ביקורת: "מוזיקת לילה זעירה" – המחזמר של סונדהיים בביצוע מופלא ומרגש – בית צבי
מאת חיים נוי
"מוזיקת לילה זעירה" מאת המלחין והפזמונאי סטיבן סונדהיים המועלה בבית צבי ברמת גן הוא מחזמר מופלא ומרגש, המוגש על ידי להקת הזמרים-שחקנים הצעירה כמו בונבוניירה קטנה וענוגה. הבמאית אתי רזניק המעולה העלתה את ההפקה באולם אינטימי ופשוט להטטה עם שחקניה שקולם נסק באורח צלול ומשובח, ללא אמצעים טכניים כמו מיקרופונים והגברה. זו מעלה חשובה וייחודית.
למען האמת, לא כל אוהבי מחזות הזמר אוהבים את יצירותיו של סונדהיים. אוהביו סבורים שיצירותיו הן משובחות יותר ממחזות זמר אחרים. סטיבן ג'ושוע סונדהיים,84, הוא יהודי אמריקני שהתפרסם במיוחד בחיבור מילות השירים למחזמר סיפור הפרברים של המלחין ליאונרד ברנשטיין. סונדהיים תרם את כישרון ההלחנה שלו למחזות זמר ידועים אחרים ובהם קומפני, סוויני טוד ועוד טובים ונודעים וכן את מוזיקת לילה זעירה בשנת 1973 , המבוסס על סרטו של אינגמר ברגמן. המחזמר נכתב בידי יו ווילר ולאחר שעלה בניו יורק, עובד לסרט מצליח, 4 שנים לאחר מכן. המחזמר עלה על רוב בימות העולם ובתצורות ובמתכונות מגוונות. ההפקה הנוכחית מתבססת על הפקה באולם קטן, אך התוצאה היא בהחלט מרנינה.
העלילה עוסקת בפרקליט בשם פרדריק שמגיע עם אשתו אן להופעה בתיאטרון שם משחקת אהובתו לשעבר דזירה. לאחר המפגש , מחליטה השחקנית לשנות את חייה ולהפטר ממאהב אחד, איש הצבא קרל מגנוס , נשוי כמובן לשרלוט, ולחדש את הקשר עם מאהבה. כל זאת, בהסכמת אימה, גברת ארמפלד הקשישה. לפגישה מגיעים גם קרל מגנוס ואשתו והיא מסתעפת בעלילות אהבה משניות ופתלתולי משנה עד לסיום .
אחד השירים הנודעים במחזמר הוא "הכניסו את הליצנים", שאין לו קשר לליצנים ומהותו היא קטעי משנה ושטות ללא קשר לליצנים של ממש. השיר הוא מעין בלדה שבה מהרהרת דזירה בחייה והאכזבות שלה. סונדהיים כתב את השיר במיוחד לשחקנית גליניס ג'ונס שלוהקה לתפקיד דזירה בברודווי ופרסומו נסק לאחר שזמרים נודעים השמיעו אותו ובהם פרנק סינטרה, ברברה סטרייסנד, שירלי בייסי וטייגר ליליס והפך בעצם לאחד השירים המושמעים והנודעים בזאנר המיוזיקל והג'ז.
דזירה הייתה בהצגה אייר שטיימן , שחקנית וזמרת משובחת, והיא הצליחה להתמודד עם מורכבות השיר מצד אחד והפשטות שלו, בזכות רפרוף נעים על פני הסולמות וגם יכולת ווקלית של גוון קול עמוק. ייתכן שאם השיר היה מתוגבר בסאונד ורמקולים, הייתה לו עוצמה גדולה יותר, אך בהחלט ניתן לומר שאייר צלחה את התפקיד והשיר, שהוא בעצם המוטיב המרכזי והידוע של ההפקה. אייר היא גם שחקנית מצוינת ושירתה ענוגה.
זוהר בדש כפרקליט הרשים בקולו העמוק והנעים ויש לו יכולות שירה ומשחק מעולים.
קרן גזית כגברת ארמפלד הקשישה היא שחקנית כלילת השלמות. משחקה הוא נהדר וקטע השירה שלה בקול נוטה לאלט היה בביצוע רב רושם. קרן הותירה רושם עז בכישרונה.
גיה באר גורביץ הייתה מוצלחת מאוד כנערה פרדריקה . משחקה היה מצוין.
הילה הויזמן כאן אגרמן הדהימה ביכולות השירה שלה, בסגנון אופראי מעולה. משחקה היה נעים ויפה והיא השרתה חן רב על התפקיד. וכל זאת, למרות שעלתה על הבמה כשהיא חולה ועם חום גבוה.
מוטי חובה כהנריק הבן, צעיר כמורה, היה מבריק והוכיח ידע מושלם בשירה ובמשחק ראוי. משחקו שהיה רצוף פינות קומיות וגם מרגשות, היה מעולה.
פטרה המשרתת הייתה קייטלין פינקל המדהימה. קייטלין הגישה גם משחק רצוף כישרון מהלך וגם קטע שירה חורג ביכולתו הנפלאה ואין ספק שהיא פרפורמרית מעולה.
נתנאל בסיל כקרל מגנוס הוא שחקן מצויין וזמר פנטסטי. נתנאל גילם את הדמות בטוב טעם, בכישרון רב והעניק לתפקיד מימדים הזויים ובולטים ובהחלט הוא שחקן וזמר שראוי למחיאות כפיים מיוחדות.
דנה אבידור הצליחה כשרלוט לגלם דמות משובחת ומשחקה הוא יפה מאוד והיא שחקנית מאוד כשרונית.
שי פרידמן כגב' נורדסטרום היא בעלת קול מעולה ונעים.
דניאל ורטהיים כמר ארלנסון הוא שחקן וזמר מצוין ואין ספק שעוד נשמע ממנו רבות.
מירית פרג'ון כגב' אנדרסן היא זמרת מופלאה ודמותה היא נלבבת וענוגה. רק החיוך שלה שווה מיליון דולר.
נעמה פרידמן כסגסטרום היא בעלת קול איכותי ויוצא דופן ברמתו. היא צורפה ללהקת השחקנים למרות שהיא עדיין סטודנטית למשחק משנה שנייה, בזכות כישוריה היפים.
בר קדמי מגיש שירה נעימה ויפה.
הנוסח העברי של דניאל אפרת הוא עכשווי, ברור ובהיר.
מיכל סלומון אחראית לניהול המוזיקלי וניגנה על הפסנתר באורח נפלא וראוי לכל שבח.
דנה ברלינר-קרן עיצבה תלבושות מרהיבות ומדהימות.
דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המוצלחת.
סלבה מלצב עיצב תפאורה מינימליסטית, אך מעניינת ובמיוחד של מסגרות התמונות שניתן להופיע מאחוריהן.
אורי מורג עיצב תאורה ראויה ונאותה.
אין ספק שהבמאית אתי רזניק העלתה הפקה ייחודית ומקצועית, נעימה ויפה ובזכות הלהקה הכישרונית , אנו צופים במחזמר נעים לעין וענוג לאוזן.
אגב, במהלך ההצגה, נשמעה אזעקת אמת של מתקפת טילים על גוש דן. ההצגה נקטעה באמצע אחד השירים והצופים יצאו בצורה שקטה ומסודרת למרחב המוגן, בהשגחת השחקנים ולאחר השהייה, חזרו לאולם וההצגה המשיכה כסדרה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים