ביקורת: "קרום" – המעדן של חנוך לוין בהצגה עם שתי חתונות ושתי הלוויות – בית צבי
מאת חיים נוי
"קרום" הוא מעדן מבית היוצר של המחזאי חנוך לוין ששוב מפציע, עליז ומטורלל, בהצגה שהיא נופת צופים בבית צבי ברמת גן ושוזרת גם משחק מעולה, הברקות בימוי, חוייה תיאטרלית וגם ,איך לא, עיסוק אובססיבי בחלק הגוף שיושבים עליו.
הבמאי גור קורן הפליא לעשות עם המעדן הלויני ובזכות להקת השחקנים המצוינת, הקהל מתענג על הקלאסיקה הידועה.
חנוך לוין כתב את "קרום" בשנת 1975 . ההצגה עוסקת בקרום החוזר ארצה מאמריקה אל שכונת מגוריו , מקום עלוב ושופע דמויות הזויות. חברתו לשעבר של קרום היא טרודה, המתכוונת להינשא לתכטיך, בעל תסביך נחיתות. עם זאת, כאשר חוזר קרום, טרודה שעדיין מאוהבת בו מבקשת לחזור אליו. קרום דווקא חולם על ממון רב, נשים נאות וקריירה משל עצמו. בגלל הלחץ הסביבתי ובעיקר של אימו הוא מסכים להתחתן עם טרודה. במקביל אנו מתוודעים לתוגתי, היפוכונדר מדופלם, השורץ בביתו ועוסק בסוגיה מתי הזמן הנאות להתעמל..השכנים שלו הם דולצ'ה ופליציה, שאוהבים ללכת לאירועים וחתונות, לזלול ולשתות. גם שקיטא השקט מתגורר בשכונה ובשלב מסוים גם עוזב אותה. אנו גם פוגשים את דופה, חברתה של טרודה, הרוצה להתחתן. דופה פירושה תחת בפולנית ובכלל כל המחזה שורץ סביב ישבנים , לצורך ושלא לצורך. דופה מכירה את תוגתי והשניים מתחתנים. קרום גם פוגש את צוויצי והוא מבטל נישואיו וטרודה נישאת לתכתיך. קרום שוקד על ההיכרות עם צוויצי, שהיא בת לוייה של ברטולדו האיטלקי, בחור זמני עד שתיסע לאמריקה. בין לבין, מתגלה גידול בראשו של תוגתי והוא מת. גם אימו של קרום הולכת לעולמה. ורק קרום נשאר ואינו עושה דבר להגשמת שאיפותיו.
המחזה הוצג בשעתו בתיאטרון חיפה, בקאמרי ואפילו תורגם לפולנית והוצג בפולין.
נדיר אלדד מגלם בהצלחה רבה את קרום. הוא שוחה בתפקיד ובהחלט מעורר אמפטיה . נדיר הוא שחקן משובח.
נעמה פרידמן משחקת באורח יפה מאוד את אימו של קרום, אשה הבוחשת בחייו ומנסה להועיל לו.
דין עובדיה הוא שקיטא מעולה. נע ונד עם שקית מצרכים, אינו עושה בעצם כלום, אבל משחקו הוא ייחודי ומשובח.
שחר פולאק מצטיין כתוגתי ההיפוכונדר. אין ספק שארגון ההיפוכונדרים יכול לבחור בו לראש הארגון בזכות המשחק הנהדר, המימיקה שלו, משחקו ללא דופי.
יהב קדוש שוב מפגין את יכולותיו כשחקן רב גוני ומשובח כדולצ'ה השכן שאוהב ללכת לחתונות וגם מוצלח כספר בית החולים. שרון רוזנבאום כפליציה, אשתו, משחקת נפלא והיא מרשימה בתפקיד.
נדב הנדלר כתכתיך הוא מצוין. משחקו ראוי ומשובח מאוד.
ליטל אקריש מגלמת את טרודה ומשחקה הוא טוב מאוד, מושלם ויפה.
שיר קאופמן מוצלחת במיוחד כדופה , במשחק מצטיין ובגילום התפקיד בתצורה ייחודית.
מיטל נוטיק היא צוויצי מושלמת, המדברת איטלקית שלמעשה היא ספרדית ולמעשה האקצנט הוא רוסי הוא רומני או כל אפשרות אחרת. משחקה הוא נפלא.
ניל משען משובח מאוד כברטולדו האיטלקי.
גל זמיר מתפרע ומשחק מצוין כרופא שיבויגן ועוד תפקידים.
נאור מזרחי מעניק חויה קומית למגוון תפקידיו ובמיוחד הקברן שראוי להיכנס לספר השיאים בזריזות הקבורה.
אביטל זר אביב וסיון רוזנברג משחקות מעין מספרות ודמויות מסגרת למחזה. בראשית ההצגה הן תולות כביסה ופוצחות בשיר בדד, ללא הרף ובזיופים נוראיים. סיון היא מאוד מוכשרת ואביטל היא מוצלחת גם כנערת המזל טוב.
בין לבין אוחזים הגברים באיברי הבחורות ובמיוחד בישבנים. בסצנה מסויימת כולם מפשילים מכנסיהם מול המזרק האימתני של הרופא. את התמונה מסצנה זו נעלה בהזדמנות אחרת.
סשה ליסיאנסקי עיצב תפאורה נאותה, שזורה בשקי אשפה ומרופדת בפחיות מעוכות. אורי רובינשטיין אחראי לתאורה ההולמת.
נטשה מנטל עיצבה תלבושות יפות, במיוחד לצוויצי ולפליציה.
יוסי אלקה עיצב מוזיקה נעימה.מיטל נוטיק גם אחראית לתנועה וכרמל יחיה לעריכת הוידיאו המוקרנת במהלך ההצגה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים