ביקורת: "חתולה על גג פח לוהט" -  מרגש ועצמתי – בית ליסין

מאת חיים נוי

"חתולה על גג פח לוהט", יצירת המופת של טנסי ויליאמס שעלה על הבמה לראשונה לפני 60 שנה וזיכה את המחזאי בפרס הפוליצר, היא הפקה מרגשת ובעלת עצמה רבה, שזורה בדיאלוגים טעונים ובמשחק משובח. הבמאי גלעד קמחי להטט עם להקת השחקנים המעולים וההפקה של תיאטרון בית ליסין היא חוויה תיאטרלית לצופים.

העלילה עוסקת בשקרים ובאמת, בהומוסקסואליות ובמיניות מתפרצת. היא מתארת את יום הולדתו ה-65 של ביג-דדי, חוואי אמיד בדרום ארה"ב, הלוקה במחלה סופנית, אך הוא ואשתו, ביג-מאמא, אינם יודעים זאת וסבורים כי הבדיקות שליליות והוא לוקה רק בתסמונת המעי הרגיז. בני המשפחה יודעים את האמת וסבורים שיש להוציאה לאור. העלילה מתפצלת לעלילות משנה ועוסקת בבן המועדף, בריק, המכור לשתייה המרה, ומתאבל עדיין על התאבדותו של חברו הטוב, סקיפר שהיה הומוסקסואל. אשתו של בריק, מגי, היא מעין חתולה מינית שאינה מצליחה לגרור את בעלה למיטה ועדיין אין להם ילדים. במקביל, אנו צופים בבן הדחוי, גופר, באשתי מיי ובילדיהם ומעל כולם בביג- מאמא, כנועה ורגישה , אך תאבה לקחת את העניינים לידיה. מעל כולם משקיף באון ובהחלטיות  אב- המשפחה, המתמודד עם שקרים וצביעות , ויוצא לבסוף עם האמת שלו.

המחזה הופק בשעתו לסרט קולנוע מצליח ובו נטלו חלק אליזבת טיילור ופול ניומן ובישראל עלה בין היתר פעמיים בהבימה, בית צבי ועתה בבית ליסין.

חלק מעניין בהפקה היא התפאורה הבנויה מקירות שקופים המתיימרים להיות בעצם קירות אטומים והצופים רואים את המתרחש מכל צד.

מיה דגן מככבת בתפקיד מגי, חתולה מינית, המצילה לבסוף את המצב בזכות כישוריה הנשיים. מיה מתמודדת עם טקסט טעון וארוך, והיא מרגשת ופוסעת בין הטיפות וצולחת את המחזה בעל העצמה, שהיה בתקופתו רווי אירועי טאבו חברתיים. דגן היא שחקנית בעלת כישורי משחק מצוינים.

מולה, מגלם את בריק, נמרוד ברגמן, ששתיקתו בדרך כלל היא רועמת והיא מצליח להפגין משחק מוצלח ובעל רגישות רבה.

יעל לבנטל כמיי, אשתו של הבן הדחוי, משחקת באורח נפלא, נעים ומשובח ואין ספק כי היא מצליחה לגלם את התפקיד באורח מושלם.

שמעון מימרן, הוא גופר, הבן הבכור ומשחקו טוב מאוד.

ליאת גורן כביג-מאמא היא נפלאה ומשחקה כליל השלמות. גורן כבר שיחקה בעבר באותו מחזה שהועלה בהבימה  בתפקיד מיי. הפעם, בגילום אשתו של החוואי היא מגישה משחק מרגש ומשובח.

אבי אוריה מגלם באורח נהדר ומושלם את ביג-דאדי, החוואי הנוטה למות. אוריה מצליח לרגש, לעורר עניין רב ומשחקו הוא מרגש ומעולה ובמיוחד בקטע הטעון שבו הוא משוחח עם בריק.

שלמה מושקוביץ אחראי לנוסח העברי החדש, אחרי תרגומי העבר של תרצה אתר ואהוד מנור, והשפה קולחת, עכשווית וטעונה במיטב הביטויים העסיסיים.

ערן עצמון עיצב את התפאורה המעניינת והנאותה.

אולה שבצוב אחראית לתלבושות היפות והמוצלחות.

קרן גרנק עיצבה את התאורה הראויה.

אמיר לקנר אחראי למוזיקה הנעימה.

שני קאסטים של 4 ילדים מצטרפים לצוות המוצלח.

אין ספק שהחתולה על גג הפח הלוהט היא לוהטת ביותר , מרגשת ורוויה חוויה תיאטרלית מוצלחת.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.