ביקורת: "טריפ" – מחזמר רוק על מסע הזוי של צעירים ביערות דרום אמריקה -  תזזיתי, חושפני , ארוך אבל חושף כישרונות חדשים

מאת חיים נוי

"טריפ" הוא מחזמר רוק מקורי, העוסק במסע הזוי ואפוף סמים של צעירים ישראלים ביערות דרום אמריקה. המחזמר הוא תזזיתי, מלווה בהרכב נגנים מעולה ומשובץ במלחין כישרוני וחושף שתי זמרות מעולות. אם נגיע מיד לסוף האירוע ראוי לציין, כי מדובר במופע שזקוק לליטוש ובמיוחד לקיצור, אבל על הדרך הוא חושף זמרת מופלאה בשם עדי אברהמי, בעלת קול קטיפה לוחש שלא שמעתי מסוגו בארץ ובזמרת כישרונית נוספת , יעל אלקנה, שהיא בהחלט תגלית מעניינת.

הפרמיירה הייתה בתיאטרון גבעתיים ועולה ברחבי הארץ.

המחזמר מגולל את סיפורם של ישראלים רבים, היוצאים לטיול הגדול שלאחר הצבא. הם מגיעים למקומות שכוחי אל, או למדינות אקזוטיות, לא בוחלים במסעות אתגר , מנסים הכול, ומקווים לשוב הביתה בשלום. ברוב המקרים, הטיולים הללו מסתיימים בחוויה עמוקה המשאירה טעם מרגש וייחודי, אבל לפעמים מתרחשים דברים אחרים, שכותבים עליהם בעיתון.

המופע הוא מעין תמרור אזהרה על מה שעלול להתרגש על הצעירים צמאי ההרפתקאות שלנו. גם אם יש אחת שרמזור אדום מנצנץ על מצחה, לא תמיד היא עומדת בפרץ ומצליחה לשנות החלטות נמהרות.

"סבא" הוא ישראלי המתגורר באחד הכפרים בפרו ומציע דיור וגם טיולים למעבה הג'ונגל המאיים של דרום אמריקה המסתורית. העובדה שבכלל אין לו רישיון נהיגה אינה מונעת בעדו לארגן טיול בסיוע רכב מקרטע ותמורת תשלום נמוך הוא מפתה ישראלים לצאת עימו למסע שעתידו לא ידוע.

אל "סבא" מצטרפים אורי, צעיר תאב ריגושים וחברתו מזה יממה, ענבר, חשדנית וספקנית, אך הנאלצת ללכת עם הרוב. אליהם מצטרפת רונה המצודדת שלא בוחלת בדבר.

המסע הופך למסע הזוי, שזור בסמי הזיה והם מצליחים לעורר את כל השדים שהשאירו בארץ. ההזיות והמציאות מתערבבים ומשגרים אלומת אזהרה לכל מי שמתכנן לצאת להרפתקאות דומות.

ינון בר שירה כתב את המחזמר וגם הלחין את השירים. לגבי הטקסט של השירים, כדאי לדלג, שכן הם בהחלט דומים למלל של מרבית השירים הצועדים בראש מצעדי הפזמונים המככבים במחוזותינו. עם זאת, בר שירה הוא מלחין כישרוני, שהצליח להוציא לאור שלל שירים המאופיינים בקצב, תזזית, מלודיה ובהחלט יפים.

דניאל כהן אחראי להפקה המוזיקלית המקצועית והתזמור המוצלח המגובה בנגנים הנפלאים, דניאל כהן בעצמו על הפסנתר, טל סגרון,רועי כהן ואורי עזני , תורם משמעותית לליווי המוזיקלי.

נעמה בר שירה ביימה את המופע. לטעמי, המופע ארוך מידי. ראוי ללטש אותו, לקצר אותו משמעותית ולוותר כמובן על ההפסקה.

מריאנה טרגנו עיצבה את הכוריאוגרפיה היפה. ראומה מוזס וענת אהרון עיצבו מסכות ותלבושות מקסימות.

עמרי אוזן מגלם את אורי חובב ההרפתקאות. עומרי הוא שחקן טוב ובעל יכולת קולית ברורה ונעימה.

ינון בר שירה מככב בעצמו בתפקיד "סבא" המדריך. ייתכן שהיה ליקוי בהרכבת המיקרופון שלו, מכל מקום דיבורו היה עמום ובסיום , בכלל לא היו דבריו מובנים.

יעל אלקנה היא מאוד כישרונית, פרפורמרית ובעלת יכולת מימיקה ותנועה מצוינים וקולה משובח .

עדי אברהמי היא זמרת נפלאה ובעלת קול ייחודי , מעין קטיפה רכה ולוחשת עטופה בענן ,שאין כמותו בארץ. אין ספק שהיא תגלית.

התפאורה הסמלית, דווקא הותירה רושם רב, במיוחד בקטעים החצי מוארים.

הצעירים שלנו בהחלט יאהבו לחוות שוב את העלילות שחלק אולי חוו ואחרים יבינו את הסכנות המרחפות להם שם וייתכן שיזהרו יותר.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.