטיבי מבני אדם.אני איני יכולה בלעדיו.אני נותנת בארץ סדנאותרבות.התלמיד לומד ממני מה זה שווי משקל אמיתי אמנותי נכון ואיכותי.לצערי כאן מלמדיםשיווי משקל שרירי בלבד.

אנילוקחת שקית נילון לדוגמה.שיווי משקל זה איזון והשקית מלמדת מה זה איזון.אם אתה לאמצליח להחזיק אותה והיא נופלת אין בלנס, אין שיווי משקל.המקל מלמד דברים אחרים.קויםישרים.העולם שלי,הדמיוני, מלא יופי וקסם בימתי.אני לא מסתפקת בגוף האדם.כאשר הגוף עומד מול החפץ הואיותר מבליט את הבשר ודם האנושי.

אניעובדת מ1979 עם חפצים.היתה לי תקופה שאני מכנה אותה "הגיאומטרית" ורציתי לברוחמהמלודרמה של מרתהגרהם, שהיתה כאמור המורה שלי, לאחר מכן עברתי לאוביקטים מהטבע-חול,מים,אש.זה היההעולם שלי אז.לאחרמכן עברתי לאור וצל שנמשך כשלוש שנים ואז שאלו אותי האם השלב הבא הוא וידאו.כך באמתקרה.זאת היתה הפעםהראשונה שעבדתי עם משהו שאי אפשר היה למשש כי אני אוהבת למשש.זה היה הרבה יותררוחני.

.עשיתיערב עם שיריו של ליאונרד כהן,שלמה ארצי,שירים שלי שכתבתי.היום הוספתי גם אתהמילה.ב "פתקים"לקחתי פסלת עפרה פרידמן שעיצבה פסלים וכנפיים על הבמה.בישבילי הבמה מעצבת את העולםהפנימי שלי"

על שאלתימה דעתה על הבאלט הקלאסי היא אומרת :"השפה שלו היא חשובה אךהסיגנון היום נראה לי מלאכותי.אני מקדמת בברכה מינוי רקדןוכוריאוגרף מודרני כמנהל של הבלט הישראלי שהיה מזוהה עד כה כבלט המעלה יצירותקלאסיות.אני לאעושה הבדל בין המחול הקלאסי והמודרני.יש את גוף האדם.בישבילי יש מחול.ויש אתהאפשרות של הביטוי דרך הגוף.מה שעובד בבלט הקלאסי עובד עד היום אבל לא הסיגנון,לאהנסיון להיות מלוקק, להציג את רומאו ויוליה בסגנון הישן.

אנימשתמשת בריקוד שליבטכניקה הקלאסית.למדתי בג'וליארד ריקוד קלאסי שנים.הסיגנוןהמודרני מדבר אלי יותר.הריקוד העכשוי הוא יותר חי.אם יעשו את רומאו היום כפי שעשואותו פעם לא אלך לראות.את ניזינסקי אני אוהבת מאוד כי הוא גאון.הקלאסי היום משעמם אותי. אני לאנמצאת בתוך ההמון שאוהב דברים כביכול "חדשים" .לא הלכתי לראות את "אגםהברבורים" שהוצג לא מזמן באופרה בכוריאוגרפיה של מתיו בורן.

לדעתיהיום הגעתי לבשלות הפנימית שלי.בקריירה שלי הופעתי עם מפורסמים רבים ורקדתי יצירותשלהם(כאן היא מציינת את השמות של כמעט כל אחד מהמפורסמים בשטחהמחול)".

לרנהתחביבים כגון לתפור,לרקום,לסרוג והיא עושה זאת לפעמים בתום הופעה שלה.זה מרגיע היאאומרת.רנה לאאוהבת את הזבל הרב שמיצרים היום.היום לא מתקנים דברים וזורקים הכל.מצטערת שאין בארץחנויות יד שניה כנהוג בארצות אחרות.היא אוהבת בגדים ישנים.

" אתהמוסיקה אני בוחרת בעצמי.את התלבושות והבמה מעצבת בעצמי. לפעמים אני נעזרתבמפיקה שלי.כשאני רוקדתעל הבמה אני מרגישה מאוד צעירה.אני מרגישה את החיים בתוכי.הגיל אמנם עושה משהו אךלא רק לרעה. יש לו גם דברים שהוא עושה לטוב.את הכוריאוגרפיות שלי אני עושהכנובעים מהגוף שלי,מתוך הנשמה שלי, מתוך העולם בו אני חיה.הגוף יוצר את הריקוד באופןספונטני. כשהנושא מדליק אותי הכל בא לבד."

לסיוםהראיון שאלתי את רנה שינפלד מה היא מיעצת לאנשים שעברו גיל מסויים לעשות כדי לשמורעל הרוח הצעירה ,על החיוניות וחדוות החיים.

התשובההיתה חד משמעית ובת מילה אחת בלבד-לרקוד.

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 6/7/2014 02:15

אלי  ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותאהמבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"

אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי  והתפרסמו באתריאינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומראחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il