ביקורת: "שיקוי האהבה" – דוניצטי הצליח לכשף את האולם – חוויה מוזיקלית מענגת – האופרה הישראלית

מאת חיים נוי

"שיקוי האהבה" מאת גאטנו דוניצטי באופרה הישראלית הוא חוויה מוזיקלית שמימית ומענגת בזכות סולנים משובחים, מקהלה ותזמורת נהדרים ומעל לכול מוזיקה שכאילו כושפה בשיקוי משלה.

דוניצטי חיבר 60 אופרות במשך 25 שנות יצירה, אך רובן לא מוכרות וגם לא מבוצעות כיום. חמש אופרות נחשבות למפורסמות ביותר ושיקוי האהבה הוא אחד מהן. האופרה היא בסגנון אופרה בופה, דהיינו אופרה קומית איטלקית, והצגת הבכורה הייתה במילאנו במאי 1832.

העלילה עוסקת בכפר פסטורלי , שם מתאהב אחד התושבים, נמורינו, בחור שמן ותמים, בבת הכפר היפיפייה.  קצין רברבן וכובש נשים מגיע לכפר ולוטש עיניו בבחורה,אדינה, והיא נענית לחיזוריו. עוד אורח מגיע לכפר: רופא אליל, המציע שיקויים לכל מחלה ולכל דווי. הרופא השרלטן מציע לבחור , נמורינו, לרכוש ממנו שיקוי אהבה ובכך לגרום לאדינה להתאהב בו. אולם, העניינים מתפתחים קצת אחרת, אך לבסוף , כמובן שהכול מסתיים בכי טוב ושוב מסתבר ש"האהבה מנצחת".

האופרה של דוניצטי שזורה באריות מפורסמות ובכלל היא כולה שוצפת קוצפת מוזיקה מענגת ושמימית. האריה המפורסמת ביותר באופרה היא "דמעה אחת חטופה" אותה שר נמורינו במערכה השנייה. אריות מפורסמות נוספות הן "על איזולדה האכזרית" בביצוע אדינה, כמה היא יפה, בביצוע נמורינו, בדיוק כמו בפריז של בלקורה, קצין הצבא, והקשיבו האיכרים בביצוע הרופא דולקמרה.

עיקר הנטל באופרה מוטל על כתפיה וליתר דיוק קולה של הילה בג'יו, זמרת סופרן ישראלית בינלאומית, שמבצעת תפקיד קשה, פיזית, כשהיא ניצבת רוב הזמן על הבמה ומשגרת לחלל קולות קסומים, מרגשים ומופלאים וביצועים שראויים ליותר ממחיאות כפיים סוערות. הילה מצטיינת בגילום התפקיד התובעני ומצליחה לחולל קסם על הבמה והיא ממש גורמת לצופים להתענג מחוויה מוזיקלית מעולה. הילה גם ראויה לברכת "בשעה טובה", כיון שהיא נמצאת בחודש שישי להריונה.

נמורינו, האיכר התמים שמתאהב באדינה הוא סטפן פופ, טנור מרומניה, שזו הופעתו השנייה באופרה הישראלית. סטפן מגלם את התפקיד בביצועים נלהבים ויפים, מלאי רגש. האריה שלו "דמעה אחת חטופה" מבוצעת באורח נאה ביותר ואיכותי.

הבריטון הרוסי אנדריי בונדרנקו מגלם את הרופא השרלטן בלקורה והוא אחד הגיבורים הראשיים באופרה. הביצועים שלו הם מצוינים, גם בשירה וגם במשחק. הביצוע שלו לשיר הנושא של שיקוי האהבה הוא נהדר.

ברונו דה סימונה, בריטון איטלקי, מגלם את דולקרמה הקצין מיחידת הצנחנים. ברונו הוא זמר משובח והופעתו היא יפה ומוצלחת.

ענת צ'רני, זמרת הסופרן הישראלית, כג'נטה היא נעימה וחיננית, קולה צח וזך, הופעתה היא יפה ומוצלחת מאוד.

יעל לויטה מגלמת את אשת הרופא. יעל היא זמרת אופרה מעולה, אולם הפעם התפקיד שלה הוא של משחק ואותו היא צולחת באורח משובח. היא אשתו המושכת בחוטים של בעלה הרופא השרלטן והיא גם מכניסה אותו לתלם כשהוא חורג מהמוסכמות. היא גם דואגת לו ומנהלת את העניינים הכספיים והכול – באורח מבדח, קליל ויפה .

הרקדנים הדס יעקובי ואופיר לביא מגלמים את אדינה ונמורינו בנעוריהם, כצללים לאורך האופרה. ביצועיהם משובחים ויפים. אופיר הוא גם הכוריאוגרף המחדש לעיצוב התנועה המקורי של דניאלה מיכאלי.

הילדים בני ה-12, תמר  ארמל ויונתן גלזר, מגלמים בשובבות נעורים את בני הזוג בילדותם .

אייל סרי מגלם את הצלם והנוטריון שמשום מה דומה יותר לרבי על אופניים, באורח מוצלח ויפה.

עומר מ. וולבר ניצח על תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון והפיק ממנה צלילים ואיכות מוזיקלית נפלאה. כל ההפקה המוזיקלית היא מצוינת.

מנצח המקהלה איתן שמייסר להטט עם מקהלת האופרה הנפלאה שהפעם היה לה תפקיד מרכזי באופרה  והיא הפגינה הופעה מלוטשת. איתן גם משמש מנצח מחליף לצידו של עומר.

גדי שכטר הוא הבמאי המחדש לפי הבימוי המקורי של עמרי ניצן. הבימוי שופע הברקות והעמדות מוצלחות.

רות דר עיצבה את התפאורה היפה והתלבושות המוצלחות.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.